הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין הפרת חוק נגישות

רקע המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 5 משיבות, שעניינה בטענה שהמשיבות מפרות את הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ואת תקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

נטען כי הפרות אלה מקימות למבקשת ולחברי הקבוצה (אנשים עם מוגבלות שביקרו באתרי המשיבות) עילות תביעה בגין הפרת חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, מכוחן זכאים חברי הקבוצה לצוו המורה למשיבות להנגיש את אתרי האנטרנט שהן מפעילות בהתאם להוראות הדין, לפרסם את הסדרי הנגישות הנוהגים, וכן פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שניגרם להם.

סיכומו של דבר: מאשרת אני את הסתלקות המבקש וב"כ מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית כנגד המשיבות ומורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק.

...

לאחר שעיינתי בבקשות ההסתלקות הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשרן, שכן המוסכם בהן סביר, ראוי והוגן, ומשרת באופן הולם את עניינם של חברי הקבוצה, כפי שיפורט להלן.

נוכח עילת התביעה לכאורה, התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה, אף שמדובר בבקשת אישור שאיננה ייחודית, שהוגשה כנגד שורה של משיבות והטרחה שהושקעה בהליך איננה גבוהה, אינני רואה מקום להתערב בסכומים שהוסכמו לגבי משיבות 1, 2 ו-5 באשר לגמול למבקש ושכר טרחה לב"כ. בהתאם מורה אני כי בכל הנוגע למשיבות 1, 2, 5 – ישולם למבקש גמול בסך 2,000 ₪ ממשיבות 1 ו-2 בנפרד, וסך של 1,000 ₪ ממשיבה 5; כמו כן ישולם שכר טרחה לב"כ בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ממשיבות 1 ו-5 כל אחת, ו-18,000 ₪ בתוספת מע"מ ממשיבה 2.

עמדת המשיבות 3 ו-4 איננה מקובלת עליי.

סיכומו של דבר: מאשרת אני את הסתלקות המבקש וב"כ מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית כנגד המשיבות ומורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק.

ביום 2.6.16 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות שהן עיריות, בגין הפרת הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-198 ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשס"ג-2013.

וזוהי לשון סעיף 16(א) לאחר התיקון, כפי שהוא בתוקף גם היום: מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

...

אני סבורה כי בקשת האישור הביאה להעלאת מודעות המשיבות לתקנות והן אף התחייבו להנגשה מתאימה בעתיד, באירועים שהן עורכות או מפיקות בתמלול ובמערכות עזר בהתאם לתקנות.

אני סבורה כי הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך, ובהסתלקות.

אני מאשרת את שכר הטרחה והגמול, כמוסכם.

רקע כללי: התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הפרה של חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1988, ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

ומן הכלל אל הפרט, מאחר ובקשת ההסתלקות אושרה טרם אושרה הבקשה להגשת תובענה ייצוגית ומהטעמים אליהם התייחסתי בנוגע לאפשרות של מציאת תובע חלופי, הגעתי למסקנה כי ספק גדול אם פירסום הבקשה יביא תועלת לכלל הקבוצה ועל כן הנני נעתר לבקשה באופן שבו ההסתלקות לא תהיה כרוכה בפירסום הודעה.

...

סעיף 16 ד (1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4);" מאחר ומדובר בבקשה להסתלקות טרם אושרה התובענה הייצוגית, יש לבימ"ש שק"ד לבחון האם יש הצדקה לנסות ולאתר תובע חלופי, או שמא מדובר במהלך אשר אינו צפוי להניב תועלת של ממש לחברי הקבוצה.

ומן הכלל אל הפרט, מאחר ובקשת ההסתלקות אושרה טרם אושרה הבקשה להגשת תובענה ייצוגית ומהטעמים אליהם התייחסתי בנוגע לאפשרות של מציאת תובע חלופי, הגעתי למסקנה כי ספק גדול אם פרסום הבקשה יביא תועלת לכלל הקבוצה ועל כן הנני נעתר לבקשה באופן שבו ההסתלקות לא תהיה כרוכה בפרסום הודעה.

סוף דבר: הנני מאשר את הסתלקות התובעת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית ללא צורך במציאת תובע חלופי וללא צורך בפרסום הודעה.

הליך התביעה לכשעצמו אמור להרתיע את אותם גופים גדולים המתעשרים אגב הפרת החוק בבואם לכלכל את צעדיהם בטרם הם פוגעים בזכויות האזרח (ראו: גיא יצחק סנדר, גיא אלון ומוראד ח׳לילה ״האוכף האזרחי - על התובע הסדרתי המשתמש בתובענה הייצוגית ככלי לשינוי חברתי״ משפט ועסקים כח 53, 88).

למעלה מהדרוש אבהיר שלטעמי, אפילו אם הטענה להפרת תקנה 91(ה) לתקנות הנגישות הייתה עומדת לבדה, עדיין הייתי סבור שאין להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הפרת התקנה הנ"ל טרם פנייה מוקדמת: השאלה היא, אם הפרת תקנה 91 שעניינה העידר פירסום פרטי רכז הנגישות מחייבת "שימוש בכלי רב עוצמה ובנשק בלתי קונבנציונאלי המהלך אימים על עוסקים למיניהם" כפי שאמר בית המשפט העליון בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003)), ובהמשך פסק הדין אף הורה אותנו לטפל בתובענה ייצוגית בזהירות יתירה, "משל היתה רימון-יד שנצרתו שנשלפה מגופו". התשובה לכך היא באופן ברור – שלילית.

הגשת בקשה להסתלקות בטענה שההפרה תוקנה מיד לאחר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מלמדת מלכתחילה היה צריך להדרש לפנייה מוקדמת.

...

אני מאשר את ההסתלקות, וקובע שעל המשיבה לתרום לקרן כאמור, אולם אינני מאשר את הגמול והשכר טרחה שסוכמו, כפוף לאמור להלן.

גם כאן אני סבור שאין בתרומה כדי להוביל למסקנה שהמדובר בתועלת לציבור בהליך זה שהוגש לבית משפט המחוזי.

אני מאשר את ההסתלקות, וקובע שעל המשיבה לתרום לקרן כאמור, אולם אינני מאשר את הגמול והשכר טרחה שסוכמו, כפוף לאמור להלן.

כפי שניתן ללמוד סברתי שדינן של הבקשות לאישור דחייה מכל הטעמים שפורטו לעיל, ובהם העדר פנייה מוקדמת.

הצפת בתי המשפט בבקשות לאישור שונות בטענה שיש בהן כביכול לקדם שוויון, כשבסופו של דבר הכוונה היא רק להסב את תשומת הלב למחדל, איננה הדרך.

סוף דבר העלאת המודעות לנושא כה חשוב כהנגשת אתרי אינטרנט (וגם הפרסום באתר לגבי ההסדרים הקיימים) חיונית בחברה מתוקנת.

הליך התביעה לכשעצמו אמור להרתיע את אותם גופים גדולים המתעשרים אגב הפרת החוק בבואם לכלכל את צעדיהם בטרם הם פוגעים בזכויות האזרח (ראו: גיא יצחק סנדר, גיא אלון ומוראד ח׳לילה ״האוכף האזרחי - על התובע הסדרתי המשתמש בתובענה הייצוגית ככלי לשינוי חברתי״ משפט ועסקים כח 53, 88).

למעלה מהדרוש אבהיר שלטעמי, אפילו אם הטענה להפרת תקנה 91(ה) לתקנות הנגישות הייתה עומדת לבדה, עדיין הייתי סבור שאין להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הפרת התקנה הנ"ל טרם פנייה מוקדמת: השאלה היא, אם הפרת תקנה 91 שעניינה העידר פירסום פרטי רכז הנגישות מחייבת "שימוש בכלי רב עוצמה ובנשק בלתי קונבנציונאלי המהלך אימים על עוסקים למיניהם" כפי שאמר בית המשפט העליון בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003)), ובהמשך פסק הדין אף הורה אותנו לטפל בתובענה ייצוגית בזהירות יתירה, "משל היתה רימון-יד שנצרתו שנשלפה מגופו". התשובה לכך היא באופן ברור – שלילית.

הגשת בקשה להסתלקות בטענה שההפרה תוקנה מיד לאחר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מלמדת מלכתחילה היה צריך להדרש לפנייה מוקדמת.

...

כפי שניתן ללמוד סברתי שדינן של הבקשות לאישור דחייה מכל הטעמים שפורטו לעיל, ובהם העדר פנייה מוקדמת.

הצפת בתי המשפט בבקשות לאישור שונות בטענה שיש בהן כביכול לקדם שוויון, כשבסופו של דבר הכוונה היא רק להסב את תשומת הלב למחדל, איננה הדרך.

סוף דבר העלאת המודעות לנושא כה חשוב כהנגשת אתרי אינטרנט (וגם הפרסום באתר לגבי ההסדרים הקיימים) חיונית בחברה מתוקנת.