מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברת מחצית דירה במתנה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

אף איני נידרש לטענות המשיבה לגבי כשרות המתנה, וכי המנוח התחייב להעביר לה את זכויותיו בדירה כשנתיים וחצי לפני הגשת התביעה, במסגרת הסכם לחלוקת הרכוש ביניהם על מנת להבטיח לה קורת גג. כן נטען כי בנו של המנוח העביר את זכויותיו בדירה במסגרת הסכם גירושין אמיתי וכיום הוא נשוי לאישה אחרת.
...
אשר על כן, דין טענת הבנק להידחות.
סופו של דבר, שדין הערעור להדחות.
כשלעצמי סבורני כי יש אי התאמה בטענות המשיבה, וגם בסיכומיה שלה אינם טוענת לאמיתו של דבר אחרת, אלא טוענת בעצם כי טעתה.
ואולם, סבורני כי התנהגות המשיבה בהקשר זה מצדיקה כי לא ייפסקו הוצאות נגד הבנק.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב, העורר היה הבעלים של מחצית הדירה בבאר שבע מאז ניתנה לו במתנה מאביו (2013) ועד להעברתה במתנה לאחותו (2016), דהיינו, העורר היה הבעלים של מחצית דירת באר שבע כבר בתאריך 1.1.2014, הוא "יום המעבר". המשיב מסכים לכך שהעורר העביר את מחצית הדירה בבאר שבע לאחותו במתנה לפני שמכר את דירת מגוריו בתל אביב ואינו טוען כי העברה זו (שנעשתה כשלושה חודשים לפני מכירת הדירה בתל אביב) היא פעולה מלאכותית שיש להיתעלם ממנה.
...
וכי העורר אינו חייב בכבוד אביו לאחר מותו? אדרבא, דווקא העובדה שהעורר היה הבעלים של מחצית הדירה בבאר שבע היא שאפשרה לו בסופו של דבר להעביר את הזכויות בה לאחותו אסתר, בניגוד לרצון אביו.
כפועל יוצא מכל האמור לעיל, העורר אינו זכאי לפטור מלא ממס שבח, הניתן לפי סעיף 49ב(2) לחוק למי שמוכר את דירתו היחידה, במכירת דירתו בתל אביב.
סוף דבר לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחברי הוועדה לדחות את הערר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

. דירה זו רשומה ע"ש אלון אולם אלון חתם על העברת מחצית מדירה זו במתנה לאב המנוח ולפיכך עיזבון האב המנוח כולל מחצית הזכויות מדירה זו. לפיכך הצדדים יורשים כל אחד 1/3 מתוך מחצית הזכויות של האב המנוח בדירה ג' ולפיכך חלקם של הצדדים בדירה זו יהא: נירה 1/6, יעקב 1/6, וחלקו של אלון 4/6.
...
נוכח המסקנה כי התובע התרשל במתן השירות המשפטי ושעה שעובדתית הביאה התרשלות זו לכך כי 1/6 מן הזכויות אינן רשומות על שם הנתבעת, אין לי אלא להסיק כי נגרם לנתבעת נזק בשיעור זה. אציין כי בניגוד לטענות התובע במסגרת סיכומיו, הנזק הנטען על ידי הנתבעת במסגרת כתב התביעה שכנגד, אינו זה הנובע מתשלום מס השבח, אלא זה שמקורו בשווי החלק היחסי של הדירה, דהיינו סך של 210,000 ₪.
עסקינן בתוצאה שאינה סבירה בנסיבותיו של תיק זה. תוך איזון כלל האינטרסים של הצדדים בהליך שבפני, אני סבורה כי יש להעמיד את שיעור החיוב במס בהתאם לחוות דעתו של השמאי, דהיינו סך של 53,333 ₪.
( בעניין זה ראה לדוגמא דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן פ,ד נו(5)732, ע"א 7021/99 עזבון המנוח שלומי ויצמן ז"ל נ' סלע פ"ד נו(1) 822, ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פ"ד נה(4) 584 ) סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בהיבט שהנתבעת תשלם לתובע סך של 372 ₪ כהחזר הוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת לא הצליחה ליישב בין הכתוב בתצהיר המתנה שעליו חתמה לצורך הגשה דיווח לרשויות המס ביום 14.7.2019 על העברת מחצית הדירה לידיה ובו הצהירה שהיא "מתגוררת בדירה זאת ביחד עם בעלי (הנתבע – ע' ר')." (סעיף 3 לתצהיר, נספח "ב" לכתב ההגנה) לבין טענתה בתצהיר בתיק זה, שהנתבע עזב את הדירה בתחילת שנת 2019, משום שההצהרה לרשויות המס, שהנתבע מתגורר עימה בדירה ביולי 2019, אינה מתיישבת עם ההצהרה, שהנתבע עזב את הבית כבר בתחילת 2019.
...
באופן מעורר תהיות, בסמוך לכל אותה הסתבכות כלכלית מעביר הנתבע את מחצית דירתו על שם אשתו-הנתבעת ומסכים כי הוריו ירשמו משכנתא על דירתו בטענה להלוואה שעד אמצע שנת 2019 מעולם לא נדרשה, לא שולמה, ולא שוכנעתי כי הועלתה על הכתב קודם לשנת 2019 או כי עסקינן בהסכם אמיתי ולא פיקטיבי.
מכל האמור, השתכנעתי כי הסכם העברת הדירה לנתבעת, והסכם ההלוואה עם ההורים ורישום המשכנתא נעשו בחוסר תום לב כדי להבריח את חלקו של הנתבע בדירה מנושיו ולא שיקפו מציאות אמתית ומכאן כי יש לבטלם בהיותם מסמכים פיקטיביים וחוזים "למראית עין". לפיכך אני קובעת כי העברת מחצית הדירה לידי הנתבעת היא הסכם פיקטיבי וכך גם הסכם ההלוואה ורישום המשכנתא על שם ההורים, ויש לבטלם.
סוף דבר אני קובעת: 24.1.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דירה זו רשומה עש אלון אולם אלון חתם על העברת מחצית מדירה זו במתנה לאב המנוח ולפיכך עיזבון האב המנוח כולל מחצית הזכויות מדירה זו. לפיכך הצדדים יורשים כל אחד 1/3 מתוך מחצית הזכויות של האב המנוח בדירה ג' ולפיכך חלקם של הצדדים בדירה זו יהא: נירה 1/6, יעקב 1/6 וחלקו של אלון 4/6.
...
סוף דבר מכל המקובץ והאמור לעיל, עולה כי המערער כשל כשערך את הסכם חלוקת עיזבון וגרם למשיבה, שהייתה לקוחתו, נזק.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
אני מחייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאות שכ"ט עו"ד בגין הערעור, בסך כולל של 7,200 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו