מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם שיתוף ברכוש משותף בבניין דו משפחתי

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען על ידי המשיבים כי למפקחת יש סמכות עניינית לידון בתביעה היות והצדדים הנם בעלי הדירות במבנה דו-משפחתי וקיים ביניהם הסכם שתוף, ובהסכם זה נקבע כי המבנה הדו-משפחתי יירשם בפנקס הבתים המשותפים ותקנון הבית המשותף יכלול גם את הוראות הסכם השתוף.
המשיבים טענו בתביעה שהגישו לכבוד המפקחת כי הבניה שביצעו המערערים בצד המערבי של הבניין, התבצעה בשטח שחלקו מתחת לבית המשיבים ותוך פגיעה ביסוד הבית הדו-משפחתי המשותף, למרות היתנגדות המשיבים ובלא היתר.
כמו כן, פירטה המפקחת בפסק דינה את הממצאים הרלוואנטיים אותם מצאה בעת ביקוריה השונים בבית הדו משפחתי שברחוב האג 8 בחיפה.
מאחר והמדובר ברכוש משותף הרי לגבי רכוש כזה, הסכם השתוף שבין הצדדים לא פתר את המערערים מלקבל הסכמת המשיבים לבניה בו. ההסכמה הנדרשת אינה קשורה, כך לפי פסק דינה של המפקחת, לשאלה אם ינתן היתר בניה ליחידה המערבית, אם לאו, שכן, היתר בניה פוטר מהצורך בהסכמה, לפי הסכם השתוף, רק את אותם חלקים במיגרש השייכים למערער בהתאם לתשריט, והשטח בו בנויה היחידה המערבית אינו שטח שיוחד למערערים בתשריט.
...
לא מצאנו בפסק דינה של המפקחת התייחסות לשאלה האם אכן הבנייה שבוצעה על ידי המערערים גרמה לנזק או סיכנה את דירת המשיבים, על מנת להחיל את סעיף 2 לתקנון המצוי.
סעיף 2 לתקנון המצוי בא להבטיח את שלמות המבנה ותקינותו ובכך מציב גבול לזכות הקניין של בעל דירה ובלשון פסק הדין בד"נ 20/73 יעקב שמע נ' סדובסקי ואח' (10.3.74): "שינוי במבנה שבעל דירה רשאי לבצע בה בתוקף זכות הבעלות ביחידה נפרדת של הבית, אינו מותר אם יש בו משום פגיעה בקניין השותפים בדירותיהם שלהם, או ברכוש המשותף. כללו של דבר: שינויים בדירה לעניין סעיף 2 לתקנון אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף". תוצאת פסק דיננו הינה כי יש לקבל הערעור בכל הקשור לכך שבניית המערערים ביחידה המערבית ומתחת למחסן בוצעה בשטח השייך להם, אולם נדחית טענת המערערים באשר להעדר סמכות המפקחת וזאת לאור הוראות סעיף 72(א) לחוק המקרקעין, במשולב עם הוראות סעיף 2 לתקנון המצוי ועם הסכם השיתוף שבין הצדדים, אשר הוסכם כי יהווה חלק מהתקנון.
הננו מורים על החזרת התביעה למפקחת תוך קביעה כי הבנייה שביצעו המערערים, בהתייחס לכל המוזכר בפסק דינה של המפקחת (למעט המדרגות שפלשו לשטח המהווה רכוש משותף ושאותן נקבע כי יש להרוס), בוצעה בחלק המערערים ובלא הסגת גבול וכי בהתייחס אליה על המפקחת ליתן פסק דינה מכח סעיף 72 (א) לחוק המקרקעין, ולאחר שתבחן היתר הבנייה העדכני שניתן למערערים, תבדוק האם מדובר בהיתר חלוט, או שהוגש לגביו ערר ומה תוצאות הערר, וכן תבחן האם המשיבים הוכיחו כי השינויים והבנייה שביצעו המערערים בשטח שבבעלותם גרמו לפגיעה או לסיכון דירת המשיבים, בהתחשב בלשון סעיף 2 לתקנון המצוי, וכן תבחן המצב לאור לשון הסכם השיתוף שבין הצדדים, אשר הצדדים קבעו כי יגבר על התקנון המצוי, ככל שתהא סתירה בין השניים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלה במחלוקת: התובע והנתבעים מחזיקים בחלקים שוים בזכויות בבניין דו קומתי.
לאחר פטירתה של שמחה שרעבי ז"ל, מכיוון שהיחידות אינן רשומות כיחידות דיור נפרדות, נערך בין הבעלים ביום 10.1.2011 הסכם שתוף המגדיר את היחסים בין הבעלים וכן ניהול המקרקעין המשותפים גבי יחידות הדיור בבניין, (להלן: "הסכם השתוף").
עוד ציינו הנתבעים, כי בפועל הסכם החלוקה מגדיר את זכויות השמוש בלבד, את החלקים ברכוש המשותף, ואת השמוש והחזקה בגג ובמחסן, ואינו מעניק לתובע את הזכות והרשות לבנות תוספת בנייה בבניין ללא הסכמתם.
