העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורכי מיסוי

בסוף חודש דצמבר 2012 הנתבע שיגר באמצעות עובדת חברת שדות הישראלית הודעה לכל אנשי הקשר הקשורים במיזם הזה, שמאותה עת כתובת הדוא"ל של המיזם ושל שדות הישראלית, הקפריסאית והרוסית שונתה לכתובת חדשה, שהנתבע פתח, תוך מידור התובע מתכתובות עם אנשי הקשר.

לטענתו, הסכם פרימוס לא ניכנס מעולם לתוקף, והיה ברור לשני הצדדים מיד לאחר חתימתו שאין לו תוקף והוא בוטל, התובע גם לא דורש בתביעה דנן את מימוש הסכם זה. לדבריו, לחברה הקפריסאית הועברו כספים ממגניט לתשלום לספקים.

לדבריו, הערבויות לא הוסדרו, החברה לא פורקה וההסכמים עם נטפים לא הוסבו לתובע, כיוון שלאחר גיבוש ההסכמות בין הצדדים, התובע נסוג מההגנה על הזכות המהותית שלו בשותפות ותרץ את ההשתהות שלו במצבו הבריאותי.

הטיוטה שהכין עו"ד הופמן מיום 7.8.13 הועברה לנתבע שלא הביע שום הסתייגות, אך עו"ד בן דוד סברו, לאחר שקראו את הטיוטה, שהם עלולים להסב נזק להתנהלות המיסוי בעבר וביחד עם הנתבע החליטו לפנות למשרד עו"ד טיקוצקי ונוצר מתוה אחר.

...

סוף דבר התובע לא הוכיח את תביעתו .

אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאותיו ובנוסף, הוצאות שכ"ט בסך 60,000 ₪.

במועד מתן צו הפרוק לחברה (14.11.10) עמד סכום המחאת הזכויות על 2,406,055 ₪ וסכום פסק הבורר שהיה במקור 2,472,540 ₪, הגיע לכדי 3,683,664 ₪.

כך גם בנוגע לטענת המערער כי הועברו כספים משריונית לחברה באמצעות חברת שמשון מערכות ביטחון ב. 2001 בע"מ (להלן: "שמשון 2001") שהוקמה לצורך כך, ביקש המפרק מסמכים הנוגעים לפעילות חברת שמשון 2001; הסכמי הנאמנות שהיו למערער (אשר טען כי היה נאמן בחברה זו) ודיווח לרשויות המס על הנאמנות; פירוט תנועות בחשבונות בנק של חברת שמשון 2001; העתקי התכתבויות עם נושי חברת שמשון 2001.

דיון והכרעה בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט אלא בתפקיד מעין שפוטי (רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב(1) 199 (1998); פר"ק (מחוזי י-ם) 4040/07 האוצר, אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק (פורסם בנבו, 21.11.10)).

...

מכל האמור עולה כי דין הערעור להידחות.

בין היתר נקבע כי החברה הישראלית תפורק וכי מניותיה ייחשבו כמועברות לידי העורר באופן אישי במועד הקובע, כלומר 1.1.2006 (ראו סעיפים 5 ו- 8.1 להסכם השומה נספח 4 לתצהיר מע/1).

משמעות הסכמה זו הנה היתעלמות מאישיותה הנפרדת של מירלון לצורך מסוי עיסקאות במניות החברה ההולנדית וייחוס הזכויות במניות אלו ישירות לעורר.

אין בלשון הסכם השומה כל רמז כי כוונת הצדדים הייתה להתייחס בגדריו גם למיסוי העברת מניות אגב פירוק חברת מירלון.

הוכחת זכויות שביושר מחייבת תשתית ראייתית רחבה, כגון ראיות על המקורות הכספיים לרכישה, חלוקת הרווחים במשך השנים וכדומה (ראו לעניין הוכחת זכות שביושר, י' רוזנצוויג ר' אבירם "הגדרת Beneficial Owner (בעל זכות שביושר), במסגרת אמנות בינלאומיות למניעת מסי כפל" מסים כה/6 א-1 (2011)).

...

על כן דין טענתם להידחות.

סיכום בשים לב לכל האמור, אנו דוחים את הערר.

העוררים ישלמו למשיב הוצאות ההליך בסך 20,000 ₪.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 52446-06-16 מדינת ישראל נ' ברמלי ואח' לפני כבוד השופט חאלד כבוב המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (מסוי וכלכלה) מנחם בגין 154, תל אביב טל': 073-3736084; פקס: 03-5163093 הנאשמים .1 אמיר ברמלי ע"י ב"כ עו"ד איל רוזובסקי מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' אבא הילל סילבר 16, רמת גן טל': 03-6103702; פקס: 03-6144849 .2 קרן קלע לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ (בפרוק) .3 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפרוק) .4 קרן קלע בטוחות והשלמות הון בע"מ נאשמות 2-4 ע"י המפרק, עו"ד ארז חבר עמית, פולק, מטלון ושות' ראול ולנברג 18, ביניין D, תל אביב טל': 03-5689000; פקס: 03-5689001 5. ישראל עפר גזר דין

בפועל, בנגוד למצגים הללו הועברו כספי המשקיעים של קלע יזמות לרוביקון, הנאשמת 3, ושם הם עשו שימוש בכספים למגוון רכישות של חברות פרטיות שעסקו בתחומים שונים וכן הלוואות והשקעות שונות.

