הסעת נוסעים במונית ללא רישיון נהיגה

לגבי השלכות הרשעה על רשיון ג' לנהיגה במשאית, ציינה כי אין קשר בין הרשעה לבין רישיון זה, להבדיל מרישיון ד' להסעת נוסעים במונית ובאוטובוס.

...

בסיכומו של דבר, לא ניתן לומר כי מדובר במקרה המצדיק צעד כה חריג כאי הרשעה.

נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור לגבי ההרשעה, ומרשיעים את המשיב בעבירות בהן הורשע מלכתחילה ולאחר מכן בוטלה הרשעתו בהן, כמפורט להלן: התנהגות פרועה במקום ציבורי – עבירה לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק); איומים, לפי סעיף 192 לחוק; תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק; והחזקת סם לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973.

נוכח מאמצי השיקום שעושה המשיב, ומאחר שהמשיב סיים לרצות את עונשו עוד קודם לשמיעת הערעור, לא מצאנו מקום להתערב בעונש שנגזר על המשיב.

השלב הראשון: תיק מספר 602-08-18 חומרת העבירות העבירות שבהן הורשע הנאשם, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע תקופה פחותה משנתיים ימים, נהיגה כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה על סוג הרכב עליו נהג, מסוג מונית, נהיגה ללא רישיון רכב אשר פקע מעל 6 חודשים ונהיגה ללא ביטוח, הנן חמורות כל אחת מהן ובודאי כאשר הן מיצטברות האחת לשנייה, כשיש בהן איתות ברור של זילזול בחוק, בהוראות ובצווים ומכאן בחיי אדם.

כאשר נהג שכזה אשר בית המשפט מצאו מסוכן ונקט כנגדו בענישה מסוג זה, מראה בהתנהגותו כי אינו מקבל עליו את הדין, תוך שממשיך ונוהג בכבישי הארץ, ובעניינינו אף מגדיל לעשות, כאשר נוהג על גבי רכב מסוג מונית, אשר איננו מורשה לנהוג עליו ובעניין זה אף נוטל אחריות על חיי הנוסעים אותם מסיע ומתייצג כמי אשר מורשה לעשות כך על פי החוק, הרי שבכל אלו יש כדי להצביע על אותו זילזול עמוק ותהומי של הנהג האינדיוידואלי, כאשר שומה על בית המשפט להטיל עונש חמור של מאסר בפועל, בדרך כלל.

נסיבות ביצוע העבירה: סעיף 40 ט(א) לחוק, מציין רשימה של נסיבות הקשורות לבצוע העבירה, כאשר בחינת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה מעלה כפי שנירשם לעיל, כי ביצוע עבירת הנהיגה בזמן פסילה הייתה ביום 30.7.18 בעיר תל אביב, בסמוך לשעה 17:30, דהיינו בעת בה התנועה עמוסה, כשנסע במונית כשידע על דבר הפסילה שניתנה לו כשנה קודם לכן (לתקופה של 4 חודשים), כשידע שרישיון הנהיגה שלו איננו בתוקף וכי הנהיגה שלו איננה מבוטחת.

...

לפיכך, נראה לי כי שיקול זה והעובדה כי התרשמתי כפי שהתרשם שירות המבחן, שהנאשם שינה מדרכיו והוא מתכוון להישאר על דרך המלך, ולהלך בה, נראה לי כי אעדיף אותה בשלב הזה על פני שיקול הגמול.

בסופו של דבר, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנוגעים והצריכים, לשקילת חומרת העבירות, ההליך שעבר, ועוד יעבור, תחת עינו הפקוחה של שירות המבחן ובית המשפט, עברו התעבורתי מצאתי שיש ליתן את הבכורה להליך השיקומי אותו עובר הנאשם.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: פסילה בפועל של 22 חודשים.

תקנה 502 לתקנות התעבורה קובעת, כדלקמן: "לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובילבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג"; העבירה הנ"ל הנה עבירה אשר מנויה "בתוספת הרביעית" לפקודת התעבורה, אשר מקנה סמכות לקצין מישטרה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה של 30 ימים; בנוסף, העבירה הנ"ל הנה עבירה אשר מנויה "בתוספת השביעית" לפקודת התעבורה, אשר מקנה סמכות לקצין מישטרה להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 ימים.

...

דיון לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות על שני חלקיה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רישיונו של המבקש ולכן אני דוחה את הבקשה במישור זה. באשר לביטול איסור השימוש בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות לכך שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב כפי שהתווה המחוקק, זאת במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, בקבעו כי: "ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק....האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים....המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים" (רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י (פורסם בנבו, 16.10.12) (להלן: "עניין אמברם")).

משלא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות ביטול ההחלטה או קיצור התקופה, אני מורה על דחיית הבקשה על שני חלקיה.

הנאשם נהג כאמור במונית שעה שלו רישיון נהיגה לרכב פרטי, הנאשם לא הסיע נוסעים במונית שעה שנהג בה, ובסופו של יום האירועים הסתיימו ללא נפגעים בגוף או ברכוש.

· תת"ע 4151-09-19 מדינת ישראל נ' מוזפר סרי (31/05/20), הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה במונית ללא רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב וצירף תיק נוסף שעניינו עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף.

...

לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק המוביל, מתחיל ממאסר על תנאי ומגיע עד 13 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל בת 6 חודשים ועד פסילה בת 5 שנים וענישה נלווית.

עונשו של הנאשם: סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר מותנה מאסר בן 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (מעל 3 שנים).

המשיב נוהג פעם אחר פעם בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה תקף כשהוא מסיע נוסעים במונית ומבלי שיש בידו תעודת ביטוח ברת תוקף.

...

אני דוחה את טענת ב"כ המשיב כי המדובר בנסיעה קצרה לאורך 20 מטרים בלבד.

אני סבור כי בשלב זה לא ניתן לאיין המסוכנות בחלופה שפגיעתה במשיב פחותה.

ואולם מאחר והמשיב לא הפר תנאי מעצר הבית, לא מצאתי להידרש לכך בשלב זה. לאור האמור, לאור קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות ולאחר שקבעתי כי לא ניתן לאיין את המסוכנות בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה, אני מורה על מעצרו של המשיב במעצר בית מלא וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בנוסף, אני מורה על פסילת רשיונו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.