בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הבצוע שהוגש ללישכת ההוצאה לפועל.
...
בתגובתו לבקשת המבקש, טען המשיב לעניין הסמכות המקומית כי השטר נערך ונחתם בעיר עכו ועל כן יש לדחות את בקשת המבקש.
טענות המשיב בעניין הסמכות המקומית הועלו רק בדיעבד במסגרת תגובתו לבקשת המבקש להעברת מקום השיפוט, ומטעם זה דין הבקשה להתקבל.
בעניין זה אני מפנה לה"פ (ת"א) 4452-03-12 ישראל בודה נ' פז חברת נפט בע"מ (24.06.2012) שם נפסק, כי: "שעה שלא נטען בכתב התביעה כי הסמכות המקומית היא לאור מקום ביצוע ההתחייבות, בהבדל מהמקום של יצירת ההתחייבות, מנוע המבקש לטעון בדיעבד כי מקום השיפוט הוא לפי מקום ביצוע ההתחייבות. אוסיף כי גם אין בכתב התביעה כל טענה לפיה מקום ביצוע ההתחייבות הוא במשרדו של כונס הנכסים הנמצא ברמת גן. סבורני כי לא ניתן להכשיר את החסר בדיעבד, באמצעות העלאת הטענות לראשונה רק במסגרת הבקשה, גם אם נתמכות בתצהיר של המבקש, לא כל שכן, לא התבקש תיקון התובענה".
ראה גם: בש"א (י-ם) 5584/04 שלמה גבאי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (10.05.2001); ובש"א (י-ם) 4131/05 סוירי **** נ' אסוס ז'קלין (17.08.2005), שם נפסק, כי "בחינת נושא הסמכות המקומית נעשית אך ורק על יסוד העובדות שנטענו בעניין זה בכתב התביעה".
הטעם השני - הסמכות המקומית נקבעת לפי הוראות הדין המהותי.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי המשיב לא היה רשאי להגיש את התובענה לבית המשפט זה אלא לבית המשפט הסמוך למקום מגורי המבקש או למקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות - מקום סניף הבנק הנמשך.
סוף דבר:
אני מקבל את טענות המבקש, כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית, וקובע, כי בית המשפט הראוי לדון בתובענה זו, הינו בית-משפט השלום במחוז דרום, ומורה על העברת העניין לנשיאות בתי משפט השלום במחוז דרום לצורך ניתוב התיק.
המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.
