הסעת זרים ונוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב

בנוסף, מדובר במספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב, כאשר הנאשם פועל על מנת למקסם רווחים וזאת על חשבון ביטחונם של הנוסעים ואזרחי המדינה.

ב"כ המאשימה הגישה אסופת פסיקה רלוואנטית- ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מד"י הורשע הנאשם בעבירת הסעת 14 תושבים זרים, תמורת תשלום שמתוכם ל- 13 מתוך 14 הנוסעים אשר הסיע היו אישורי שהייה בקוו התפר.

מדובר בעבירה המסכנת את ביטחון הציבור, ולכך נוספת נסיבה לחומרא בעבירה הנלווית של הסעת נוסעים מעל המותר, המסכנת את ביטחון המוסעים, וחומרה נוספת עקב סיכון המשתמשים בדרך ונוסעי הרכב גם יחד, שהתבטאה בנהיגתו הפרועה של הנאשם בעת נסיונו להימלט מהמרדף המשטרתי.

...

לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה לעונש מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם שהוצג, זאת בהתחשב בשיקולים לחומרא שפורטו לעיל בהרחבה, ובמצבו הרפואי של הנאשם, בגילו, ובהעדר עבר פלילי, כשיקולים לקולא.

אני גוזרת על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 16.7.12 עד 2.8.12.

כך גם הוכרה זכאותו לפיצויים של נהג ברכב מסוג אוטובוס זעיר אשר הסיע ברכב שני נוסעים נוספים מעבר למותר.

האם במהות היה המשיב כשיר נהיגה נוכח הרישיון בקליפורניה, מקום מתוקן, שהיה ברשותו – ודבר זה ראוי להביאו בחשבון? האם היה מקום לצרף לכך את העובדה שלימים ניתן למבקש 1 רישיון בישראל בלא מבחן? אכן, על פי תקנה 567 לתקנות התעבורה אין לראות את הרישיון הזר כרישיון תקף בארץ, והדבר גם לא נטען; ואולם, כך הירהרתי, שמא על פי תכלית סעיף 7(3), שהיא להבטיח את בטיחות הנוסעים בכביש על-ידי הרתעה בדמות מניעתו של הכסוי הפיצויי ממי שנעדר רישיון, אין כאן "נסיבות מקילות אזרחיות" העשויות להטיות את הכף בהתדיינות אזרחית? שמא אין לומר שהמשיב היה נטול רישיון מעבר לכשל טכני, כמות שכתב בית משפט השלום? בכך התלבטתי, בדומה לשופט טירקל בפרשת לביא (עמ' 832-831), אף שלבסוף צירף דעתו לדעת השופט אור.

מכאן לטענות החלופיות שהעלה המערער נגד הפול – הן הטענות כי הפול מנוע מלהסתמך על כך שלמערער לא היה רישיון ישראלי תקף, לאחר שלא יידע אותו בדבר הבעייתיות שבנהיגה עם רישיון זר, וכן הטענה כי הפול, באמצעות סוכן הביטוח שהיה שלוח שלו, התרשל כלפיו בעיניין זה. שינוי חזית בכתב התביעה תבע המערער תחילה את נהג הרכב הפוגע ואת חברת הביטוח שומרה שביטחה את הנהג, הם המשיבים 1 ו- 2.

...

לכן סביר להניח כי לו היו המערער או המעביד מודעים קודם לקרות התאונה לכך שבהעדר רישיון נהיגה ישראלי אין תוקף לכיסוי הביטוחי, הם היו פועלים להסדרת רישיון הנהיגה של המערער, שהרי מה הטעם לשלם פרמיות ביטוח עבור אופנוע שלנוהג היחיד בו אין כיסוי ביטוחי בגין נהיגה זו. סיכומו של דבר, לאחר שקבע בית המשפט קמא כי סוכנות הביטוח ידעה או הייתה צריכה לדעת כי המערער נוהג עם רישיון נהיגה בינלאומי, ולאחר שנקבע כי לא הוצג למערער המידע בדבר הצורך לברר את סוגיית השימוש ברשיון כזה, דעתי היא שהיה מקום לקבל את טענת המניעות שהעלה המערער ולקבוע כי הפול מנוע מלהסתמך על העדרו של רישיון נהיגה ישראלי למערער.

הפועל היוצא מכך הוא ששומה על הפול להעמיד כיסוי ביטוחי לארוע, ולפצות את המערער בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. מסקנה זו מייתרת את בירור תביעתו החלופית של המערער נגד קרנית.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אציע לחבריי להרכב לקבל את הערעור בחלק המכוון נגד הפול, לקבוע כי הפול מנוע מלכפור בכיסוי הביטוחי כלפי המערער ולהורות על החזרת התיק לבית המשפט קמא, על מנת שידון בשאלת הנזק שנגרם למערער.

הסעה של מספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב יוצרת אף סיכון לנוסעים עצמם.

בנוסף, לנאשם הרשעה בעבירת הסעת תושב זר אשר בוצעה בשנת 2004 ובגינה הוטל עליו עונש צופה פני עתיד.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בגין כל אחד מן התיקים לצד עונשים נלווים.

בחנתי את המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות, ואולם לנוכח מכלול הנימוקים ובשים לב לכך שהנאשם צירף את התיק הנוסף לאחר קבלת התסקיר סבורני כי לא יהיה בעונש של עבודות שירות כדי לאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בגין ת"פ 56991-06-14.

הסעה של מספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב יוצרת אף סיכון לנוסעים עצמם.

כמו כן לנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת נכס חשוד כגנוב וכן הסעת תושב זר. בגין עבירות הסעת שב"ח אשר בוצעו בשנים 2002 עד 2004, ריצה הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח בגין כל אחד מן התיקים לצד עונשים נלווים.

במקרה דנן הנאשם הורשע בשני כתבי אישום ובשני אירועים שונים של הסעת שב"ח אשר התרחשו בפער של שבעה חודשים זה מזה כאשר הנאשם עושה שימוש בשנית באותו רכב, אשר שוחרר כנגד התחייבות ועל כן סבורני כי יש מקום לחלט את הרכב.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: בגין התיק העיקרי, 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 6.6.15 ועד היום.

הנאשם הורשע על פי הודאתו (מיום 9.2.23) בעבירות כדלהלן: · הסעת שלושה תושבים זרים או יותר – עבירה לפי סעיף 12 א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה").

הנאשם אסף לרכבו את הנוסעים, העובדים במסעדה במיתחם הקניות (לאחר שאלה התקשרו אליו קודם לכן) והתכוון להסיעם לעבר ברטעה בכדי שיוכלו לעבור רגלית לעבר שטחי הרשות הפלסטינאית.

במעשיו, הנאשם הסיע ברכבו תשעה שוהים בלתי חוקיים, אשר שהו בתחומי המדינה ללא היתר כדין וכן הסיע ברכב מספר נוסעים העולה על המותר ברישיון הרכב.

· ת"פ 20059-09-13 מ"י נגד וליד נאצר (החלט המיום 9.4.14, פורסם בנבו) שם גזר בית המשפט על נאשם שהסיע 15 שוהים בלתי חוקיים ללא היתר שהייה בארץ ומעל למותר ביחס לרישיון הרכב, 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך עבודות השרות לצד ענישה נלווית.

...

מכל האמור לעיל מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 7 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות במועצה מקומית ערערה החל מיום 05.07.2023.

הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירות של נהיגה בזמן פסילה ו/או על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ויורשע בהן.

אני מורה על חילוט כלי הרכב בו נעברה העבירה, מסוג טויוטה לנד קרוזר (2755) VX מ.ר. 44314401, לטובת אוצר המדינה.