העדר סמכות מקומית בתביעה קטנה בגין ביטול טיסה

המשיבה/התובעת הגישה לבית משפט זה תובענה כנגד המבקשת לפצוי כספי נוכח ביטול הטיסה מברזיל לישראל ביום 14.11.2020 וכתוצאה מכך נימנעה מהתובעת האפשרות לשוב ארצה בטיסה היעודה אשר הוזמנה ונרכשה מבעוד מועד.

"...השאלה היא אם ניהול עסק באמצעות סוכן מהוה ניהול עסק בידי השולח. במילים אחרות, בהקשר של סמכות מקומית: האם המקום בו סוכן מקיים פעילות עסקית עבור שלוחו נחשב גם כמקום בו השולח עצמו מנהל את עסקיו. השאלה התעוררה בר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' משה רוטבן...ונקבע שם על דרך של פרשנות מרחיבה, שאפשר להגיש תובענה כנגד חברת ביטוח בבית המשפט של המקום בו פועל סוכן ביטוח עצמאי כסוכנה. אמנם הדברים נאמרו בענין יחסי חברת התעופה וסוכן המוכר את כרטיסיה, ללא קושי רב, שהרי מכירת כרטיסי טיסה, היא סממן מובהק לפעילות עסקית של חברת תעופה.... וניתן לומר כי במקום בו נמכרים כרטיסי טיסה מקיימת חברת התעופה את עסקיה. עדיין אין בידי נתונים לקבוע את מהות היחסים המשפטיים בין הנתבעת וסוכניות הנסיעות שלה, אך לצורך השאלה היכן מקיימת הנתבעת את עסקיה, עצם מכירת הכרטיסים בידי הסוכן תספיק". עוד יפים הדברים שנפסקו גם בבש"א 58/06 (בית משפט לתביעות קטנות – דימונה) "קשרי תעופה" בע"מ נ' בן יעקב סיוון: "אכן הזיקה בין סוכן נסיעות לבין חברת התעופה אינה כה הדוקה כפי שקיימת בין סוכן ביטוח לבין חברת הביטוח אותה הוא מייצג. אך נראה לי שבעסקי התיירות, שבהם מטבע הדברים ההיתקשרות הנה קצרת טווח, שלא כמו בעסקי ביטוח, אין לידרוש קשר "הדוק" בין החברה לבין הסוכן.

נראה שגם בהיעדר קשר הדוק בין הסוכנים לבין חברת התעופה יש מקום לקבוע כי מקום מושבה של הסוכנות מקנה סמכות מקומית לביהמ"ש המצוי באותו מקום מושב.

...

"...השאלה היא אם ניהול עסק באמצעות סוכן מהווה ניהול עסק בידי השולח. במילים אחרות, בהקשר של סמכות מקומית: האם המקום בו סוכן מקיים פעילות עסקית עבור שלוחו נחשב גם כמקום בו השולח עצמו מנהל את עסקיו. השאלה התעוררה בר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' משה רוטבן...ונקבע שם על דרך של פרשנות מרחיבה, שאפשר להגיש תובענה כנגד חברת ביטוח בבית המשפט של המקום בו פועל סוכן ביטוח עצמאי כסוכנה. אמנם הדברים נאמרו בענין יחסי חברת התעופה וסוכן המוכר את כרטיסיה, ללא קושי רב, שהרי מכירת כרטיסי טיסה, היא סממן מובהק לפעילות עסקית של חברת תעופה.... וניתן לומר כי במקום בו נמכרים כרטיסי טיסה מקיימת חברת התעופה את עסקיה. עדיין אין בידי נתונים לקבוע את מהות היחסים המשפטיים בין הנתבעת וסוכניות הנסיעות שלה, אך לצורך השאלה היכן מקיימת הנתבעת את עסקיה, עצם מכירת הכרטיסים בידי הסוכן תספיק". עוד יפים הדברים שנפסקו גם בבש"א 58/06 (בית משפט לתביעות קטנות – דימונה) "קשרי תעופה" בע"מ נ' בן יעקב סיוון: "אכן הזיקה בין סוכן נסיעות לבין חברת התעופה אינה כה הדוקה כפי שקיימת בין סוכן ביטוח לבין חברת הביטוח אותה הוא מייצג. אך נראה לי שבעסקי התיירות, שבהם מטבע הדברים ההתקשרות הינה קצרת טווח, שלא כמו בעסקי ביטוח, אין לדרוש קשר "הדוק" בין החברה לבין הסוכן.

לנוכח האמור, אני קובע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה, מושא תיק זה, נתונה לבית משפט לתביעות קטנות במחוז תל-אביב, מכוח תקנה 2 (1) לתקנות, וכי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

סוף דבר- דין הבקשה להתקבל.

בכתב ההגנה העלתה הנתבעת מספר טענות מקדמיות, כגון בדבר העידר סמכות מקומית בשל תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים, ובדבר העידר יריבות, נוכח זאת שההתקשרות בין התובעים ובינה נערכה באמצעות "שדולת הגימלאים בחיפה". לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי פעלה בהתאם לתנאי החוזה בין הצדדים, ולפיו ביטול בתוך פחות מ - 90 יום לפני מועד היציאה לטיול מחייב את הרוכשים בדמי ביטול של 35% מהעלות.

מהו שיעור הנזק שניגרם לנתבעת עקב הביטול, ואשר אותו היא מבקשת לחלק בינה ובין התובעים? הגם שניתנה לה היזדמנות להביא ראיות בדבר שיעור הסכומים ששילמה לחברת השיט הגרמנית ובדבר עלות הטיסות, היא לא עשתה כן; עם זאת אישרה, כי לא חוייבה על ידי חברת "אל על" בעלות כרטיסי הטיסה.

כן לקחתי בחשבון את טענות הסרק של הנתבעת בכתב ההגנה בדבר העידר סמכות מקומית נוכח תניית השיפוט (זאת בשים לב לכך שבבית המשפט לתביעות קטנות אין תוקף לתניות שיפוט - תקנה 2(א) לתקנות השיפוט) ובדבר העידר יריבות בינה ובין התובעים, כאשר אין חולק כי הכספים ששלמו התובעים שולמו ישירות לידיה.

...

אשר לעלות השיט עצמו, אשר לעניין גובהה לא הביאה, כאמור, ראיות, לא שוכנעתי כי הנתבעת נקטה את כל הצעדים המתבקשים על מנת לקבל ולו חלק מעלות זו בחזרה.

לא שוכנעתי, איפוא, כי אכן נעשה מאמץ רציני מצד הנתבעת לקבל מידי חברת השיט את מלוא העלות ששולמה לה. לא זו אף זו: חברת השיט סירבה להשיב לנתבעת את הכספים משום שהנתבעת היתה זו שביטלה את הטיול; לא הובהר האם בסופו של דבר יצא הטיול אל הפועל, כאשר יש להניח שלאור התרחבות והתפשטות המשבר, הוא בוטל למעשה, כך שהנזק שנגרם לחברת השיט הגרמנית היה אמור להיות נמוך יותר מאשר העריכה בראשיתו של המשבר, שכן לא נשאה בעלויות קיום השיט בפועל.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך של 3,817 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 17660-05-22 העברי נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ענת גרינבאום-שמעון התובע דוד העברי הנתבעת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ פסק דין

בכתב ההגנה – טענה הנתבעת ראשית לסילוק על הסף בשל העדר סמכות מקומית, מאחר ומשרדיה נמצאים בתל אביב, וכן להיעדר עילת תביעה שכן לטענתה הטיסה בוטלה בשל מחלוקת סביב נושא אבטחה בין רשויות הממשלה בישראל ובדובאי (להלן: "משבר האבטחה").

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם באופן ישיר ועיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

באותו עניין הציג התובע לוח המראות ונחיתות מאותו מועד וטען כי הטיסה שבה חזר בסופו של דבר לתל אביב הייתה גם היא של חברה ישראלית אף היא ביום 9.3.22, ולכן יש לדחות את הטיעון של משבר האבטחה.

סוף דבר הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 2,120 ₪.

הנתבעת עותרת לסלק את התביעה על הסף, מחמת העדר עילה, והעדר סמכות, וזאת בהתאם לתקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018.

לטענת הנתבעת, גם אם היו חלות הוראות הדין המקומי, הרי משעה שביטול הטיסה נבע מחמת נסיבות פתאומיות שלא היו בשליטתה של הנתבעת, קרי השביתה, היא עדיין פטורה מכל תשלום או פיצוי לתובע.

לפיכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 60 לחוק בתי המשפט אני קובע שתביעה זו אינה מתאימה להידון כתביעה קטנה.

...

לפיכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 60 לחוק בתי המשפט אני קובע שתביעה זו אינה מתאימה להידון כתביעה קטנה.

ואולם, מעל לצורך אדון בסיבות הנוספות לפיה דין התביעה להימחק; שנית, כנטען, כל מקטעי הטיסות בענייננו אינם בתחומי מדינת ישראל, אלא בתחומי האיחוד האירופי וכן תורכיה.

לאור המקובץ, אני סבור שאין מקום לברר את התביעה בבית משפט בישראל הן בהיעדר זיקה והן בהיעדר תחולת חוק שירותי תעופה.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, הנתבעת 3 בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית המשפט לתביעות קטנות במחוז מרכז מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בתביעה קטנה שעניינה – פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לתובעים, המשיבים 1 ו-2, בעקבות ביטול טיסתם ביום 16.08.2022 ע"י הנתבעת 1 בשל תקלה טכנית במטוס (להלן: "המשיבים").

...

דיון והכרעה השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז מרכז, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לאור האמור לעיל, סבורני כי לא מתקיימת זיקה מהותית כלשהי של התביעה לבית משפט השלום בעכו, למעט מקום מגוריהם של המשיבים בקריית אתא, כך שברור כי זיקותיה המהותיות של התביעה, הינן לאחד מבתי המשפט השלום במחוז מרכז.

לסיכום מכל האמור דלעיל ובנסיבות אלו, מצאתי כי בית משפט נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה וזאת מכוח תקנה 2(א) לתקנות בתביעות קטנות, ועל כן, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית – מתקבלת.

לאור זאת, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לכב' נשיא בתי משפט השלום/תביעות קטנות במחוז מרכז לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.