כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין
נגד המערער, יליד 1996, הוגש כתב אישום, שבו יוחסו לו עבירות של גניבת רכב – לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ו-סעיף 29 (א) לחוק העונשין; והסעת שוהה בלתי חוקי – לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
בכל הנוגע לקביעת העונש בתוך המיתחם נתן בית המשפט משקל לכך שאין לחובת המערער הרשעות קודמות, הוא שהה במעצר בתחילת ההליך ולאחר מכן במעצר בפקוח אלקטרוני, מעצר בית ותנאים מגבילים, וכן נתן משקל למצבו הכלכלי של המערער, ולקריסת עסקו בשל המעצר ומעצר הבית.
בית המשפט הזכיר בגזר הדין את העונש שהוטל על השותף, מי שהורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית, גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון, שנידון לעונש מאסר למשך 11 חודשים.
...
דיון והכרעה
לאחר ששמענו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
לא מצאנו ממש בטענות לעניין אי-הזמנתו של תסקיר.
סיכום
הערעור נדחה.