כך גם הוכרה זכאותו לפיצויים של נהג ברכב מסוג אוטובוס זעיר אשר הסיע ברכב שני נוסעים נוספים מעבר למותר.
האם במהות היה המשיב כשיר נהיגה נוכח הרישיון בקליפורניה, מקום מתוקן, שהיה ברשותו – ודבר זה ראוי להביאו בחשבון? האם היה מקום לצרף לכך את העובדה שלימים ניתן למבקש 1 רישיון בישראל בלא מבחן? אכן, על פי תקנה 567 לתקנות התעבורה אין לראות את הרישיון הזר כרישיון תקף בארץ, והדבר גם לא נטען; ואולם, כך הירהרתי, שמא על פי תכלית סעיף 7(3), שהיא להבטיח את בטיחות הנוסעים בכביש על-ידי הרתעה בדמות מניעתו של הכסוי הפיצויי ממי שנעדר רישיון, אין כאן "נסיבות מקילות אזרחיות" העשויות להטיות את הכף בהתדיינות אזרחית? שמא אין לומר שהמשיב היה נטול רישיון מעבר לכשל טכני, כמות שכתב בית משפט השלום? בכך התלבטתי, בדומה לשופט טירקל בפרשת לביא (עמ' 832-831), אף שלבסוף צירף דעתו לדעת השופט אור.
מכאן לטענות החלופיות שהעלה המערער נגד הפול – הן הטענות כי הפול מנוע מלהסתמך על כך שלמערער לא היה רישיון ישראלי תקף, לאחר שלא יידע אותו בדבר הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון זר, וכן הטענה כי הפול, באמצעות סוכן הביטוח שהיה שלוח שלו, התרשל כלפיו בעיניין זה.
שינוי חזית
בכתב התביעה תבע המערער תחילה את נהג הרכב הפוגע ואת חברת הביטוח שומרה שביטחה את הנהג, הם המשיבים 1 ו- 2.
...
לכן סביר להניח כי לו היו המערער או המעביד מודעים קודם לקרות התאונה לכך שבהעדר רישיון נהיגה ישראלי אין תוקף לכיסוי הביטוחי, הם היו פועלים להסדרת רישיון הנהיגה של המערער, שהרי מה הטעם לשלם פרמיות ביטוח עבור אופנוע שלנוהג היחיד בו אין כיסוי ביטוחי בגין נהיגה זו.
סיכומו של דבר, לאחר שקבע בית המשפט קמא כי סוכנות הביטוח ידעה או הייתה צריכה לדעת כי המערער נוהג עם רישיון נהיגה בינלאומי, ולאחר שנקבע כי לא הוצג למערער המידע בדבר הצורך לברר את סוגיית השימוש ברשיון כזה, דעתי היא שהיה מקום לקבל את טענת המניעות שהעלה המערער ולקבוע כי הפול מנוע מלהסתמך על העדרו של רישיון נהיגה ישראלי למערער.
הפועל היוצא מכך הוא ששומה על הפול להעמיד כיסוי ביטוחי לארוע, ולפצות את המערער בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
מסקנה זו מייתרת את בירור תביעתו החלופית של המערער נגד קרנית.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, אציע לחבריי להרכב לקבל את הערעור בחלק המכוון נגד הפול, לקבוע כי הפול מנוע מלכפור בכיסוי הביטוחי כלפי המערער ולהורות על החזרת התיק לבית המשפט קמא, על מנת שידון בשאלת הנזק שנגרם למערער.