העונש על עבירות אלימות במשפחה

העונשים על מי שביצעו עבירות אלימות בתוך המשפחה נעה בקשת רחבה, ולרוב נגזרים מנסיבות ביצוע העבירות ותוצאתן.

...

סיכום כלל הדברים האמורים לאחר שקלול מכלול השיקולים הצריכים לעניין, נוכח חומרת נסיבות ביצוע העבירה ומידת האשם שהפגין הנאשם באירוע, אני קובעת את מתחם העונש ההולם בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר בחינת מכלול השיקולים הנדרשים לעונשו של הנאשם מתחת למתחם העונש שקבעתי, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 21.3.23 - מקום העסקה – עירית שדרות, בר לב חיים, שדרות.

לדבריה, נקבע בפסיקה שיש להחמיר בענישה על עבירות אלימות במשפחה על מנת להרתיע ולהוקיע את התופעה מהשורש.

...

לאור כל האמור לעיל, סברה שיש להטיל על הנאשם עונש בדמות של"צ ומאסר על תנאי, על מנת שהדבר יסייע לו להמשיך ולפרנס את משפחתו.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ענישה נוהגת – העונשים על מי שביצעו עבירות אלימות בתוך המשפחה נעה בקשת רחבה, ולרוב נגזרים מנסיבות ביצוע העבירות ותוצאתן.

...

על כן, סבורני כי שקלול כלל הנתונים האמורים מצביע במובהק על סיכוי גבוה לשיקום הנאשמת כאמור, ומצדיק ירידה מתחת למתחם העונש ההולם.

סוף דבר - למרות כל הנימוקים האמורים, הרי שנוכח מהות העבירה ונסיבות ביצועה, עקרון הגמול שבענישה ושיקולי הרתעת הרבים, אין מקום להמלצת שירות המבחן לחריגה בפער כה גדול מתחת למתחם הענישה שקבע בית המשפט.

אשר על כן, ולאחר איזון בין מכלול האינטרסים ושיקולי הענישה הנדרשים לבחינת עונשה של הנאשמת מתחת למתחם העונש ההולם, אני גוזרת עליה את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 19.4.23.

מכיוון שהנאשם שלל נזקקות לטפול בתחום האלימות הזוגיות ובתחום ההתמכרויות לא ניפתח פתח להתערבות טיפולית והומלץ על עונש של מאסר על תנאי שיהווה עונש מרתיע ומציב גבול.

ראו מיני רבים, רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021) בו נקבע: "כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))". וכן ראו ע"פ 3011/17 פרץ נ' מדינת ישראל (31.1.2019)‏: "שנת 2018, אשר הסתיימה לפני שבועות אחדים בקול זעקה מרה, לימדה כי ממשות הסכנה הנשקפת לנשים מאלימות במשפחה איננה נחלת העבר. במהלך שנה אחת בלבד נרצחו 26 נשים על ידי בני זוגן וקרוביהן – נתון מצמרר המשקף מציאות חברתית קשה עימה לא ניתן להשלים. בית משפט זה עמד, וחזר ועמד, על החשיבות העליונה של מיגור תופעת האלימות נגד נשים על ידי בני זוגן, בין השאר באמצעות ענישה מחמירה ובלתי מיתפשרת". מדיניות הענישה הנוהגת בטרם נדון בפרטי המקרה הקונקרטי, תוצג פסיקה שיש בה ללמד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלימות במשפחה וזאת ככלי עזר ושיקול בקביעת מיתחם העונש הראוי.

...

מטעם זה, אני סבורה כי יש לבחון בזהירות יתרה, טענות בדבר חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות ועד לסיומו של ההליך הפלילי, וככלל, להעניק להן משקל מוגבל.

לאור כל האמור, ובהינתן כי הנאשם סיכל במו ידיו, פעם אחר פעם, כל אפשרות להשתת מאסר בעבודות שירות, יושת עליו מאסר בפועל.

תוצאה לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.

בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה, על הערכים החברתיים שנפגעו, בהם שמירה על חיי אדם ושלמות הגוף והנפש ועל הנסיבות המחמירות של ביצוע עבירות איומים ואלימות בתוך התא המשפחתי; על התופעה המדאיגה של אלימות כלפי נשים, ועל החומרה שהמחוקק ראה לייחס לכך שהאלימות מופנית לבת מישפחה.

...

בשל כך גובשה מדיניות ענישה קפדנית כלפי המורשעים בעבירות אלה, ולצד זאת אף המחוקק קבע שאלימות כלפי בן הזוג היא נסיבה מחמירה המכפילה את העונש המרבי בגין העבירה.

לאור כל האמור לעיל ראיתי לגזור לנאשם עונש שאינו בתחתית המתחם נוכח עברו הפלילי ובשל שיקולי הרתעת הרבים כאמור בסעיף 40 ז לחוק העונשין, ועל כן אני דן את הנאשם כדלקמן: עשרים (20) חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו בתיק זה 11.04.2023.

לצד עונש זה ובנוסף, אני גוזר לנאשם שנים עשר (12) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך שלוש (3) שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירות תקיפה מסוג עוון או פשע.