העברת תיק שומה בשל התמחות מנהלת תחום בבית המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 04 פברואר 2024 ו"ע 50126-01-24 אבו אל עדס נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן אהוד הלוי, עו"ד, חבר משה שגיא, חבר המבקש: מוחמד אבו אל עדס המשיבה: נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד נטלי כהן החלטה

המבקש החל את עבודתו ברשות כסטודנט ב-31.3.2014, בהמשך נבחר במיכרז פומבי לתפקיד מפקח מס הכנסה, שובץ להתמחות ולאחר מכן החל לעבוד כמפקח מס הכנסה בפקיד שומה למפעלים גדולים (פשמ"ג) בתל-אביב בחולית חברות ממשלתיות, קיבוצים, תעופה וחקלאות.

בתפקידו האחרון היה המבקש אחראי על ניהול מקצועי ומנהלי של החוליה כולל טפול בתיקי נישומים השייכים אליה, הוצאת שומות בתיקים אלה ופקוח ובקורת מקצועית על פעילות החוליה ועובדיה, זאת בנוסף לשורת תפקידים נוספים המפורטים בסעיף 5 לבקשה.

לנוכח עזיבת המפקח ברבעון הראשון של 2023, הועבר התיק לטפול המבקש.

לעמדתה, יש לשקול בהקשר לקביעת התקופה את השיקולים הבאים לחומרה ולקולא: מדרג הבכירות אשר בעניינינו ממקם את המבקש בדרג הזוטר בשירות המדינה בהתאם להנחיית היועמ"ש 1.1711 ואשר פרק הזמן המומלץ לגביו הנו שלושה חודשים ממועד הפרישה משירות המדינה; קיומו של הסדר למניעת עיסוק החל ביום 14.9.2023 אותו יש לשקול לשיטתה במידה מצומצמת בלבד, תוך היתחשבות בפסיקת הועדה לפיה קיומה של תקופת צינון פנימי ממושכת המנטרלת את העובד מעיסוק בנושא מול גוף מסוים, פוגעת בתפקודו ובשרות לציבור ולא ראוי לעודדה; העובדה שלמבקש הייתה רק סמכות המלצה ולא סמכות החלטה ובתפקידו הקודם הייתה לו סמכות המלצה פוטנציאלית לגבי תיקים בהם ייצגה המשרד אף כי לא טיפל בהם בכלל; מעורבותו של המבקש בהליכי הטיפול בתיקים כולל הישתתפות פעילה בדיוני שומה ובגיבוש הסכמים, שיצרה מראית של טישטוש גבולות לגבי סמכויותיו, זאת במיוחד משום שמדובר בתחום שעשויות להיות לו השלכות כלכליות משמעותיות על הנישום ולכל החלטה המתקבלת בעינייני מסוי יש גם השפעה ישירה על המוניטין של הגורם המייצג; העובדה שההסכמים שנחתמו לא חרגו מהסכמים רגילים ומקובלים; העובדה שמדובר במעבר לגורם מייצג ולא לנישום עצמו; הקף יחסים מצומצם של טפול בלקוחות המשרד ביחס ליתר התיקים בהם טיפלה החוליה; העתרות המבקש להשאר בתפקידו עד לתום שנת 2023 לבקשת המעסיק; קבלת הצעת העבודה וקיום מו"מ על קבלתה תוך כדי העבודה עצמה; וקיומו של ממשק אחרון ביום 26.3.2023 – 11 חודשים לפני מועד הפרישה וכ-4 חודשים לפני מועד קבלת הזכות.

...

עוד הודיע על רצונו לצאת לחופשת פרישה אך נעתר לבקשת פקיד השומה להישאר בתפקיד עד לתום שנת 2023, בכפוף לכך שהתקופה שמיום 16.8.2023 תוכר כתקופת צינון פנימית.

