מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכמת ארגון עובדים להעברת מפעל למקום אחר

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

] בנוסף, הגישו כ-80 עובדי המשיבה, המאוגדים במען, באמצעות עו"ד נסראת דכוור, תביעות פרטניות למיצוי זכויותיהם הקוגנטיות, ומרביתן תלויות ועומדות בבית דין זה. טענות הצדדים – ב"קליפת האגוז" טענות המבקש לטענת המבקש, בימים האחרונים החלו עובדים שהגישו תביעות פרטניות נגד החברה לדיווח לאירגון כי מנהלים בחברה פנו אליהם והציעו להם לקבל פיצוי בשיעור 10,000 ₪ בגין כל שנת עבודה בתמורה להסכמתם למחיקת התביעות הפרטניות, פיטוריהם והעסקתם במפעל המשיבה באמצעות חברה אחרת.
] במקביל הודגש גם בהלכה הפסוקה, ובין היתר בהילכת פלאפון, כי חל איסור על מעסיק לפגוע, במישרין או בעקיפין, בזכות לחופש התארגנות של עובדיו, כאשר "החלטת העובדים אם להתארגן אם לאו, ובאיזה ארגון עובדים יתארגנו - היא מעניינם של העובדים בלבד, ונתונה להכרעתם, לבחינתם ולשיקולם, בינם לבין עצמם", ולכן "על המעסיק להרחיק עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה". בנוסף נקבע כי "פעולות המעסיק, במעשה או בהתבטאות, כלפי עובדים פעילים בהתארגנות, בנוגע לסיום יחסי עבודה או המשפיעות על תנאי עבודתם, מקימות חזקה לשיקולים שאינם עינייניים, ומטילות נטל מוגבר על המעסיק לשכנע אחרת". שימוש במנהלים בדרג ביניים ואף דרג זוטר לצורך העברת מסרים כנגד ההתארגנות וניסיון לסכלה נופל אף הוא בגדר האיסורים שנקבעו בהלכה הפסוקה, ואף צוין בקשר לכך כי "דרך כלל את מדיניות הפעולה של המעסיק קובעת ההנהלה הבכירה, והיא מיישמת אותה באמצעות הממונים הזוטרים, באופן שגורם לעובדים לחוש מאוימים בכל הנוגע להצטרפותם לאירגון"[footnoteRef:12].
] על מנת למנוע זאת, נקבע בהילכת פלאפון כי "ככל שהמעסיק טוען כי פעולות והתבטאויות של מנהלים בכירים, או זוטרים, או עובדים אחרים, בקשר להתארגנות עובדים במקום העבודה נעשו שלא על דעתו ובידיעתו - על המעסיק הנטל להוכיח טענה זו, ובאילו אמצעים נקט נגד מי שפעלו ללא רשותו, בשמו או מטעמו"[footnoteRef:13].
...
על החברה רובצת חובה לערוך חובת היוועצות בארגון בטרם תערוך שינוי ארגוני/מבני ובתוך כך ליידע את הארגון מראש על כוונתה לעשות כן. לא רק שהחברה לא יידעה את הארגון בטרם קיבלה החלטה בנוגע לשינוי הארגוני אלא שהיא לא יידעה את הארגון כלל, בשום שלב, ואף לא טרחה להשיב לפניית הארגון בעניין זה. טענות המשיבה המשיבה טענה כי לא פיטרה בתקופה הרלוונטית ולו עובד אחד ואף לא העבירה אף עובד לעבוד בחברה אחרת ולפיכך יש לדחות את בקשת הצד על הסף.
מכל האמור לעיל, עולה כי המבקש הוכיח סיכויי תביעה טובים לכאורה, וכפועל יוצא זכות לכאורה לקבלת הסעד העיקרי.
בשולי הדברים יוטעם כי לא נעלמה מעיננו כי המבקש בחר, משיקוליו, לא לחקור חלק מעדי המשיבה, אולם בשים לב לקביעותנו דלעיל לא מצאנו כי יש לזקוף את הדבר לחובתו שכן לא היה בתצהירים האמורים כדי להרים את נטל ההוכחה המוגבר המוטל על המשיבה להוכיח כי לא פעלה לפגוע בהתארגנות העובדים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת סעדים הצהרתיים, כדלקמן: המשיבה תמנע מפגיעה ברצף העסקתם של עובדי החברה, לרבות באמצעות העברת העובדים לחברה אחרת, או לקבלן כ"א, מבלי לקיים את חובת ההיוועצות עם ארגון העובדים היציג; המשיבה תמנע מפנייה ישירה לעובדים שהגישו נגדה תביעות פרטניות, בקשר לאותן תביעות.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין עומדת תביעתם של הסתדרות ההנדסאים בישראל (להלן: "התובעת 1"), ועד ההנדסאים והטכנאים במקורות (להלן: "התובע 2"), אלכסנדר סוגרין (להלן: "התובע 3"), מרדכי (מוטי) חסיד (להלן: "התובע 4"), גדי נקש (להלן : "התובע 5"), אבירם יום טוב (להלן: "התובע 6"), איתן רן (להלן: "התובע 7"), יהודה אלמקייס (להלן: "התובע 8") ואלן כרסנטי (להלן: "התובע 9") - (להלן: "התובעים"), כנגד מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "הנתבעת") לקבלת סעד הצהרתי לזכאותם של כל עובדי הנתבעת בעלי השכלה של הנדסאים ו/או טכנאים לשכר ותנאי נלווים בדרוג מפעלי (הנדסאים).
לטענת התובעים, גם בהנתן הסכמת ארגון העובדים הכללי, בהתאם למסמך ההסכמות, גם אז נימנעה הנתבעת מלהעביר את העובדים והמשרות לדרוג טכנאים והנדסאים כאמור.
על כן, מקומן להתברר בטריבונל הפנימי של ההסתדרות, כך שהנתבעת אינה צד לבירור זה. הנתבעת טוענת כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת היות התביעה טורדנית וקנטרנית ושימוש לרעה בהליכי משפט שכל כולה נוגעת למחלוקת שהייתה צריכה להתברר בערכאה פנימית ארגונית ולא בהליך זה. לטענת הנתבעת, היתנהלות התובעים אשר נימנעו מלגלות את כל המסכת העובדתית השלמה, בכתב בתביעה המתוקן, לרבות קיומו של הסכם 2019 וההסכמות קיבוציות שקדמו לו, מלמדות כי התובעים פעלו בחוסר תום לב. בנסיבות אלו, על בית הדין להורות על סילוקה על הסף של התביעה בין אם בדרך של דחייה או על דרך המחיקה, או לחילופין, להורות על עיכוב הליכים בתביעה עד למיצוי הליך בוררות בפני רשות של ההסתדרות.
בהתאם לפסיקה עניפה של בית הדין לעבודה - הסכם קבוצי הוא מקור של משפט אוטונומי בתחום העבודה המטיל חובות וזכויות, כאשר צדדים להסכם קבוצי רשאים לקבוע תנאי עבודה מוסכמים וכי ככלל, בית הדין לא יתערב בתוכנו של הסכם קבוצי, שכן יש באותה היתערבות "פגיעה באוטונומיה של הרצון ובחופש החוזים". אולם, הסכם קבוצי דינו ככל הסכם אחר וחלים עליו דיני החוזים הכלליים אשר נתונים לבקורת משפטית.
...
בנסיבות המקרה ולנוכח הטענות המוצגות ולאחר שחודדו טענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 15.12.20, אין לנו אלא לקבל את טענת התובעים ולקבוע כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.
לטעמנו, הסכם 2019 הקיים בנתבעת, יוצר יריבות בין התובעים לנתבעת המקימה עילת תביעה אשר עניינה להתברר בבית הדין ולא בפני רשות השיפוט של ההסתדרות כטענת הנתבעת.
סוף דבר: בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, הסכים מפקד היחידה לבדוק אפשרות שרע"נ ארגון ושכר תבקר במקום עבודתה ותעמוד על הקירבה של התובעת בפועל לעבודות הייצור.
] בחודש 6/2002, ובמסגרת בחינה מחודשת של מעמדה של התובעת במקום העבודה החליט מפקד המפעל, סא"ל שטיינמץ, על העברת התובעת מתפקידה כאחראית במערך השיחום לתפקיד עובדת במחסן ב"מ נשק.
אשר לנטל המוטל על מעסיק מכח חוק שכר שווה נפסק בע"ע (ארצי) 1809-05-17 מדינת ישראל – אתי אליאשווילי (15.8.19) כי המעסיק יוכל להצביע על שיקולים הנוגעים לדרך ביצוע העבודה דוגמאת איכות ותפוקה, על שיקולים הנוגעים לנתוני העובדת הספציפית דוגמאת ותק שונה, הכשרה והשכלה, על שיקולים הנוגעים למקום הגאוגרפי של ביצוע העבודה וכן על שיקולים פנימיים אחרים, גם אם אלה אינם מנויים במפורש בסעיף 6 לחוק אך דומים להם במהותם.
...
] התובעת טענה שבשנת 2015 זכתה להמלצה כנדרש אלא שבסופו של דבר לא הוענקה לה דרגה זו משיקולים לא עניינים ועל רקע אפליה, ולבסוף הוענקה לעבוד אחר בשל קשריו האישיים.
על יסוד האמור נדחית טענת התובעת בדבר אי קידומה בדרגה על רקע אפליה.
סוף דבר התביעה בעניין ניכוי מהשכר מתקבלת ועל הנתבעת להשיב לתובעת סך 1,500 ₪ שנוכו משכרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אין מקום לעמימות בכגון דא. הייתה איפוא חשיבות להעדתו של מי שהעביר ההדרכות במפעל וערך נספח א' לתצהירו של מר בן דוד, ככזה שיכול היה להעיד על התוכן הספציפי שיצקו במקום העבודה להנחיה הכללית באותו טופס (שנשלף).
תחת ההנחה המסופקת שיש צורך בחיבור כזה בסוג העבודה בו מדובר, והטענה הלא מוכחת שכך הונחו העובדים לעשות בהדרכה, הרי בפועל לא זה היה הנוהג, ולו גרסה הנתבעת אחרת היה עליה להעיד עדים מטעמה כגון מנהל עבודה, שיכול היה להעיד על הנעשה בשוטף באותה עמדה, וכי היתה כאן פעולה חריגה של התובע, ביחס לנהוג באותה עמדה ונאכף על ידי המפעל.
העד עזב את הנתבעת כדי ללמוד מיקצוע של רתכות ארגון.
גם מומחה התובע (ד"ר דרור פוקס) מסכים שהנכות הרפואית היא כקביעת המל"ל - 30% והמליץ על הפעלת תקנה 15 (ניתנו חוו"ד וחוו"ד משלימה לאחר התייצבות הנכות).
...
עם זאת אני מקבל שהגובה של המשטח מהרצפה, בחלקו העליון, עלה על 2 מטר.
אני קובע שהנתבעת אחראית לפיצויו של התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה נשוא התביעה.
סוף דבר: אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 169,795 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הוסיף וקבע, בין היתר, כי יש לדחות את הטענה לפיה תשלומי היתר נועדו לממן פרישות מוקדמות ותנאים משופרים לעובדים ו"לחזק את הקרן" לתקופה מוגבלת, מקום שלא הוכח על ידי הדסה כי הפקדות אלה היו קצובות לתקופה מסוימות ובהעדר כל עגון לכך בתיקון 1965.
חובתה של הדסה להעביר לקרן דמי גמולים בסך 15.83% מהשכר המבוטח המעוגנת בסעיף 78יא לחוק הפיקוח, נטען, אינה מושפעת מהחלטתה לשלם לעובדיה מענק כזה או אחר ויסודה בתכליתה של הקרן ובהתחייבויותיה הפנסיוניות לזכאים על פי תקנונה.
במקביל, נחתמה באותו מועד "עסקת חבילה לעידוד הצמיחה במשק" בין הממשלה לבין לישכת התאום של הארגונים הכלכליים, בגדרה הוסכם על הקטנת עלות העבודה באמצעות הפחתת עלות תשלומי מעסיקים לביטוח לאומי בגין עובדיהם בשיעור של 1.5% (משעור של 5.93% בשנת 2004 לשעור של 4.43% משנת 2007 ואילך) וצוין כי "הפחתות אלה יפצו את המעסיקים על העלאת דמי הגמולים בהתאם לרפורמה בפנסיה" (להלן – עסקת החבילה).
זכויות מעין אלה היו בתקנונים של קרנות ותיקות נוספות והן היוו חלק בלתי נפרד מזכויות הפנסיה של עמיתי הקרנות תוך שתשלום דמי הגמולים בגינן לא "נצבע" בנפרד ולא נערך בגינן מאזן אקטוארי נפרד (ראו לדוגמה: עב (איזורי, תל אביב) 6725/03 דישי – רכבת ישראל (6.10.2005), בו נדונה תקנה 20 לתקנון נתיב – קרן הפנסיה של עובדי ומפעלי ההסתדרות בע"מ בדבר תכנית פרישה מוקדמת בגיל 60 של עמיתי אותה קרן) וממילא גם לא היה בעובדת ביטולן בתקנון האחיד כדי לאיין או להפחית את שיעור ההעלאה בדמי הגמולים בעקבות התיקון לחוק הפיקוח.
...
הצגת המחלוקת ומיקודה קרנות הפנסיה הוותיקות נקלעו לגירעונות כבדים אשר הצריכו התערבות ממשלתית כבר משנות ה – 70 של המאה הקודמת, עד כי בשנת 1995 הוחלט כי אין מנוס מסגירתן למצטרפים חדשים.
עם זאת, משהועלו על ידי הדסה טענות על ההחלטה בערעורה, נציין בלשון המעטה לנוכח היקף החומר שהוצג בפני בית הדין האזורי (תיק המוצגים של הדסה בערעור מונה 7,886 עמודים) כי לא מצאנו כי התשתית העובדתית בהליך היתה חסרה, ובמקביל לא מצאנו לדקדק עם הדסה כמפורט לעיל בעקבות העלאת טענות עובדתיות סותרות.
סוף דבר – הערעור נדחה.
משנדחה הערעור, תישא הדסה בהוצאות המשיבות ובשכר טרחת עורכי דינן בערעור בסכומים של 40,000 ש"ח (קרן הפנסיה) ו – 15,000 ש"ח (המדינה) אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו