מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העדפת נושים אסורה על ידי בעל מניות בחברה בפירוק

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר ההיתנגדות מבוסס על הטענה כי דינם של השעבודים להתבטל מאחר ויצירתם מהוה העדפות נושים אסורות בהתאם להוראת סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") (שחל בנסיבות המקרה דנן מכוח הוראת סעיף 355 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (בנוסחה הקודם) (להלן: "פקודת החברות")).
לא בכדי מאפשר סעיף 307(ג) לפקודת החברות לכל נושה או בעל מניות בחברה שבפרוק, לפנות לבית-המשפט לאחר הפעלת הסמכות כאמור על-ידי המפרק.
בהתאם להלכה בעיניין ב.ר.ן, הכרעה בשאלת מתן תגמול לנושה פעיל מצויה במיתחם שיקול הדעת הבלעדי המסור לבית-המשפט הן מכוח סמכויותיו הרחבות של בית-המשפט של חידלות פרעון והן באמצעות הכרה בתשלום כהוצאות פירוק הנהנות מדין מקדימה (ראו עניין ב.ר.ן בפסקות 29-28) וכן הוראת סעיף 287 לפקודת החברות לפיו: "... רשאי בית המשפט לצוות שהאגרות וההוצאות הכרוכות בפרוק ישולמו מתוך הנכסים לפי סדר עדיפות שיראה לצודק". בשל סמכות ייחודית ובלעדית זו, לא מצאתי כי יש מקום להביא רכיב תשלום זה לאישור יתר הנושים, על אף השלכותיו על קופת הנשייה.
...
משכך, ומאחר ומעמדם של הנושים המובטחים ברוביקון מוסדר בהסכם פשרה זה, ובשים לב כי חובם של נושים בעלי מעמד נשייה בדין קדימה ברוביקון צפוי להיפרע במלואו, הרי שהבאת אישור התגמול בקרב נושים בעלי שיעור ערך חוב נמוך יחסית בהשוואה לכלל החובות, נעדר כל היגיון של ממש, וגם מטעם זה אני דוחה את ההסתייגות.
סוף דבר לאור האמור אני נעתרת לבקשה.
בשים לב להסכמות הצדדים בסעיף 9 להסכם הפשרה, אני מאשרת באופן עקרוני כינוס אסיפות נושים כמוסכם וכמבוקש בבקשה 180 בתיק הפירוק, ברם, למען הסדר הטוב, יש להגיש בקשה מתאימה בתיק הפירוק והוראות מתאימות יינתנו שם. אשר לבקשתם של עו"ד שורצברד והלחמי להצטרף להסכם הפשרה, מאחר והליכי התביעה האזרחית טרם הסתיימו ועל מנת שלא לפגוע בבירור הליכים אלו, ובשים לב להסכמות הצדדים בהסכם הפשרה לפיהן יישמרו בידי המפרק די כספים לכיסוי מלוא תביעות החוב של עו"ד שורצברד והלחמי עד להכרעה במחלוקות שבינם לבין המפרק ו-275 המשקיעים, אני סבורה כי בטרם תוכרע הבקשה יש להמתין להכרעה בתביעה האזרחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החברות נוהלו ומנוהלות על ידי הנתבעים 4 ו-5 ביד רמה והנן ישות כלכלית עסקית אחת אשר ההפרדה ביניהן היא מלאכותית, היות והייתה לנתבעים 4 ו-5 הכוונה להונות את התובעת ולהמנע מתשלום חוב הארנונה לתובעת.
לעניין זה, התובעת מפנה לע"א 6357/99 פקיד שומה באר-שבע נ' שלם, פ"ד נו(4) 66, שם החברה החייבת הוחזקה באופן רישמי על-ידי נשותיהם של שני אחים, ונקבע, כי הבעלים של הנשים עונים להגדרת בעלי שליטה, למרות שאינם רשומים כבעלי מניות או מנהלים, שכן המבחן הקובע הוא היתנהלות בפועל כבעלי שליטה וניהול החברה לטובת האנטרס האישי.
כמו-כן, יובהר, כי אם אכן היו הנתבעים 4 ו-5 בעלי מניות בנתבעת 1 והיו פועלים להעדפת נושים אסורה, הרי שלאחר פירוקה של הנתבעת 1 היו ננקטים נגדם הליכים משפטיים על-ידי המפרק.
...
מכאן, שאף דין טענה זו להידחות.
סיכום אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, דין התביעה להידחות.
התובעת תשלם לנתבעים 4 ו-5 ביחד ולחוד, הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ש"ח (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת העדה, עולה מבקשה שהוגשה בתיק הפרוק של החברה, כי החברה הבריחה לחברות אחרות הקשורות עימה, כספים אשר התבקשה השבתם באותה הבקשה כמו גם תשלומים ששולמו לספקים אחרים של החברה תוך העדפת נושים אסורה.
בנוסף הגישה התובעת חוות דעת רואה חשבון מומחה, משה פן, אשר בחן טענת התובעת בדבר ביצוע מעשה של העדפת נושים על ידי החברה ומסקנתו: נימצאו ראיות לכאורה לבצוע מעשה של העדפת נושים בסכום כולל של 707,667 ₪.
במקרה מעין זה קיים חשש ממשי מובנה לניצול היתרון התאגידי בידי בעל המניות לצורך הסבת הסיכון העקרי להפסדי החברה אל הנושים החיצוניים.
.הטענה כי הבחירה לא נעשתה על ידם אלא על ידי המנהלים בפועל של המסעדה בית הקפה אינה מתיישבת עם היגיון היתנהלות כלכלית על ידי בעלי עסק, חתימה על השקים המהוים תשלומים לאותם נושים ועם ההשגות ובקשות שהגישו בעצמם אצל התובעת כפי שעולה מהעתק תיק הנכס של החברה אצל התובעת.
...
לו היו הנתבעים משלמים לכל נושי החברה באופן יחסי לגובה חובותיהם או לפחות על פי זכות הקדימה הנתונה בדין לכל אחד מהם, כמו לתובעת, – ניתן היה להימנע ממסקנה כי הועדפו נושים כאלה ואחרים.
סוף דבר, התביעה מתקבלת והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים בתיק הוצאה לפועל 505134-05-19 כסדרם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ כוחם ובהעדר תשלום.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, כ"א חשוון תשפ"ב, 27 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן התבקש צו עיקול זמני עד לסך של 10 מיליון ₪ על זכויותיו של מר אהרון בנכסי מקרקעין הרשומים על שמו והידועים כגוש 18987 חלק מחלקה 372 וגוש 10987 חלק מחלקה 247 וצו האוסר על מר אביאל וחברת אקסלוסיב להעביר את מניותיה של חברת אקסלוסיב, המוחזקות על ידי מר אביאל, או לבצע כל פעולה בהן שיש בה לגרוע מחלקו.
וכך קובע סעיף זה שכותרתו "עבירות שנתגלו בפרוק": "התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הנו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרישמי, המפרק, נושה או מישתתף, לחקור בדבר היתנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצרוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים". בדומה להוראות סעיף 373, לשם תחולתו של סעיף 374 לפקודת החברות, יש להוכיח קיומם של כמה תנאים: החברה מצויה בהליך פירוק; הוגשה בקשה על ידי הכונס הרישמי, מפרק, נושה או מישתתף; מדובר במי שהשתתף בייזומה או בייסודה של החברה, או מי ששמש כנושא משרה בה כמפורט בהוראות הסעיף.
גם אם אקבל כל האמור במסמכים ואניח כי אלו כן שילמו סכומים והזרימו כספים לחברה ופרעו מקצת מחובותיה, אין בכך כדי להמעיט או להקהות מעשיהם, שהיו הפעלת חברה במירמה, העדפת נושים והברחת נכסים, ודי בכל אלו כדי לחייבם כמבוקש על ידי בעלי התפקיד לשלם באופן אישי את חובות החברה.
...
בעניין זה מקובלת עליי טענת המפרקים לפיה מאחר שפעילות החברה הועברה לחברת אקסלוסיב ב-8/2018 וחברת אקסלוסיב אשר לה למעשה בוצעה הענקה הנטענת כבר יצרה חובות רבים וממילא ההענקה מבוססת על הסכם למראית עין, כמפורט לעיל, הרי אין כל טעם כיום בביטול הענקות שבוצעו.
לסיכום נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי המשיבים פעלו כנטען על ידי המפרקים באופן המחיל עליהם אישית את כלל חובות החברה בהתאם להוראות סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות.
מאחר שהיקפם של כלל חובות החברה טרם הוברר, ובכללם החובות למס הכנסה, הרי שהמשיבים ישלמו יחד ולחוד את מלוא חובות החברה לאחר שהמפרקים יסיימו מלאכתם ויכריעו בכלל תביעות החוב שבפניהם.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנאמנת הגישה בקשה זו למתן הוראות לביטול פעולות לפרעון החוב למשיב באופן המהוה העדפת נושים אסורה ופגיעה בעיקרון השויון, ולפי סעיף 219 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.
בעלי המניות שהבינו את מצבה הכלכלי, לצד הודעה של אחת מלקוחות החברה, טכנולוגיות מסננים בע"מ בדבר כוונתה להגדיל משמעותית את הקף העבודה מול החברה, פנו להתייעצות עם עורך דין, וחתמו הסכם שכר טירחה ביום 30.1.20 לפיו מטרת ההיתקשרות היא "הליך הסדר את מול הנושים של החברה וכן מול טכנולוגיות מסננים בע"מ החייבת לחברה כסף, ובמידת הצורך הגשת בקשת פירוק לחברת ד.א.ק תעשיות מתכת בע"מ". ביום 24.2.20 היתקשרה החברה בהסכם למכירת כל הציוד שבבעלותה תמורת 239,000 ₪ שהועברו לבנק מזרחי טפחות.
המכתב שנושא תאריך 1.9.20, שוגר למשרדי החברה ביום 10.9.20, אך נימסר ליעדו רק ביום 8.12.20 על פי אישורי המסירה שהוצגו בבית המשפט, הנסתרים על ידי העובדה שבאסיפה של החברה מיום 18.9.20 עמד על סדר היום "מכתב התראה על אי תשלום חובות החברה לעובדים והתראה לפירוק החברה". בקשה שנייה לפתיחת הליכים הוגשה ביום 22.12.20, ולטענת הנאמנת, מועד ההגשה אינו מקרי, ובעלי המניות והמשיב ניסו לבטח את המהלך שרקמו יחד ולתקוע מקילות בגלגלי סעיף 219.
...
ב"כ המשיב טען תחילה שלא התכונן לשאלה זו, משום שהטענה בדבר זכותו של המשיב לשעבוד שוטף הועלתה לראשונה על ידי בית המשפט ולא על ידי הנאמנת, והוא לא התכונן לה. הסבתי את תשומת לבו לכך שהנאמנת טענה שבידי המשיב רק שעבוד שוטף בסעיף 34 לבקשתה, ובסופו של דבר, אם הבנתי נכון את טענתו, הוא טען שהשעבוד השוטף חל על הזכויות שיש לחברה כלפי לקוחותיה לפי שטרות שלא הופקדו אצל המשיב, להבדיל מהשטרות שהופקדו אצל המשיב שעליהם חל השעבוד הקבוע.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנאמנת לביטול הפעולות כלפי המשיב.
אין בכך כדי לפגוע באפשרות להגשת בקשה כלפי בעלי המניות, הדירקטורים או הערבים בגין אותן עובדות שנטענו בבקשה זו. בהקשר זה אציין כי בעלי המניות, שהם הדירקטורים, צורפו כמשיבים לבקשה לפי החלטתי מיום 4.4.23, אך לא הגיבו לה ולא התייצבו לדיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו