העברה יזומה של מורה לבית ספר אחר

נוכח סרובה של המבקשת לקבל את החלטת המשיב, היתקיימה ביום 7.9.14 ישיבה נוספת בנוכחות נציגות מהסתדרות המורים, שקבלה את עמדת משרד החינוך בנוגע להעברה היזומה של המבקשת.

ביום 6.10.14 ניתנה החלטה סופית של הגב' סוניה פרץ, מנהלת אגף בכיר לכוח אדם, בהוראה הדוחה את בקשת המבקשת שלא להעבירה בהעברה יזומה לבית ספר אחר.

עיון בהוראות נוהל העברה יזומה מעלה כי קיים בו פרק ספציפי העוסק בהעברה יזומה עקב חוסר התאמה לסגל ההוראה או לאקלים הסביבתי, שקובע, כמצוטט: " 1. עו"ה שהועלו נגדו טענות של חוסר התאמה כמצוין לעיל יובא הנושא לשיחת שימוע של עו"ה הוראה בפני המפקח על בית הספר במחוז בהישתתפות נציג הסתדרות המורים. ינוהל פרטיכל בו יפורטו טענותיו של המפקח, תגובת העובד והנימוקים להחלטתו של המפקח. הפרטיכל ייחתם ע"י המפקח והעובד. ככל שהעובד יסרב לחתום על הפרטיכל, יועבר הפרטיכל ללא חתימתו. 2. הודעה חתומה על ידי מנהלת תחום כא"ב במחוז על העברה, בצרוף הנימוקים, תשלח לעו"ה בדואר, וככל שניתן בדואר רשום עד 31 במאי של אותה שנה. העתק ההודעה ישלך לסניף המקומי של האירגון היציג. 3. הליך העירעור: א. עו"ה רשאי לערער על העברה תוך 15 יום מיום משלום ההודעה על העברתו. ... העובד יגיש את העירעור בכתב למנהלת תחום כא"ב במחוז אשר תעביר את העירעור לעורך השימוע, כמפורט להלן: יתקיים שימוע לעו"ה במסגרת הליך העירעור. השימוע יתקיים ע"י מפקח המחוז או מתאם הפיקוח או המחמ"ד במחוז ( להלן:"עורך השימוע").

...

בבג"צ פלצמן נ' ראש המטה הכללי בצה"ל (מיום 10.10.2005) קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "עקרון מקובל הוא במשפט העבודה הישראלי כי אין לכפות על מעביד להעסיק עובד בניגוד לרצונו. גם במקרים בהם נפל פגם פסול בפיטורין, מקום שסעד של פיצוי ייטיב את נזקו של העובד בצורה נאותה, יש להעדיפו על פני כפיית העסקתו של העובד בידי המעביד. בשורש גישה זו עומדת הקונספציה כי יחסי העבודה הינם יחסים אישיים, ואין לכפות את המשכם בניגוד לרצון אחד הצדדים. נגזרת מכך ההכרה בזכות היתר של המעביד לפטר עובדים כרצונו (ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה) עמ' 529; ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם עמ' 682). הרתיעה מכפיית יחסי עבודה מוצאת את ביטוייה גם בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, הקובע בסעיף 3(2) כי אחד החריגים לזכות האכיפה הוא מקרה שבו אכיפת החוזה היא כפיה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי. בגישה מסורתית זו חל שינוי עם השנים, וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכוף חוזה עבודה. תרמה לכך התרופפות הקשר האישי בין העובד למעביד והשינוי שחל מבחינה זו באופיו של קשר ההעסקה בתורת 'שירות אישי'. אף שנקודת המוצא הנוהגת עודנה כי אכיפת חוזה עבודה היא בגדר יוצא מן הכלל, הורחבו החריגים לכך (ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם עמ' 685)" סוף דבר מכאן, הגם שקבענו כי נפל פגם בהליך ההעברה היזומה בנוגע להליך השימוע, הרי שאין בפגם זה בנסיבות העניין כדי להצדיק סעד של השבה לעבודה במקיף ט' ואנו דוחים את הבקשה וקובעים כי על המבקשת לעבור ללמד בבית הספר טביב וזאת לא יאוחר מיום 11.11.14.

הבקשה למתן צו מניעה - נדחית.

בשלב זו לא מצאנו לחייב את המבקשת בהוצאות והם ילקחו בחשבון במסגרת התיק העיקרי.

] היתערבות בית הדין בהחלטת משרד החינוך על העברה יזומה של מורה לבית ספר אחר תיעשה רק על פי העילות המוכרות במשפט המנהלי, ואם יוכח כי ההחלטה התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או שיש בה שיקולים זרים או חוסר סבירות קצוני.

...

בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים, לרבות העובדה שהתובעת לא פוטרה מעבודה אלא ממשיכה לעבוד בנתבעת בבית ספר אחר, אנו סבורים כי הפיצוי הראוי בנסיבותיו של מקרה זה הינו 70,000 ₪.

סוף דבר בסופו של דבר – התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי בסך 70,000 ₪ (ברוטו).

ראו בעיניין זה עב' 1886/00 יצחק צוייזנר נ' בית ספר תיכון ערוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו ( פס"ד מיום 16.04.2001) שם נקבע: "לגבי מיצוי כל האפשרויות האחרות טרם החלטה קיצונית על פיטורים, נפסק גם בדב"ע 231/98 - 3 ישראל גילבוע נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי, כרך לב(2), 139, בו אושרה העברה יזומה של מנהל בית ספר מתפקידו, בית הדין קבע שם:

הינה כי כן, התובעת העידה כי ההתכתבויות בווטספ היו עם מורה מבית ספר אחר ביישוב בשם ניהאר חסאן וכי בתמונה אחת, מופיע מנהל בית הספר התיכון האחר ביישוב בשם ג'מאל, כשהוא בחצר בית הספר התיכון ובלוויית אנשים שמנהל בית הספר בו מועסקת אינו אחד מהם.

...

לדידנו, גם אם היו אי דיוקים כאלו ואחרים בגרסתה של התובעת – הרי שאלו היו מינוריים, ולא מצאנו שיש בהם כדי לפגום באמינותה, באשר בעניינים המרכזים שעמדו להכרעתנו עדותה הייתה מהימנה ואף נתמכה בראיות אחרות שחיזקו אותה, כאמור לעיל.

סיכום לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומורים על ביטול פיטורי התובעת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ביום 28.6.2020 היתנהל בבית הספר הליך של שימוע (להלן – השימוע) בעקבותיו הודע למבקשת בעל-פה כי לא תמשיך לשמש כיועצת בשנת הלימודים הקרובה אך הקף משרתה יישמר כעובדת הוראה וכי הוחלט על העברתה היזומה, כמורה למתמטיקה, לבית ספר אחר.

לגוף העניין, הפגיעה במשיבה אם לא תועבר בשעה שקיים עודף של מורים למתמטיקה חמורה יותר מהפגיעה במבקשת אם תועבר לבית ספר אחר.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי וחומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.

אף אם ניתן היה להגיע למסקנה שונה, ואיני נידרש לכך, איני מוצא מקום להתערב בהחלטה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

למן אותו המועד ואילך, נקט משרד החינוך בהליכי העברה יזומה של המורה להוראת מדעים בבתי ספר יסודיים, תוך שדחה פעם אחר פעם ערעוריה של המורה וטענותיה נגד מהלכים אלה, מטעמים של "סגירת מגמת כלכלת בית - בטול מיקצוע" ו"בשל צימצום במספר הכיתות ועודף מורים במקצועך" כפי הודעתו של מנהל המחוז ד"ר לוי למורה.

...

המדינה טענה כי פיטוריה של המורה היו כדין, משיקולים ענייניים, כי שולמו למורה כל זכויותיה על פי דין ועל כן יש לדחות את התביעה על כל רכיביה.

סוף דבר הרינו קובעים כי פיטוריה של המורה, על פי מהותם, הם פיטורים מסיבות מינהליות, כתוצאה מביטול מקצוע כלכלת הבית.

מתקבלת תביעתה של המורה להגדלת הגמלה מטעמי בריאות באופן שלהלן: המדינה תבחן את המסמכים והאישורים שהמורה המציאה במצורף לבקשה למענק הסתגלות שהגישה ביום 15.6.2004 ומסמכים אחרים שהגישה עד ליום פרישתה, 31.8.2002.

נדחה ערעורה של המורה בעניין תביעתה לתשלום הפרשי שכר בגין הפחתת היקף המשרה; ובעניין תביעתה להפרשי שכר עבודה.