מבוא
התובעת רכשה מהנתבעת מספר בלתי מוגבל של טיפולים להסרת שיער בלייזר, תמורת הסך של 5,800 ₪.
החריג היחידי לכך הוא לגבי לקוחות גברים המבקשים לקבל טפול להסרת שיער בגב.
שנית, ייתכן שהתובעת, שהעידה על עצמה שהיא רגישה למראה שעיר, הסירה שערותיה מהכתפיים לפני שהצטלמה בבגד ים (גם אם לא לצורך תביעה).
אולם, לא ניתן להסיק מהעובדה שעובדת הנתבעת גילחה את כתפה של התובעת את החובה של הנתבעת לפצותה בגין עלויות הסרת השיער ממקום זה. הטענה לפי הגילוח החד פעמי הוא שהביא לצמיחת שיער כה מאסיבית, עד שנדרשה סדרה של שלושה טפולי שעווה כדי להסירה, היא טענה המצריכה הוכחה, ולא הובאה בפני כל ראיה לתמיכה בה.
כאמור לעיל, אינני יודעת, ולא הובאה בפני ראיה מספקת לכך, שלפני הגילוח לא היתה צמיחת שיער באזור הכתף.
...
כיוון שלא הוכח שהנתבעת גרמה לשיעור בכתפה של התובעת, אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין שיעור זה.
העילה חוזית
לטענת התובעת, היא נוכחה לדעת שהטיפולים אינם מועילים לה, ועל כן הפסיקה את הטיפולים אצל הנתבעת, ופנתה לקבל טיפולים דומים במכון אחר.
בנסיבות אלה, ונוכח הבהרה מפורשת זו של הנתבעת בהסכם, אני קובעת כי הנתבעת לא הפרה התחייבויותיה על פי ההסכם, ועל כן, אין התובעת זכאית לפיצויים בגין ההפרה.