שתי החברות הנאשמות מצויות בעיצומו של הליך פירוק, בית המשפט של פירוק מינה בעל תפקיד לטפל בהליכי חוב הנשייה בתיק, כאשר כ-95% מהנשייה המאושרת מקורה בתביעות חוב שהגישו משקיעים בקרן קלע.

...

במקרה דנן בסופו של דבר אין הרתעה של מי שנושא בנזק, זה לא הגורם שאותו צריך להרתיע.

אין חולקין כי יש לתת ביטוי בפסיקה לרצונו המפורש של המחוקק להחמיר בענישת תאגידים בעבירות אלו וכן למגמת ההחמרה כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה, אולם יחד עם זאת שיקולי ההרתעה אינם חזות הכל, לא מתייתר הצורך בבחינת הנסיבות הספציפיות של כל תאגיד מורשע תוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין ענישה אינדיבידואלית.

אכן לא ניתן להתעלם ממצבן של הנאשמות נכון לימים אלה שעה שעניינן נדון בפני בית משפט של פירוק וגם לא ניתן להתעלם מטיעונו של ב"כ הנאשמות שכל קנס שיוטל על הנאשמות ייגרע מחלקם של המשקיעים שבעצמם נפלו קורבן בפרשייה זו. ב"כ המאשימה לא התעלם מנסיבות מקלות אלה ועל כן לפנים משורת הדין עתר להטלת קנס לא גבוה במיוחד, ביחס לעתירת המאשימה בתיקים אחרים דומים בנסיבותיהם, אך סבור אני שמוצדק להתחשב בטיעון ייחודי זה בדבר ההפסד הנוסף שעלול להיגרם למשקיעים כתוצאה מחיוב הנאשמות בקנס מידתי, ולהפחית מגובהו של קנס זה אף מעבר למה שנשקל על ידי המאשימה.

אני מחייב את הנאשמת 2 בקנס כספי שבסך של 200,000 ש"ח. אני מחייב את הנאשמת 3 בקנס כספי בסך של 50,000 ש"ח. הקנסות ישולמו תוך 60 ימים מהיום.

1.3 מסוי תשלומי הדיוידנד בגין החברה ו/או החברות בעלות מניותיה לפרטים.

בנתיים, טרם השגת הסכמה בעיניין שכר הטירחה, נקבע לנתבעת דיון שומות בשלטונות המס לתאריך 24.2.2014 (סעיף 41 לתצהיר עו"ד בנימיני); עו"ד בנימיני שלחה ביום 4.2.2014 מייל למר נג'רי ולמר אלדד ויטלה: "אני מעדכנת אתכם כי נקבע דיון אצל גל משפמ"ג בעניינינו... אנא העבירו אליי את אישורו של אלדד לחלקו בשכר הטירחה כפי שאושר ע"י החברה לפני תחילת עבודה" (נספח 13 לתצהיר עו"ד בנימיני).

עוד באותו יום השיב מר נג'רי למייל: "לאחרונה הינכם פונים ישירות לבעלי מניות של החברה שיאשרו לכם את ההסכם שנחתם עימם ע"י החברה נכסי רמת אביב בע"מ (בפרוק מרצון) וכולל גם את הטיפול בבעלי המניות של החברה. באחריות החברה לטפל בהסכם הנ"ל. טרם קבלתי את הצעת המחיר שביקשתי מכם במייל מיום 23.12.13... אודה לקבלת הצעת המחיר המבוקשת" (נספח 14 לתצהיר עו"ד בנימיני).

מאחר שחוק חוזים תרופות "אינו מבחין, לעניין האכיפה, בין הפרה יסודית לבין הפרה לא יסודית של הנפגע" (ע"א 288/80 ברוריה וינקלר נ' ספיר סודרי חברה לבנין בע"מ, פ"ד לו(2) 365, 373-74 (1981)), הרי שממילא השאלה האם עצם העובדה כי חלף תשלום שכר הטירחה בזמן סביר פנתה הנתבעת ל"הוועצות" עם מומחים עולה לכדי הפרה יסודית, אינה משמעותית לענייננו.

כך למשל מציין רו"ח אריה שרון "שהחלופות המחמירות של רשות המסים... לא נסמכות על תשתית עובדתית אמיתית, נועדו בעיקר לייצר הרתעה ולהביא את החברה לסגור הסכמי שומה בסכומים הנמוכים משמעותית מהדרישה הכספית הנקובה באותן חלופות" (עמוד 17 לחוות דעת רו"ח אריה שרון).

...

לסיכום חלק זה, הבהרתי כי השאלה מהו שיעור החיסכון במס תענה בהתאם לכללי פרשנות החוזים.

וכאמור כבר ציינתי כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדויות המצהירים, ראיתי לקבוע כי שיעור החיסכון במס הוא ההפרש בין חבות המס כפי שנקבעה בשומות רשויות המס ובין הסכום ששילמה הנתבעת בפועל מכוח הסדר הפשרה שחתמה מרצונה והסכמתה (כפי שהוגדר על ידי הצדדים בהסכם 2006).

השני, מקובלת עלי טענת התובע כי בהתאם לעמדת פקיד השומה הסכום שממנו צריך להפחית את סכום הפשרה שהושגה הוא 165 מיליון ₪ (ראו נספח 50 לתצהיר עו"ד מזרחי).