מנגד, יש לזכור לקולא כי המבקש שימש כגורם ממליץ ולא כגורם מחליט, היקף ממשקיו עם נציגי המשרד, הווה רק חלק מצומצם ממכלול הממשקים שהיו לו אל מול משרדי רואי חשבון ועורכי דין אחרים, ההסדרים שנעשו בהשתתפותן והשומות שנקבעו לא חרגו מן השגרה והמבקש נעתר לבקשת הממונים עליו להישאר בתפקידו עד סוף שנת 2023 בשל צרכי המערכת ועל אף שיכול היה לעזוב מוקדם יותר, נתון הפועל לזכותו.

שקלול ואיזון של מכלול הנתונים במקרה זה מצדיק לטעמנו את אימוץ עמדת המשיבה וקביעת תקופת צינון חיצונית של חודשיים ימים אותם יש למנות מיום צאתו לחופשת פרישה (1.2.2024) זאת במצטבר לתקופת הצינון הפנימי, כדי להבטיח את טוהר המידות ולשמור על אימון הציבור בשירות הציבורי.

תמצית טענות הצדדים טענות התובעים התובע טוען כי הוא מתמחה בתחום המיסוי העירוני, נותן שירותים משפטיים לרשויות מקומיות רבות וצבר מוניטין.

להעניק לווי משפטי בתהליך הוצאת שומות האגרות והיטלים לנישומים, לרבות מתן ייעוץ משפטי באשר לאופן חיובם של הנכסים השונים וטפול בגבייתם לרבות קיום ישיבות ככל שידרשו עם בעלי הנכסים או מי מטעמם.

כך בסעיף 16 לכתב התביעה: "במחצית שנת 2013 עלה בידי התובע, באמצעות צוות משרדו, לאתר שטח קרקע של כ-60 דונם בתחומי הערייה (חלקה 15 בגוש 6191) בגינו היתה קיימת חבות פוטנציאלית לתשלום תשלומי חובה שונים לעירייה." לכן, מאופן הצגת הדברים בכתב התביעה נראה שהכוונה היתה כי התובעים איתרו פוטנציאל גבייה בנכס מסוים שהעירייה לא הייתה מודעת לו. לעומת זאת, מסיכומי התובעים עולה כי למעשה טענת התובעים היא שביחס לכל תיק שהועבר לתובע, המשמעות היא שהעירייה החליטה כי מדובר בתיק המצריך את היכולת שלו ולכן ההסכם חל עליו.

התובע ערך מכתב דרישה לפני נקיטת הליכים וניהל מו"מ עם ב"כ גבעת שמואל החדשה בע"מ. בחודש נובמבר 2014 הגישה גבעת שמואל החדשה ערר לועדת הערר לעינייני ביוב שליד בית המשפט השלום בנתניה בקשר להודעת החיוב שהוצאה לה. ביום 20.11.14 העביר ב"כ גבעת שמואל לתובע טיוטת הסכם פשרה.

כפי שפורט לעיל, במהלך חודש אוגוסט 2011, הוגשה ע"י התובע הודעה מוסכמת לבית המשפט, לפיה מבוקש לדחות את מועד הדיון שהיה קבוע לחודש ספטמבר 2011 וכן את המועד להגשת התשובה מטעם הערייה, שכן הצדדים מצויים במו"מ. התובעים ציינו כי ניהלו מו"מ ממושך עם הצדדים והגיעו בשניים מהתיקים, לטיוטות של הסכמי פשרה שנשלחו לעירייה.

...

בהתאם להסכם קיימת לעירייה זכות להפסיקו בכל עת. אני סבורה כי בנסיבות שבהן התובעים שלחו לעירייה מכתב התראה לפני תביעה, העירייה הייתה רשאית להפסיק את הייצוג שכן היא איננה נדרשת להיות מיוצגת על ידי מי שתובעים ממנה, במקביל, סכומים ניכרים.

אני מוצאת כי לנוכח העובדה שהעירייה מודה שהתובעים הם שאיתרו את התיק והם אף הגישו את כתב התביעה, מן הראוי כי סכום זה של 14,400 ₪ ישולם להם במלואו, הגם שהטיפול הופסק בטרם נחתם הסכם הפשרה והסתיים הטיפול בתיק, ואני סבורה כי מדובר בסכום שיש בו כדי להוות גם תשלום שכר ראוי בגין פועלם של התובעים בנסיבות העניין.

לפיכך, אני מחייבת את העירייה לשלם לתובעים בגין תיק מולטיליין סך של 14,400 ₪ בצירוף מע"מ. סיכומו של דבר, אני מחייבת את העירייה לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 1,075,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.5.15 ועד התשלום המלא בפועל.

לנוכח החלטה זו, ביום 29.3.2017, הוגש כתב אישום חדש ומעודכן לבית משפט השלום כאשר הפעם מואשמים בו ארבעת הנאשמים שלפניי בלבד (כתב האישום הוגש בבית משפט השלום בפתח תקוה, אך הועבר לבית משפט זה בהסכמת הצדדים ולנוכח סמכותו המקומית).

הרשעת הנאשמים לא תיפגע ברישיונם, ואין הליך אשר במסגרתו רופא מורשע ומאבד מיידית את רישיונו בשל כך. ביטול הרשעה משמעותו כי בית המשפט מניח את שיקול דעתו בראש הרשימה תחת שיקול דעת הגורמים הרלוואנטיים בועדות מקצועיות כלשהן בתחום הרפואה, ולמעשה מונע מהן את הידיעה על ביצוע העבירה אותה ביצע הנאשם.

הנאשמים הדגישו כי בעקבות החקירה, ניפתחו הליכי שומה אזרחיים ובסופם נחתמו הסכמי פשרה כבר בשנת 2016, כאשר מלוא המחדלים ואף הרבה מעבר להם הוסרו כבר לפני שנים, מתוך מטרה לשים קץ להליכים.

את התמחותו ביצע בבית החולים "ביקור חולים" ולאחר מכן, התמחה ברפואת ילדים ושימש מספר שנים כרופא במחלקת טפול נמרץ ילדים ופגים, קיבל תואר מומחה ברפואת ילדים ועבר הכשרות שונות מטעם משרד הבריאות, בהתאם להמלצות שהוצגו.

הנאשמים לא קיבלו עד כה נימוק מספק לכך שהמקרה שלהם לא הומר להליך של כופר, בעוד עבירות חמורות מהן נידונו במסלול זה. אילמלא נכרך עניינם של הנאשמים בתיק המחוזי, סביר כי עניינם כלל לא היה מגיע לפתחו של בית המשפט ומסתיים בהליכים אזרחיים ולכל היותר בתשלום כופר.

לכן, על גזר הדין להעביר מסר ברור, לנאשמים ולאחרים כמותם, שעבירות מסוג זה, המבוצעות על פי רוב על ידי אנשים נורמאטיביים המנהלים עסקים משמעותיים, עבירות שבהן נעשו מעשים פעילים של כזב במטרה להשיג רווחים – יביאו לענישה שיש בה הרתעה של ממש.

...

כל אלה עמדו לזכותם והובילו למסקנה שניתן להסתפק במקרה זה בעונש בדמות צו של"צ בהיקף מצומצם, ואף נמוך יותר מזה אשר עליו המליץ שירת המבחן, אשר יהא בו פיצוי ותרומה של הנאשמים לציבור.

אני סבור כי העונש אשר יתגלה בעוד שורות אחדות ישמח במידת מה את הנאשמים ששירות לציבור הוא דרך חייהם, והעונש האמיתי בדמות הגשתו של הליך פלילי וניהולו במשך שנים לא מועטות ניתן, רוצה כמעט במלואו- והיום מגיע הוא לסיומו.

סוף דבר בהתחשב בכל האמור, לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים – שיקולי הענישה בכלל ושיקוליהם האישיים של הנאשמים, כך אני קובע: הרשעת הנאשמים 1 ו-2 תיוותר על כנה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 12 נובמבר 2023 ו"ע 30772-09-23 צוקרמן בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד אהוד הלוי, חבר משה שגיא, חבר המבקשת סיון צוקרמן המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד רבקה סוויסה החלטה

היא החלה את עבודתה בהישתתפות בקורס להכשרת מפקחי מס הכנסה לאחר מכן שובצה להתמחות במשרד פקיד שומה למפעלים גדולים (להלן: "פשמ"ג") בחוליה 4 (להלן: "החוליה") אשר לאחריה הוסמכה כמפקחת מס הכנסה ושובצה בחוליה.

ביום 11.2.2021, לאחר שזכתה במיכרז שובצה לתפקיד ממונה (רכז חוליה) בפשמ"ג, תפקיד המצוי במתח דרגות 18-20 לדרוג המינהלי שמקביל למתח דרגות 39-41 בדרוג המח"ר. ביום 18.6.2023 קודמה במסגרת מסלול קידום לתפקיד מנהלת תחום (רכז בכיר) תפקיד המצוי במתח דרגות 19-21 בדרוג המינהלי המקביל למתח דרגות 40-42 בדרוג המח"ר. במסגרת תפקידה היתה המבקשת מפקחת מס הכנסה וכן ממונה על מספר מפקחים בהתאם לתאור התפקיד היתה אמונה בין היתר על ניהול מקצועי ומנהלי של עבודת חוליית שומה ברשות הכוללת טפול בתיקי נישומים השייכים לחוליה, הוצאת שומות באותם תיקים ופקוח ובקרה מקצועית ומנהלית על פעילות החוליה ועובדיה.

משכך, ביום 4.7.2023 הועברה הנחיה מהלישכה המשפטית בעיניין תקופת צינון וכן הונחתה המבקשת לחתום על הסדר ניגוד עניינים ומניעה מעיסוק בעינייני החברה (להלן: "ההסדר").

...

בהחלטתנו מיום 2.11.2023 ציינו כי לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה אנו סבורים באופן לכאורי כי יש לקבוע תקופת צינון ארוכה מזו שהתבקשה ואפשרנו למבקשת להגיב על עמדת המשיבה.

דיון והכרעה לאחר ששקלנו באופן מדוקדק את הבקשה והתגובה וכן את התגובה הנוספת של המבקשת אנו סבורים כי באיזון המתחייב בין שיקולי הקולא והחומרה במקרה זה תקופת הצינון הראויה הינה 3 חודשים מיום סיום ההעסקה כלומר המבקשת תוכל להתחיל בעבודתה בחברה לא לפני 10.12.2023.

אנו קובעים באמור תקופת צינון חיצוני של שלושה חודשים החל ממועד הפרישה 8.10.2023.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 12 מרץ 2024 ו"ע 9557-03-24 מקמל נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד אהוד הלוי, חבר משה שגיא, חבר המבקש ארז מקמל משיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד עידית ביטמן החלטה

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק") לקצר את תקופת הצינון הקבועה לגבי המבקש בחוק כך שיוכל להתחיל בעבודתו כמתמחה במשרד עורכי הדין יוסי אלישע קלדרון ושות' (להלן: "המשרד") החל מיום 1.2.24 (יצוין כי הבקשה הוגשה לועדה ביום 5.3.24).

החל מחודש אוקטובר 2014 החל לכהן כמנהל היחידה הארצית לשומה במתח דרגות 41-43 לדרוג המח"ר וזאת עד למועד פרישתו מהרשות ביום 31.10.23.

בנוסף, במסגרת תפקידו, היה אחראי על נושאים נוספים הקשורים לניהול היחידה, כגון אישור תקציבה, ניהול תיקיה, קשר עם גורמים שונים בתוך הרשות ומחוצה לה (מישטרה, פרקליטות), ניהול שכר עדוד של עובדי היחידה, ניהול כוח אדם ועוד.

המבקש לא נכח בדיונים מול הנישום ומייצגו ופרטי ההסכם הועברו לידיעתו ולאישורו בסיום הטיפול בתיק על ידי המפקח והרכז.

בהקשר זה הוטעם כי המבקש מעוניין להתמקצע בתחום המשפטים שאינו קשור לתחום עסוקו ברשות המיסים ואף זה גורם לקולא.

...

לפיכך המשיבה ממליצה להיעתר לבקשה ולקבוע למבקש תקופת צינון של שלושה חודשים מיום פרישתו משירות המדינה.

בהתחשב במכלול נתונים אלה, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו במשרד ממועד מתן החלטה זו. ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק.