העברת כסף בכינוס כדי לשלם לנושים

עמדת הכונס הרישמי הכונס הרישמי בעמדתו מיום 12.12.2018 סבר כי בנוגע לכספים בחשבון בבנק הפועלים, על החייב או על דוד להציג אסמכתות המעידות על ביצוע תשלום חובות והוצאות המנוחה כפי שנטען על-ידם וזאת על מנת שיהיה ניתן לשקול האם יש לחייב את דוד בהשבת חלקו של החייב לקופת הנושים.

מנגד, לגישת החייב ודוד, הכספים הועברו לחברה וזאת לבקשת החייב על מנת שיוכל לשלם לנושיו החוץ בנקאיים ואף במטרה להסתיר קשייו הכלכליים ממשפחתו, וכן כי הסכם המכר אינו אוסר על העברת התמורה בדרך זו. אני סבורה כי יש לקבל את עמדת הנאמן גם בעיניין זה. מושכלת יסוד בדיני החברות היא כי לחברה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה (ראו סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")).

...

אמנם ביום 17.4.2018 הורה בית-המשפט באותה תביעה על מחיקת החייב כצד לתביעה ואף הועלו טענות בדבר המחאת זכויות החייב רעייתו עוד בשנת 2010, ברם, אני סבורה ומבלי לחוות שום דעה בעניין, כי על הנאמן למצות חקירות בעניין לרבות הסכם הפשרה וזכויות החייב בכספים ככל שישנם.

סוף דבר בקשת הנאמן לביטול הענקת זכויות החייב בדירה – דינה להתקבל.

כפועל יוצא מכך, אני מורה על ביטול הערת האזהרה שלטובת דוד והנאמן יגיש פסיקתא לחתימתי.

במסגרת פסה"ד המבטל את ההליך מיום 10.10.21, נקבע כי לאחר תשלום הוצאות ההליך, היתרה שתוותר בקופת הכנוס, תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

בפועל, חלוקת היתרה התבצעה על ידי העברת הכספים שהצטברו בקופת הכנוס ללישכת ההוצל"פ, על מנת שזו תחלקם בין נושי החייבת, אשר פתחו נגדה תיקים וההליכים בהם עוכבו, נוכח צו הכנוס.

...

בשאלה מושא ההכרעה ראו החלטתי בפש"ר 50361-07-17.

אשר על כן, ומשנקבע כי נהלי הכנ"ר עומדים בקנה אחד עם מטרת הליך פשיטת הרגל וכי בנסיבות, בשלב בו בוטל ההליך ממילא לא הייתה נתונה הסמכות לחלוקת הכספים למנהל המיוחד, אלא חלוקתם תתבצע במסגרת לשכות ההוצאה לפועל לנושים שפתחו בתיק הוצאה לפועל, וכן בהינתן כי הכספים חולקו זה מכבר – בקשת הנושה נדחית.

דיון והכרעה אין מחלוקת, אף לא לדעת הנאמן, כי פעולותיו של הנושה בהליך זה העשירו את קופת הכנוס באופן משמעותי, כי מדובר בנושה פרטי, שהנושים המקצועיים נהנים מפרי עמלו, נושה שגילה נכס משמעותי, פעל להטלת עיקול עליו, ושיתף פעולה בהליך זה לצורך העברת כספים לקופת הכנוס.

אין להיתעלם מכך, שהנושה הוציא בפועל כספים גם לצורך הליך זה, כדי לאפשר ניהול ההליך נגד משרד הבריאות, ושילם עבור ייצוג מתאים.

...

על יסוד כל השיקולים שפירטתי, והעובדה שהמבקש רשאי ליהנות מפרי מאמציו שהעשירו את הקופה בסכום לא מבוטל, אני קובעת למבקש תגמול מיוחד כדלקמן: סך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין הוצאותיו, בכל אחד מהתיקים (וסך הכול סך של 12,000 ₪ בצירוף שכ"ט).

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 20/09/22 נדונה הצעת הסדר שהוצעה על ידי חברת כהן יעקב עבודות הנדסה, בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") לפי סעיף 321 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") במסגרתה עתרה החברה לכנוס אסיפות נושים לשם הבאת הסדר חוב לאישור בית המשפט, וזאת לאחר שהוגש דו"ח ובקשה לאישור הסדר החוב על ידי רו"ח אלון פרדקין ועו"ד אורי בראון (להלן: "מינהלי ההסדר").

בהתאם להצעת החברה, תעביר החברה מידי שנה תשלום שנתי מינימאלי לקופת ההסדר בסך של 1.2 מ' ₪ וככל שלא תעמוד בהתחייבות זו, או לא יהיה די בכספים שבקופת ההסדר כדי לשלם לנושים את שיעור הדיבידנד המינימאלי, כפי שיתואר להלן, ינקטו ההליכים הדרושים על מנת להכניס משקיע לחברה באופן שיאפשר לחברה להפיק תועלת מהסיווג הקבלני שלה ולשלם את שיעור הדיבידנד המובטח לנושים.

...

סבורני כי במכלול השיקולים וממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי ב"כ החברות ובעלי המניות בפרוטוקול הדיון מיום 07/03/22 אשר מחייבים את החברות ובעלי המניות, ולאור גם עמדת הממונה, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

לאור האמור, הנני מורה על אישור הצעת ההסדר של החברה ושל בעל המניות בהתאם לסעיף 86 לחוק חדלות פירעון.

המסחר במניות החברה הופסק; רשות ניירות ערך פתחה בחקירה; שניים מבעלי השליטה- אייזיק ופנסו- שהתחייבו בתחילה לפצות את החברה בגין הנזקים שנגרמו לה, חזרו בהם מהתחייבותם; יו"ר הדירקטוריון משה כחלון, התפטר באופן מיידי מתפקידו; משרד רואי החשבון שליווה את החברה- משרד EY- הודיע על משיכת כל הדו"חות וחוות הדעת מטעמו בקשר לחברה בשנתיים האחרונות, ועוד כהנה וכהנה צרות שנחתו בזו אחר זו על ראשה של החברה, לרבות הגילוי בדבר העברה כספית של 50 מליון ₪ מקופתה של החברה לקופתה של יונט הפרטית.

מקורות נוספים לבצוע ההסדר הם תקבולים אפשריים בעקבות תביעות שתוגשנה נגד בעלי שליטה, רואי חשבון וגורמים נוספים, כאשר התקבולים מהתביעות יחולקו "פרו- ראטה". מקור פוטנציאלי נוסף לתשלום לנושי החברה הוא כספים שיתקבלו ממשקיע עתידי, כנגד הקצאת מניות.

לו היה עסקינן בחברה סולבנטית, בהחלט היה מקום להדרש לסוגיה זו, וממילא החוק מחייב כנוס אסיפה של בעלי המניות לשם אישור ההסדר במקרה כזה, ולא רק אספת נושים, אלא שמה שקובע במקרה דנן הוא שמדובר בחברה חדלת פרעון, ושניתנה הסכמתם של הנושים להקנות לדירקטורים הבלתי תלויים את ההגנה האמורה, כחלק מאותה עסקת חבילה שבאה לביטוי בהוראות ההסדר.

...

משכך, בקשתו של הנאמן להתמנות כמשקיף בישיבות דירקטוריון החברה- נדחית.

יחד עם זאת, וכפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 22.9.2022 במסגרת ה"סיבוב" הקודם של הבקשה לכינוס אסיפות, בסופו של דבר עדיף כמעט תמיד להותיר את הבחירה בענין זה בידיהם של הנושים, נוכח הכלל הידוע לפיו בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של אלה בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו.

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב של החברה, בכפוף לביטולה של ההוראה הכופה המחאת זכויות תביעה פרטיות של נושים נגד צדדים שלישיים, ושל ההוראה האוסרת על הגשת תביעות בין הנושים לבין עצמם.