מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברת קרקע ללא תמורה לרשות מקומית

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

אף איני מקבל טענת המשיבים כי חלה על המדינה חובה להודיע להם על אודות שינוי הייעוד, באשר הסעיף "מטיל על הרשות את החובה למסור לבעלי המקרקעין המקוריים הודעה על הכוונה לסחור במקרקעין לאחר שינוי הייעוד" (הדגשה הוספה – י"ע) (ע"א 10278/09 אשכול נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה-רעננה, פסקה 29 (18.7.2011) (להלן: עניין אשכול).
הדברים יפים גם לענייננו, והם עולים בקנה אחד עם האמור בעיניין תל מונד: "לא כל העברת קרקע ללא תמורה לרשות היא העברה השקולה להפקעה. כך למשל, אם העברת הקרקע נעשתה מתוך אינטרס של הבעלים והצמיחה לבעלים תמורה עקיפה או טובת הנאה, כמו השבחת הקרקע שנותרה ברשותו (אם בדרך של שינוי ייעוד, אם בדרך של הגדלת אחוזי בנייה). במקרה כאמור, הנטייה היא שלא לראות בכך העברה השקולה להפקעה, כי אם העברה מרצון" (שם, בפיסקה 12) (ההדגשה הוספה – י"ע).
...
קביעה זו עומדת על מכונה (ואזכיר כי למרות זאת הגיע בית משפט קמא בהמשך, למסקנה כי ההעברה הייתה שלא מרצון).
המסקנה היא, אפוא, כי הדין עם המערערת וכי המשיבים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את זכותם מכוח סעיף 195(2) לחוק.
סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כאשר עסקינן במקרקעין שייעודם צבורי, מתעורר ה"חשד" שמא לבעלי המקרקעין היה ברור כי באם לא יעבירו ללא תמורה את המקרקעין לרשות המקומית, תוך ניסיון להפיק מכך הטבה תכנונית או אחרת, ממילא מקרקעין אלו יופקעו בהמשך גם ללא הסכמתם, ובנסיבות שכאלו לא נותרת לבעלים למעשה ברירה אלא להעביר ללא תמורה את המקרקעין לרשות המקומית, ובהתאם תגבר הנטייה לראות בהעברה שכזו העברה כפויה שדינה כהפקעה.
...
כמו כן אינני סבור כי נסיבות המקרה שלפנינו מצביעות כטענת העותר על פגיעה כה חמורה בשלטון החוק שיש בה כדי להתגבר על טענת השיהוי המתקיימת במקרה זה , ולפיכך אילו נדרשתי להכריע בשאלת דחייתה של העתירה על הסף מחמת שיהוי אני סבור כי היה ניתן לעשות כן , אך כאמור לעיל איני נדרש לכך לאחר שהגעתי למסקנה שלפיה גם לגופו של ענין אין מקום לקבלת העתירה .
מכל מקום , מאחר ולטענת המדינה , ממילא הסעד הכספי הנתבע אינו בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים , אינני קובע קביעה נוספת כלשהי שיש בה כדי לחסום את דרכו של העותר להגשת תביעה כספית ככל שיסבור כי יש לו בסיס לכך , וכל שאני קובע הוא כי אין בסמכותי וביכולתי לדון בתביעה שכזו במסגרת העתירה שבפני.
סיכום לפיכך ולאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית העתירה על כל חלקיה והעותר ישא בהוצאות המדינה בסך של 25,000 ₪ , המדינה תשא בהוצאות המשיבות 2-3 בסך של 15,000 ₪ (7,500 ₪ לכל אחת מהמשיבות).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, לדוגמה, נאמר על ידי השופט מלצר בעע"מ קרמר נ' המועצה המקומית אבן יהודה בפיסקה 31 (לא פורסם, 28.12.2011) (להלן: עניין קרמר): "אין יסוד לקביעה גורפת, לפיה דין העברה מרצון לעולם כדין הפקעה, וזאת בהקשר של עתירה להשבת קרקע שהועברה לרשות 'ללא תמורה' בנימוק של זניחת מטרת ה'הפקעה'. שאלת תחולתם של דיני ההפקעה בהקשר זה תבחן איפוא בהתאם לנסיבות, ועל רקע המהויות שליוו את הפעולה והמתווה החוקי והפרוצדורלי, אשר העברת המקרקעין לרשות 'ללא תמורה' הוותה את השלב האחרון שלו" (הדגשות במקור – י"ע).
...
המשנָה לנשיא מ' נאור: גם לדעתי, כדעת חברי השופט עמית, דין הערעור להידחות, תוך חיוב המערער בהוצאות כמוצע על ידו.
לכך לא היה מקום, ואין המערערים ראויים לסעד זה. המשנָה לנשיא השופט ח' מלצר: התוצאה המוצעת על ידי חברי, השופט י' עמית, מקובלת עלי והנני מצטרף גם לרוב הנמקותיו.
עם זאת – אין לחוסר מסוים זה בדיווח השלכות לגבי התוצאה המתחייבת פה, למעט אולי לענין ההוצאות, אשר לשיטתי ראוי היה להפחיתן עקב כך. הנה כי כן ומבלי לגרוע מהאמור לעיל – אף אני בדעה כי דין הערעור להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"[...] כאשר מדובר בהעברה רצונית של קרקע לרשות הציבורית ולא עקב כפייה, אין זה משנה עוד האם הייעוד הצבורי מומש או נזנח. הבעלים אינו יכול להשיג ביטול של ההעברה, אך משום שהמטרה הציבורית לא מומשה" בע"א 1047/11 עזבון ברזלי נ' המועצה המקומית תל מונד (פורסם באר"ש, 26.11.2012; להלן: עניין ברזלי), כאשר קרקע מועברת לרשות ללא תמורה, וברקע איום ההפקעה, יראו את ההעברה כהפקעה ויחולו דיני ההפקעה.
...
משכך אני סבורה כי בעניין חלקה 12 התקיימו התנאים שבהוראת סעיף 196(א) לחוק.
סוף דבר מכל הטעמים דלעיל העתירה נדחית ביחס לחלקות 87 ו 88 בגוש 6609.
אני קובעת כי העותרת זכאית להשבת חלקה 12 בשטח של 1.206 דונם בגוש 6621.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 1047/11 עזבון המנוח יצחק ברזילי ז"ל נ' המועצה המקומית תל מונד (פורסם בנבו 26.11.12) (להלן: "פסק דין ברזילי"), חזר בית המשפט העליון והבהיר, למניעת כל ספק, כי העברה שנעשתה לרשות המקומית לידי בעלי הקרקע והעברה זו נעשתה מתוך רצון חופשי ופעמים אף השביחה את הקרקע שנותרה ברשותה והצמיחה להם טובת הנאה בדרך של הגדלת אחוזי בניה, הנטיה היא שלא לראות בכך הפקעה: "12. כאשר קרקע מועברת לרשות ללא תמורה, תחת איום מפני הפקעה צפויה המרחף על הקרקע, אזי יש לראות בהעברה כהפקעה, ויחולו דיני ההפקעה על הנפקויות שפורטו לעיל (קמר, בעמ' 97).  
...
מהמקובץ לעיל עולה, כי גם אם כאמור היה צורך להשיב את הקרקע לעותרים, הרי שהיה צריך לחשב את התמורה שקיבלו, ולהשיבה (לפחות את הפרש השווי בגין הפיכת המקרקעין מייעוד חקלאי למחצה למגורים בעקבות אישור התכנית, וזכויות הבניה על היתרה, אותן הם מימשו כשבנו 7 בתים צמודי קרקע).
סוף דבר מהמקובץ עולה, כי דין העתירה להידחות.
העותרים ישלמו למשיבות ביחד שכ"ט עו"ד בגין עתירה זו בסך כולל של 18,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו