העלאת תעריפי סלולר: תביעה נגד פלאפון

ביום 9.4.17 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט עופר גרוסקופף) על העברת הדיון בתובענות YES לדיון לפניי, לאור העובדה שהן מעלות שאלות זהות לאלו שהועלו בתובענות נגד הוט.

ג. טיעוני המבקשים בבקשות האישור המופנות כלפי ספקיות שירותי הסלולאר (סלקום, פלאפון ופרטנר) וכן באלה שנגד ספקיות האנטרנט (בזק בנלאומי, נטוויז'ן וסמייל) בבקשות אלו נטען, כי המשיבות נקטו אפליה אסורה בין מנויים שונים ללא כל סיבה או הצדקה (לקוחות חדשים מול חדשים, חדשים מול קיימים, קיימים מול קיימים, חדשים מול חדשים מתניידים, לקוחות המצטרפים באנטרנט למול לקוחות המצטרפים בטלפון או במרכזי השרות ועוד).

ב (1) טיעוני פלאפון אשר לתובענה כנגד מותג וואלה! מובייל טענה פלאפון כי המדובר במותג אינטרנטי מוזל המשווק באנטרנט בלבד ולא באמצעות נציגי השרות של חברת פלאפון, ונציגי פלאפון אף מבהירים זאת בשיחות עם לקוחות; ההצטרפות למותג וואלה! מובייל פתוחה לכל מי שחפץ בכך, ללא איבחנה בין מנוי חדש למנוי קיים של פלאפון.

כדברי פלאפון בתגובתה (בסעיף 54): "...ההטבות וההנחות אינן ניתנות ללקוחות מקבוצה מסוימת, כי אם לכל אותם לקוחות מתניידים ומתמקחים, הפונים אל פלאפון, ואשר פלאפון חוששת כי יעזבו אותה ויעברו לחברה סלולארית אחרת". אף אין מחלוקת, כי המשיבות או מי מהן אינן מפרסמות מידע מלא ומפורט בדבר תעריפים או הטבות הניתנים רק ללקוחות חדשים וללקוחות מתמקחים, אלא רק את המסלולים והתעריפים הבסיסיים.

...

מנגד, נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, בתגובתן מיום 27.3.16 עתרו לעכב את מתן ההחלטה "בשל התפתחויות מהותיות שאירעו לאחרונה במישור הרגולטורי... ואשר עשויה להיות להן השלכה משמעותית על בקשות האישור": האחת, החלטת מועצת הכבלים והלוויין האמורה מיום 10/3/16; השנייה, מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מיום 21.4.16, בו הזכיר את עמדותיהן דלעיל של המועצה ושל רשות ההגבלים העסקיים, וציין, כי "אני סבור שיש לשקול גיבוש כללים שיביאו להאחדה של הרגולציה לגבי כלל הגורמים הרלבנטיים, באופן שיעלה בקנה אחד גם עם שינויים ותמורות בשוק". מכאן כוונתו של המנכ"ל "לבחון קיום שימוע בסוגיית הוראות רישיון לעניין אפליית מחירים בין מנויים", האמור להתפרסם "לאחר חופשת חג הפסח, אולם עלול להתארך במספר שבועות בשל ריבוי האתגרים הניצבים כיום בפני הדרג המקצועי במשרד". לאור ההתפתחויות במישור הרגולטורי, התקיים דיון ביום 1.5.16.

אמנם באותו עניין דובר בחקיקה ראשית, אך אני סבורה שהדברים יפים גם לענייננו, שעה שמדובר באסדרת שוק הטלקום כולו.

נוכח כלל האמור והמפורט לעיל, מסקנתי היא כי לא מתקיים גם התנאי הנוסף הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי: "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סוף דבר משקבעתי כאמור לעיל כי לא מתקיימים התנאים שבסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות אני דוחה את כל בקשות האישור.

אשר להוצאות, החלטתי לא לעשות צו להוצאות משני טעמים.

בת"צ (ת"א) 38194-07-10 ספיר נ' פלאפון תיקשורת בע"מ (נבו 15.9.2011) הוכרה עילת תביעה של הפרת חובה חקוקה בזיקה לחוק התיקשורת במשולב עם רישיון המשיבה שם. עשיית עושר ולא במשפט: פרטנר התעשרה ומתעשרת על חשבונם של המבקשים ולקוחותיה, כאשר היא גובה מהם תשלומים כראות עיניה, באופן חד צדדי ולפי רצונה בלבד.

