ביחס לעבירה של המתה באחריות מופחתת נטען כי במקרה זה יש להשית על הנאשם את העונש המאקסימאלי הקבוע בצידה של עבירה זו, נוכח קביעת בית המשפט בהכרעת הדין כי רצח המנוח על ידי הנאשם, בוצע בנסיבות הנושקות לאחריות מלאה, ונימצא ממש בצמוד לפליליות מלאה של המעשה, וכי יש מקום שהעונש ייתן ביטוי הולם וראוי ללקיחת חיי אדם.
בנוסף הגיעו הצדדים שם להסכמה כי יושת על הנאשם "עונש מופחת" לפי סעיף 300א : בגין עבירת הרצח יוטלו על הנאשם 15 שנות מאסר, בגין ניסיון הרצח יוטלו 10 שנים מתוכן 8 ירוצו במצטבר, בגין פציעה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – יוטלו 4 שנות מאסר שירוצו בחופף.
...
עוד קבענו, כי אנו דוחים את טענת הנאשם שהוא לא התכוון לרצוח את המנוח, שכן מהראיות עלה שהנאשם גרם למותו של המנוח בכוונה ולאחר תכנון מראש, והיה לו אף מניע לביצוע המעשים ולפגיעה במנוח.
על כן גם אם בסופו של דבר לא ראינו לנכון לחרוג בגזירת העונש ממתחם העונש ההולם, הרי גם עניין זה מחייב השתת עונש מאסר ארוך ביותר ועונשי מאסר מצטברים אשר ירחיקו את הנאשם מהציבור ויהוו עונש הולם על מכלול המעשים הקשים שביצע, במכלול הנסיבות המורכבות והייחודיות של מקרה זה.
טרם נעילה רואים אנו לנכון לומר כי במהלך ההליך נחשף בפנינו הצער הרב של משפחת המנוח על מותו הבלתי מוסבר בנסיבות כה קשות להכלה.
אשר על כן ולאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, ואת מכלול השיקולים לקולא ולחומרא שפורטו לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 35 שנים בניכוי ימי מעצרו.
אשר לרכיב הפיצוי מצאנו כי במקרה זה, נוכח הנזק הרב אשר נגרם למנוח ומשפחתו וכן לל' ובנותיו של הנאשם, וכאשר מצבו הכלכלי של הנאשם אינו מהווה שיקול לאומדן הפיצוי ואף לא הובאה ראיה במקרה זה למצב כלכלי קשה, על הנאשם לפצות את משפחת המנוח בסך של 258,000₪; ואת ל' ובנותיו בסך של 150,000 ₪.
