הסתה לאלימות והחזקת נשק - תיקון עבירת ההסתה

כתב האישום המתוקן המשיבים הואשמו בעבירות של איסור פירסום הסתה לגזענות, עבירה לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק"); הסתה לאלימות או טירור, עבירה לפי סעיף 144ד2(א) לחוק; היזק לרכוש, עבירה לפי סעיף 452+סעיף 29 בנסיבות סעיף 144ו לחוק, והתפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק.

אברהם שירת במועד הרלוואנטי לכתב האישום כשוטר מג"ב במסגרת שירות חובה בצה"ל ובתוקף תפקידו החזיק ברשיון ברובה 16-M ושתי מחסניות מלאות בתחמושת (להלן – "הנשק").

טענות המערערת המערערת, באמצעות באת כוחה עורכת הדין גב' יעל כוכבי, מנהלת מחלקה (פלילי) בפרקליטות מחוז צפון, טענה כי שגה בית המשפט קמא בכך שהטיל על המשיבים עונש מאסר מופרז בקולתו למרות שהם ביצעו עבירות חמורות, בין היתר תוך שימוש בנשק חם, ובמיוחד נוכח המניע הגזעני שעמד בבסיס העבירות.

...

גם סבורני כי יש להוסיף לעונש דלעיל ענישה נלווית שמחד – תעזור לשמור על תהליך השיקום של אברהם, ומאידך – תרתיע אותו מלבצע מעשים דומים בעתיד.

יחד עם זאת, לטעמי, אפילו נלך לפי המתחם שקבע חברי, בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל, סבורני כי נסיבות המקרה דנן, גילו הצעיר של אברהם, עברו הנקי, אי ביצוע עבירות נוספות מאז המעשים בהם הורשע ועד כה, תהליך השיקום שהוא מצוי בעיצומו, פוטנציאל המשך ההשתקמות כמו גם תמיכת משפחתו, מצדיקה סטיה לקולא מהמתחם, כהוראת סעיף 40ד(א), תוך העמדת עונשו על 6 חודשי מאסר בפועל, תוך בחינת ביצועם בעבודות שירות.

סיכום לאור כל האמור לעיל, סבורני כאמור כי יש מקום להחמיר בעונשו של המשיב אברהם, אך במידה פחותה מזו שקבע חברי בחוות דעתו, ולהעמידו כדלקמן: מאסר בפועל של 6 חודשים, שככל ויימצא מתאים על ידי הממונה, יבצעם בעבודות שירות.

רקע ביום 21.4.2015 הורשע הנאשם על-יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: ריבוי עבירות של הסתה לאלימות או לטרור לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן ריבוי עבירות של תמיכה באירגון טרוריסטי לפי סעיפים 4(ב) ו- 4(ז) לפקודת מניעת טירור, התש"ח-1948 (להלן: פקודת מניעת טירור).

בנוסף, פירסם הנאשם תמונות של כלי נשק מסוגים שונים, שהיה בהם כדי לחזק את התכנים המסיתים האמורים.

ביום 8.10.2014 פירסם הנאשם תצלום בו נראה המון, אשר חלקים ממנו מחזיקים רובים ונושאים דגלי אש"ף, ולצידו פירסם סטטוס: "יחידות המוות... קלנדיה... גאוה". ביום 29.10.2014, לאחר הירי שבוצע לעבר הפעיל הפוליטי יהודה גליק, פירסם הנאשם סטטוס: "ב- 29.10 יילל משתיק הקול... בירושלים הכבושה התבצעה החלטת המוות, נדרס הקיצוני הישראלי יהודה ממרחק אפס, תחילת הסוף של ישראל. כוחות אלקדס". פירסום זה זכה לתמיכה של 101 סימני חיבוב ותגובות תומכות ומברכות.

...

עם זאת, בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי "עבירת אלימות" כוללת בחוּבה לא רק אלימות פיזית אלא גם אלימות מילולית, בין היתר מאחר שהזיקה בין ביטוי לבין ביצוע מעשה יכולה להיות הדוקה.

המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי יש בהרשעת הנאשם בעבירות ההסתה לאלימות או לטרור, כדי להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו בגין "עבירת אלימות מסוג פשע". תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא בת"פ (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' לבן (21.5.2003).

באותה פרשה, קבע כב' השופט סולברג בשבתו כשופט בית-משפט השלום בירושלים, כי בכוחה של הרשעה בעבירה של פרסום הסתה לגזענות, להפעיל עונש מאסר על-תנאי בגין "עבירת אלימות כלשהי". מסקנה דומה מתחייבת גם בנסיבות המקרה דנן.

עם זאת, נוכח הודאתו של הנאשם באשמה, ובשים לב לכך שמדובר באחד המקרים הראשונים של העמדה לדין בגין פרסום דברי הסתה בפייסבוק, אראה לסטות מהכלל הרגיל, ולהפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, חציו במצטבר וחציו בחופף לעונש שיושת עליו בגין הרשעתו בתיק זה. סוף דבר נוכח הטעמים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 13 חודשי מאסר בפועל, החל מיום המעצר.

רקע ביום 20.4.2015 הורשע הנאשם, על-יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: ריבוי עבירות של הסתה לאלימות או לטרור לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן ריבוי עבירות של תמיכה באירגון טרוריסטי לפי סעיפים 4(ב) ו- 4(ז) לפקודת מניעת טירור, התש"ח-1948 (להלן: פקודת מניעת טירור).

במהלך כל התקופה, הנאשם היה זה ששלט באופן בלעדי בכלל תכניו של עמוד הפייסבוק הנ"ל בהיותו המחזיק והמנהל שלו, והוא יכול היה למחוק תכנים ותגובות ולחסום עוקבים, אולם הוא לא עשה כן. בחלק העובדות של כתב-האישום המתוקן, מובאים פרטי פרסומים שפירסם הנאשם בתקופה האמורה, אשר כוללים דברי הסתה לאלימות ותמיכה באירגון טירור, וחלקם אף כוללים היתייחסות ספציפית לפיגועים אשר היתרחשו בירושלים באותה עת, כגון פיגועי דריסה והפיגוע בבית-הכנסת בשכונת הר נוף.

ביום 5.11.2014, לאחר פיגוע דריסה שבוצע מוקדם יותר באותו היום, פירסם הנאשם תצלום של מחסנית עם כדורים ליד דוושת הגז ברכב, באופן המסמל כי הדריסה היא הנשק החדש, ולידו הכיתוב: "שנסו את מותניכם יא גיבורים", ולצדו הנאשם פירסם סטטוס: "אל האבדון, אל האבדון, ירושלים היא הניצוץ ואם אין לך נשק, דרוס עם גלגלי המכונית". פירסום זה זכה לתמיכה של 3 סימני חיבוב.

...

בהתחשב בעקרון המנחה של ההלימה; בהתחשב בערכים שנפגעו ובעוצמת הפגיעה בערכים אלה; בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות; בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; ובשים לב להערות אליהן התייחסתי לעיל; אני סבורה כי מתחם הענישה ההולמת במקרה הנדון (כ- 40 פרסומים של הסתה בוטה וחריפה לאלימות ולטרור וכן תמיכה בארגון טרור ברשת החברתית פייסבוק, במהלך תקופה ביטחונית רגישה ומתוחה במיוחד, אך זאת כאשר המפרסם אינו דמות ציבורית, ללא אינדיקציה לחשיפה רחבת-היקף או להשפעה מעשית בפועל) - נע מ- 9 עד 25 חודשי מאסר בפועל.

ודוק, אם נמנעתי במקרה דנן מהחמרה עונשית משמעותית בתוך גדרי המתחם על-אף שיקולי התרעת היחיד והרתעת הרבים כאמור בסעיפים 40ו ו- 40ז לחוק העונשין, הרי זאת משום הזהירות והמתינות בהן אני סבורה כי יש לנקוט בהתחשב בכך שכפי שצוין לעיל, מדובר באחד המקרים הראשונים של העמדה לדין בגין עבירות של הסתה ותמיכה בארגון טרור על-יסוד פרסומים בפייסבוק, כאשר לא נלוו לכך עבירות נוספות.

סוף דבר נוכח הטעמים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 10 חודשי מאסר בפועל, החל מיום המעצר.

כללי הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בשלוש עבירות הסתה לאלימות או טירור, לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במשך כארבע שנים ועד יום מעצרו, החזיק הנאשם חשבון ברשת החברתית "פייסבוק" תחת שמו, ואשר תמונת הנושא שלו כללה את תמונת הנאשם.

ביום 05.01.16 העלה הנאשם לחשבון תמונה ובה נראה יחיא עיאש, איש חמאס שאחראי לרציחתם של כ-70 אזרחים ישראלים, כשהוא אוחז בידו האחת נשק ובשנייה תנוק.

...

בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב4)(5) לחוק העונשין, חומרים אלה עמדו אך ורק בבסיס החלטתי הנוגעת להתאמתו של הנאשם לרצות עונש של עבודות שירות, ולא התייחסתי אליהם בשום היבט אחר של קביעת מתחם העונש ההולם, או קביעת העונש המתאים לנאשם.

קביעת מתחם העונש ההולם הצדדים התייחסו בטיעוניהם אל שלושת הפרסומים שפרסם הנאשם כאל אירוע אחד ואף אני סבורה, כי חרף פערי הזמנים בין פרסום אחד למשנהו, יש לראות בכלל הפרסומים, שהזיקה ביניהם ברורה ובולטת לעין, אירוע אחד ולקבוע מתחם עונש הולם אחד בגינם.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 8.1.16 ועד יום 16.4.16.

פסק דין כב' השופט ר' שפירא, נשיא [אב"ד]: ביום 24.11.19 הרשיע בימ"ש קמא את המערער באישום הראשון לכתב האישום המתוקן – בעבירה של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיפים 85(ו)(ז) + 85(1)(ו) לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945 (הוחלף על ידי סעיף 24(א)(1) בחוק המאבק בטרור, תשע"ו – 2016) – 3 עבירות; וכן באישומים השני עד הרביעי לכתב האישום המתוקן – בעבירה של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 – 3 עבירות.

כן צוין כי הנאשם בעל עבר פלילי לא מבוטל ולחובתו הרשעות רבות קודמות הכוללות הרשעות בעבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, הרשעות בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאגדות בלתי חוקית, החזקת חומר אסור, איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, תקיפת שוטר, הישתתפות בהתפרעות, עבירות ביטוי שתכליתן פירסום הסתה לגזענות, הסתה לאלימות וטרור.

טענת המשיבה הייתה כי האמירות של המערער המפורטות באישומים 2-4 מתייחסות ל"מעשה טירור", שבוצע ביום 14.7.2017, עת שלושה תושבים מאום אלפאחם (בסיוע של רביעי), הגיעו למסגד אל-אקצא, הכניסו כלי נשק לשטח המסגד, פתחו בירי לעבר כוחות הבטחון אשר במקום, גרמו למותם של רס"מ האיל סתאוי ז"ל ורס"מ כמיל שנאן ז"ל ולפציעת נוספים, ולאחר מכן - נורו השלושה (להלן: "שלושת היורים") על ידי כוחות הבטחון.

...

מכאן, שנותר רק הצורך לבחון את הרכיב הראשון, משמע - אם המעשה נעשה מתוך "מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי". כאן, סבורני כי בחירת המיקום של ביצוע הירי, העיתוי וה"בחירה" של הקורבנות - מחייבים את המסקנה כי אכן המדובר ב"מעשה טרור".

עוד אעיר כי העובדה שהמערער חוזר וקורא לשלושת היורים "שאהידים", מחזקת את המסקנה הקודמת כי האירוע היה "מעשה טרור". בנוסף, לא ניתן לקבל את הטענה שלא היו בדברים משום עידוד לביצוע מעשים דומים וכי הקריאה הייתה להגנה פאסיבית על מסגד אל-אקצא, שכן הקריאה להתעמת עם שוטרים ולהיות מוכנים להקרבה במהלך העימות – אינה מכוונת לפעילות פאסיבית אלא אקטיבית עד מאד.

בהתאם אנו מורים כי המערער יחל לרצות את מאסרו ביום 4.8.20.