הסתמכות על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים תקנה 444 לתקנות סדר הדין האזרחי

בבקשה מיום 20.11.2019 "לעיון נוסף בהחלטה" שלא לדחות את הדיון, ציין בא כוחם של המערערים, עו"ד אילן מוריאנו, כי "המבקשים לא הגישו תיק מוצגים שכן למעט פסה"ד של ביהמ"ש הנכבד קמא אשר צורף להודעת העירעור, אין בדעת המבקשים להגיש מוצגים נוספים בתיק". ממילא, בהתאם לתקנה 444 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא היו רשאים המערערים "להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל דין, אלא ברשות בית המשפט שתנתן מטעמים מיוחדים שיירשמו". יגרמן, שהודיע כי "עו"ד מוריאנו כבר לא מייצג אותי", לא ביקש להפנות לכל אסמכתא שהיא התומכת בתשלום.

...

לא הייתה מחלוקת בבית משפט קמא כי הסך לעיל שולם ע"י כרמון, וכי בסופו של דבר לא קיבל כרמון את הדירה, ובית משפט קמא חייב את המערערים לשלם לו סך של 678,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הדיון בערעור עניינו בדחיית ההודעה לצד שלישי ששלחו המערערים למשיבה.

בסופו של דבר, נדחתה ההודעה לצד שלישי, תוך חיוב המערערים בהוצאות.

אין מנוס מדחיית הערעור.

אנו מורים על דחיית הערעור.

נקודת המוצא לבחינת הבקשה שלפניי מצויה בתקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: הגשת העתקי מוצגים (א) "מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בעירעור על מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות (להלן-המוצגים), יגיש לבית המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצלום". (ההדגשה הוספה – ד.כ.ל) יצוין כי תקנה זו חלה גם על תיק מוצגים המוגש על-ידי המשיב בעירעור וכן על תיקי מוצגים המוגשים בעירעור שכנגד (ראו: תקנות 441 ו- 442).

חשיבות הגשתו של תיק מוצגים נעוצה בכך שבשעת העירעור לא יהיה רשאי בעל-דין להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, "אלא ברשות בית המשפט שתנתן מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 444 לתקנות).

...

בעניין זה אני סבורה כי משלא ניתנה החלטה פוזיטיבית של הערכאה הדיונית לעניין פסילתם של המסמכים האמורים או הוצאתם מתיק בית המשפט, אין להיעתר לבקשה להורות על הוצאתם מתיק המוצגים בהליך שבכותרת.

סיכומם של דברים; הבקשה מתקבלת בחלקה.

המשיב יישא בשכר טרחת עורך-דין המערערות בגין הליך זה בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ. החלטתי זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

נקודת המוצא לבחינת הבקשה מצויה בתקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: הגשת העתקי מוצגים (א) "מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בעירעור על מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות (להלן-המוצגים), יגיש לבית המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצלום". (ההדגשה הוספה – ד.כ.ל) מטרת עריכתו של תיק מוצגים הוא לייעל את הדיון בעירעור על-ידי היתמקדות במסמכים הרלוואנטיים מבין שלל המסמכים שהוצגו לפני הערכאה הדיונית והתקבלו כראיה (חמי בן-נון העירעור האזרחי 383 (2004)).

חשיבות הגשתו של תיק מוצגים נעוצה בכך שבשעת העירעור לא יהיה רשאי בעל-דין להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, "אלא ברשות בית המשפט שתנתן מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 444 לתקנות).

...

מסקנה דומה מתבקשת בנסיבות המקרה דנן בנוגע למסמכים 16 ו- 21, בהתחשב בכך שהמערערים לא שללו את הטענה כי מסמכים אלה הוגשו על-ידם לראשונה עת צורפו לסיכומיהם בבית-המשפט המחוזי, וזאת ללא קבלת היתר לכך.

למקרא תגובת המערערים יצוין כי העובדה שמסמך 21 מהווה עותק מכתב-בית-דין שהוגש בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, אינה משנה מהמסקנה אליה הגעתי.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, אני מחליטה כדלקמן: מסמכים 19א, 16 ו-21 אין מקומם להיכלל בתיק המוצגים.

לא נעלם מעיניי שבערכאת העירעור רשאים הצדדים להגיש בערעורים אזרחיים ומנהליים תיק מוצגים הכולל מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות קודמות (ראו, תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); כן ראו תקנה 444 לתקנות אלה הקובעת כי "בשעת הדיון בעירעור לא יהיה בעל דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל דין, אלא ברשות בית המשפט שתנתן מטעמים מיוחדים שיירשמו"; בעיניין זה ראו גם, תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר טרם ניכנסו לתוקף; יוער כי בדין הפלילי קובעת תקנה 34 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, כי לאחר הגשת הודעת ערעור "יעביר בית המשפט שנתן את פסק הדין שמערערים עליו את תיק המשפט לבית המשפט שלערעור").

...

אשר על כן דומה כי אין מקום לברר בפני בית משפט זה את בקשת העיון ככל שזו מתייחסת למסמכים שהוגשו בערכאה הדיונית, ומסקנה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שמבקשות העיון כבר הגישו כאמור בד בבד עם בקשה זו בקשת עיון "מקבילה" בהליך שהתברר בבית המשפט המחוזי.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 16.11.2020 ניתנה על-ידי בית המשפט קמא החלטה בבקשת העיון "המקבילה", שלפיה אין להיעתר לבקשה בשלב זה ובמתכונת שבה הוגשה ויש להמתין תחילה להכרעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשת הגילוי והעיון שהוגשה בהליך הנוסף (ולמען הסר ספק יובהר כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה באשר לבקשת העיון "המקבילה" שהוגשה לבית המשפט המחוזי).

הבקשה נדחית אפוא.

בבע"מ 7916/03 פלונית ופלוני נ' פלוני, פ"ד נט (5) 183, בעמוד 189 נקבע כי השאלה האם פסק דין המאשר הסכם למזונות מהווה תביעה ראשונית, אם לאו ייבחן באופן הבא: "על-פי מבחן זה, די בכך שעניין מזונות הילדים נידון לגופו, גם אם לא הוגש בעיניין זה הליך נפרד בשם הילדים, ובלבד שבית-המשפט בחן כדבעי את ההסכם שנערך בין בני-הזוג באספקלריה של טובת הילדים, ככל שהוא נוגע למזונותיהם". עוד נקבע כי הנטל להוכיח כי היתקיים דיון בתביעה ראשונית למזונות רובץ על כתפי הטוען לכך (בע"מ 7916/03 הנ"ל בעמוד 190|): "הנטל להוכיח שהתקיים דיון ענייני בסוגיית מזונות הילדים בטרם אישר בית-המשפט את ההסכם, רובץ על הצד המבקש להסתמך על אותה הסכמה, ובמקרה שבפנינו – על האב" בדומה נקבע בע"א 413/85 רוט נ' רוט, פ"ד מ(1) 835 כי השאלה הדרושה לבחינה הנה האם יש אינדיקציה לכך שבית המשפט לא בחן כדבעי את מזונות הקטינים בטרם אישור הסכם פשרה בין ההורים, כנדרש הימנו.

כל הטיעון הזה של ב"כ המשיבה היה שלא לפי סדרי הדין, שכן זכרו לא נכלל בעקרי הטיעון (תקנה 446(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

גם החלטות בית משפט קמא, מיום 16.1.05 ו-7.6.05, עליהן מסתמך חברי, כב' השופט אורנשטיין, לא צורפו לתיק המוצגים מטעם המשיבה (תקנה 444 לתקנות).

...

קביעת בית המשפט, ניתנה לאחר שבית המשפט בחן את מכלול הראיות שהובאו לפניו ובמסגרת זו, תצהירי הצדדים, חקירתם, האסמכתאות שצורפו, ונתן דעתו גם לאלה שהיה על המערער לצרף ולא הוגשו, ולאחר שהגיע למסקנה שמן הראוי לפסוק את סכום המזונות על דרך הערכה.

מאחר ועניין זה לא עלה ואיש מן הצדדים לא היתייחס לכך – אסתפק בהערה זו. ז' המר, שופט סג"נ סיכומו של דבר, כאמור בחוות דעתו של השופט אורנשטיין.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.