יפים לעניינו פסיקת בית המשפט העליון בעיניין רבלון, שם פסק בית המשפט העליון כי גם עת נקבע בהסכם עבודה כי העובד יהיה זכאי להעברת הבעלות בפוליסות ביטוח המנהלים "מכל סיבה שהיא", אין לפרש אותה כמשתרעת גם על נסיבות בהן קשר העבודה הגיע לסיומו בנסיבות של ביצוע עברות חמורות של גניבה והפרת אמונים.
...
בחינת השאלה אם ניתן לשלול את זכאותו של המערער לפנסיה מכוח עקרון תום הלב יכולה להיעשות רק על יסוד תשתית עובדתית מוכחת בדבר תוכנו של ההסכם שמכוחו זכאי המערער לפנסיה תקציבית.למען הסר ספק נבהיר, כי איננו מקבלים את טענתו של המערער כי בהעדר הוראה מפורשת בחוק או בחוקת העבודה לא ניתן לשלול את זכותו לקצבה, על בסיס פרשנות.
אכן, גמלת זקנה נועדה להבטיח קיום בכבוד ושמירה על רמת חייו של העובד ומשפחתו ולהגן עליהם שעה שאין עוד מקורות הכנסה מעבודה ואנו ערים להשלכות הקשות שיש להחלטתנו על הנתבע, אשר לעת זקנה מוצא עצמו בלא גמלה ובהעדר יכולת להשתכר ולכן אנו סבורים כמו בית הדין האזורי לעבודה כי יש להפחית את גמלתו של הנתבע עד לשיעור השכר המוגן מעיקול על פי הוראת סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 כמפורט בפסק הדין של בית הדין האיזורי:
"משכך, חרף האמור לעיל, לפנים משורת הדין, ועל אף חומרת מעשיו והנזקים הכספיים והציבוריים שהסב הנתבע בהתנהגותו לתובעת, מצאנו מקום להקל עליו, ולהפחית את הקצבה המשולמת לו לסכום המינימאלי בהתאם לשיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1968. בהחלטתנו זו נלקחו בחשבון גילו של הנתבע, המאסר הממושך שהוא מרצה והתביעה הכספית שהוגשה כנגדו להשבת הכספים שנטל."
בקביעתנו זו לקחנו בחשבון את אופן פעולתו של הנתבע, ניצול מעמדו הבכיר בתובעת, התמשכות הגניבות והיקפן, והשלכותיהן על מקום העבודה, כל אלו מגמדות את הטענות היכולות להקל על הנתבע – ובהן – תקופת העבודה ואופן ביצועה, וכן עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו (ר' ע"ע 214/06 אלוניאל בע"מ נ' אלכסנדר צ'רניאקוב, 31.05.07).
עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנענו כי יש להפחית את הקצבה המשולמת לנתבע לסכום המינימאלי בהתאם לשיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1968.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, יישאו בהפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום זה ועד לפירעונם המלא בפועל.