בנוגע לכל חבר בקבוצה הנטענת, יהיה צורך לבדוק, ביחס לכל היתקשרות, את השאלות הבאות: האם הלקוח היתקשר עם פרטנר בעיסקה קצובה; האם הלקוח אכן עומד בהגדרת "צרכן" כפי שמופיעה בחוק הגנת הצרכן; האם הוא צורף בטעות כלקוח עסקי; האם הלקוח הרויח מסיווגו השגוי על ידי כך שהצטרף לתכנית תעריפים זולה יותר מאשר תכנית התעריפים שהייתה מוצעת לו כלקוח פרטי; האם הלקוח היה מודע למועד סיומה של העסקה הקצובה בדרכים אחרות; האם הוא נותר בעיסקה עד לאחר תום התקופה הקצובה; האם היו קיימות במועד סיום העסקה הקצובה – בפרטנר או בחברה אחרת – תכניות תעריפים בתעריף זול מהעלות העדכנית של תכנית התעריפים לה הלקוח היה מנוי; גם אם היו כאלו, האם הלקוח היה מבצע את המעבר לחברה סלולארית אחרת או לתכנית אחרת אילו ידע על העלאת התעריף.

סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". התוספת השנייה בחוק מאפשרת הגשתה של "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח. בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" (ר' פרט 1 בתוספת השנייה).

אינני סבורה כי פרטנר יכולה לטעון להיעדר נזק בגין הפרה של הוראה קוגנטית בחוק הגנת הצרכן, קרי שינוי תעריף ללא הודעה מוקדמת, עקב פיצוי של המבקש 1, על ידי ביטול תשלום דמי מעבר לתכנית אחרת בעלות נמוכה יותר דומה לעלות התוכנית נושא התובענה.

...

אינני מקבלת את טענת פרטנר כי אין לאשר את התובענה בגלל שונות רבה מדי בין חברי הקבוצה, בשל כך שהבחינה הנדרשת היא אישית ופרטנית ובשל כך שבנוגע לכל חבר בקבוצה הנטענת, יהיה צורך לבדוק, ביחס לכל התקשרות, את שאלות רבות.

אני סבורה כי בענייננו משקלן של השאלות המשותפות די בו. ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (נבו 5.7.2012) נאמר בעניין זה: "...יש להדגיש כי נוסח סעיף 8(א)(1) קובע שהתובענה הייצוגית נדרשת לעורר שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה. נוסחו של סעיף זה אינו דורש כי משקלן של השאלות המשותפות לחברי הקבוצה יהיה גבוה ממשקלן של השאלות האינדיבידואליות, אלא די בכך שקיימות שאלות משותפות כלשהן" (בפסקה 10).

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב. אין בעובדה כי המבקש 2 הגיש בעבר כמה תובענות ייצוגיות כדי לקבוע שאינו תם לב. סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית פרטנר.

ביום 16.5.11 נייד שפריר 4 מתוך חמשת מנוייו אצל פלאפון לחברת סלקום באופן חד צדדי וביטל את הוראת הקבע והותיר לטענת פלאפון חוב בגין שימוש של אלפי דקות שיחה, גלישה באנטרנט, מאות מסרונים וכיו"ב. מעבר לצריכת השירותים בעבורם לא שולם החוב, לא שולמה יתרת החוב בגין המכשירים שרכש שפריר מפלאפון ובכך הפר את ההסכם עימה בעוד היא טוענת שפעלה בדיוק לפי התחייבויותיה הן בחיובים, הן בזיכויים ולכן היא זכאית לסכום התביעה.

שפריר מלין כנגד חיובים בגין חבילת גלישה שלא הוזמנה לטענתו על ידו ועל כך שפלאפון העלתה את תעריפיה ללא הסכמתו.

כתוב בספר משלי כי "שונא מתנות יחיה", הדבר נכון במיוחד כשאת המתנות מציע גוף כלכלי גדול ואינטרסנטי, יחד עם זאת התובעת לא הסתירה ואיננה מסתירה כי "אין מתנות חינם" ומר מיכאלי ציין במפורש שמדובר בחבילה בה אמנם ניתן שובר לקבלת מחשב ללא תשלום ברם כנגד המחשב מתחייב הלקוח לרכוש את המודם הסלולרי (36X65 ₪ במקרה של שפריר) ומתחייב לחבילת גלישה חופשית במודם הסלולרי עד 15 GB (36X139 ₪ במקרה של שפריר).

...

בנקודה זו יש לומר שמר סעדה שאיננו עובד אצל פלאפון לא זומן ע"י שפריר ואינני מקבל את טענתו לפיה בכל מקרה, פלאפון היא זו שהייתה צריכה לזמנו.

הווה אומר, הנטל לסתור את החזקה והכלל רובץ לפתחו של שפריר ומלבד עדותו (הבעייתית) שהיא עדות בעל דין, לא הובאה שום ראיה ולא הובא שום עד היכולים להביא למסקנה כי מעבר למערכת ההסכמים החתומה בכתב התגבשו הסכמים אחרים בע"פ. דווקא שפריר הוא זה שהיה צריך לזמן את מר סעדה להוכחת טענותיו, קל וחומר נוכח הטענה החדשה שעלתה בעדותו על פי סוכם עם מר סעדה שהאחרון ישלח לו מסמך המפרט את ההתחייבויות הנוספות, טענה מהותית שזכרה לא בא קודם לכן.

משכך מתקבלת תביעת פלאפון ונדחית תביעת שפריר.

זאת ועוד, למרות מבצעים והוזלות משמעותיות בחברות הסלולאר, התובעת נימנעה מלעבור לתוכנית אחרת מאחר ונאמר לה שבמידה ותעשה כן לא תהיה זכאית להחזר שהובטח לה. לפיכך שילמה תעריפים גבוהים.

לתובעת הוצע "תשלום בגין מעבר לרשת פלאפון" לפיו תשלם לה הסך של 5,200 ₪ (מחולק מדי חודש בחודשו) עבור המעבר לנתבעת וזאת כנגד מסירת חשבוניות חיוב חודשיות של חברת אורנג' המעידות על חיוב בגין השמוש החודשי בלבד ו/או יתרת תשלומים בגין המכשיר.

כאשר נערכה שיחה עם התובעת הובהר לה שמעולם לא פנתה לנציג שירות לקוחות של הנתבעת והובהר לה שעליה להעביר מסמכים מתאימים.

דיון והכרעה: בנספח א' לכתב התביעה שנשלח על ידי נציג הנתבעת לתובעת נרשם: "בגין העברת 5 קווים לרשת פלאפון יינתן החזר קנסות של עד 5,200 ₪". הנתבעת מאשרת היתחייבותה זו. יחד עם זאת, נציג הנתבעת טען בדיון שהחזר הקנסות אליו היתייחס נציג השרות כמפורט לעיל אינו כולל החזר עבור יתרת תשלומים למכשירים בחברת אורנג' (ר' עמ' 2 ש' 8 לפרוטוקול).

...

איני מקבל טענה זו של הנתבעת וזאת ממספר טעמים: טוענת הנתבעת בסעיף 8 לכתב ההגנה שככל שהתובעת תציג חשבוניות חיוב חודשיות מחברת אורנג' המעידות על חיוב בגין דמי שימוש חודשיים בלבד ו/או יתרת תשולם בגין מכשירים, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 5,200 ₪.

טענתה של הנתבעת שהסך של 487.13 ₪ שולם כזיכוי בגין דמי יציאה כמפורט בנספח א לכתב ההגנה לא נסתרה על ידי התובעת ואיני מקבל את טענתו של מר קוזה לכך שמדובר בזיכוי חד פעמי שאינו קשור – כאשר טענה זו נטענה בעלמא.

לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתה של התובעת ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,027 ₪.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 700 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 25671-05-12 פינקר נ' פלאפון תיקשורת בע"מ בפני כב' הרשמת בכירה איילת הרץ תובעים ראובן פינקר נתבעים פלאפון תיקשורת בע"מ פסק דין

הנתבעת טענה כי ביום 3.8.10 היתקשר התובע עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותים סלולריים, במסגרתו רכש שני מכשירים ניידים חדשים ומתקדמים ומכשיר קבוע לרכב במסגרת תכנית המיועדת ללקוחותיה העיסקיים.

לפיכך, אין התובע יכול לטעון מחד כי זכאי להטבות המיועדות לבעלי עסקים ומאידך, כי אינו חב בתשלום המע"מ בגין התעריפים המיוחדים, ואשר נרשמו בהסכמים ללא מע"מ. הנתבעת טענה כי התובע חרג מהשמוש הכלול בחבילות שעשה בתשלום חודשי קבוע ועליו לשאת בתשלום בגינם.

פניותיו הרבות של התובע לנציגה, ההסברים המפורטים שנתנה לו לגבי החשבוניות, והאפשרות שניתנה לו לביטול העסקה לפנים משורת הדין שבוע לאחר ההיתקשרות והוא וויתר עליה, כולם מעידים כי התובע היה מודע לפרטי ההיתקשרות.

...

היה על התובע לפרט בכל חשבונית מהו הסכום שנגבה ביתר ולהפחית את הסכום שנגבה עבור מע"מ, חריגה מחבילות, זיכויים שניתנו בפועל וכיוצ"ב. משלא עשה כן הרי שלא עמד בחובת הוכחת הנזק ודין התביעה להידחות.

טענת התובע בדבר אופי השירות נסתרת בעדותה המפורטת והמהימנה של הנציגה לפיה שוכנעתי כי הנתבעת העניקה שירות יעיל, מסור, אמין ואדיב לתובע, לפנים משורת הדין ומתוך מודעות שירות.

סוף דבר- התביעה נדחית.