הבניין היה בבעלות משותפת של הגברת מרגלית מלמד, ושל הוריה, אברהם שרעבי ושמחה שרעבי ז"ל. הבניין שימש כיחידת מגורים משותפת לשתי המשפחות, באופן, שההורים, שמחה ואברהם, התגוררו בקומה העליונה, והבת עם משפחתה, התגוררו בקומת הקרקע.
...
כן ראה עדותה בהמשך: "בין האחים לבין אימא שלי, החלטנו שמחלקים את הנכס לשניים. לנו היה 57%, כשרצינו למכור, אף אחד לא היה קונה בית ב 43%. ברור לאחים של אימא שלי, שלא מוותרים על זכויות בנייה. קיבלנו כסף עבור ה 7 אחוז מהתובע".(עמוד 24 שורות 1 – 3).
בחוות הדעת מצוין כדלקמן: "לאחר עיון בזכויות הבנייה של הנכס ובתוכניות החלות על המקרקעין, לרבות ובעיקר תוכנית תא/ג/3, הגעתי למסקנה כי זכויות הבנייה מכוח תוכנית ג'3 ניתנות לניצול במסגרת בנייה על הגג ולא באות על חשבון זכויות הבנייה של הדירה התחתונה מאחר ועפ"י הוראות תוכנית תא/ג/3, זכויות הבנייה לבניית חדר היציאה לגג מוקנות אך ורק לדירה העליונה". ראה גם עדותה לעניין זה ,בעמ' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 14.6.2018 ,לגבי האפשרויות בניה בקומה הראשונה וכן האפשרות לבניית מרתף.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע הצדדים מתגוררים בשכנות בבית מגורים דו משפחתי (להלן: "המבנה") הבנוי ברחוב יגאל ידין 6, רעננה, על מיגרש הידוע כחלקה 242 בגוש 6582 (להלן: "המקרקעין").
מערכת היחסים שבין הצדדים, מוסדרת בהסכם שתוף מיום 30.11.15 (להלן: "הסכם השתוף") אשר נחתם בזמנו בין דן לבין מישפחת שלו (להלן: "שלו"), שהיו הבעלים הקודמים של זכויות שאשי במקרקעין.
טענות הנתבעים: הסכם השתוף חילק את המקרקעין המשותפים בין הצדדים בהתאם לתשריט אשר צורף לו. לא הוגדר בהסכם השתוף "רכוש משותף" וכל השטח חולק וייוחד לחזקה ושימוש בלעדיים של כל צד, כך שלא נותר בפועל כל "רכוש משותף". הסכם השתוף קובע חזקה ושימוש בלעדיים של כל צד בחלקו, לרבות איסור על היתנגדות של צד לבנייה אשר תבוצע על ידי הצד האחר בחלקו, בכפוף לכך שהבנייה היא בהתאם לחוק ואינה מנצלת אחוזי בניה מעבר למגיע לכל צד. התובעים הם אלה אשר הפרו את הסכם השתוף בהגשת היתנגדותם לבקשת שאשי להיתר בניה.
שאם נתקיימה רק המשמעות הראשונה (המשמעות "הטכנית") ואף-על-פי-כן אין ל"בעלי" הדירות או למרביתם זכות על-פי הסכם ה"רכישה" להשתמש בחלק זה של הבניין (כגון שזכות השמוש במעלית קיימת בידי בעל דירה אחת), פשיטא, שאין לראות את הרכוש האמור כ"רכוש משותף".
...
שוכנעתי כי הגדר הוקמה על-ידי שאשי במלואה בחלקם של שאשי ולא שוכנעתי כי בניית הגדר הותירה רוחב לא תקני של שביל הכניסה ליחידת התובעים.
בחינת התמונות השונות אשר הובאו בפניי הביאה אותי לכלל מסקנה, כי החזות הכללית של המבנה נשמרה במידה סבירה אשר אינה מהווה הפרה של סעיף 25 להסכם השיתוף.
סיכום התביעה נדחית על כל חלקיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

שטח החלקה 1,195 מ"ר ועליה בנוי ביניין מגורים דו משפחתי, ובו שתי דירות (להלן:"הבית").
לטענתה, סירובם של התובעים להסדיר את יחסי השתוף בבית, בפרט כאשר מדובר בבניין בו מערכות משותפות רבות, אשר יש להסדיר את אופן השמוש בהן ואת חלוקת הוצאות החזקתן, דרכי הגישה אליהן וכד', עולה כדי חוסר תום לב. לטענת הנתבעת, מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר נוסח תקנון מוסכם, יש לדחות את התביעה.
לטענתה, לו היו מוסדרים יחסי השתוף, לרבות הוראות בדבר החזקת הרכוש המשותף, לא היו התובעים יכולים להיתחמק מאחריותם זו, והנתבעת רשאית היתה לנקוט נגדם בהליכים משפטיים על מנת לחייבם להישתתף בהוצאות.
עיינתי בטיוטת הסכם השתוף שהנתבעת היתנתה את רישום הבית כבית משותף בחתימת התובעים עליו, וכן בחלופת הודעות הדוא"ל בין מר סמורזיק לתובעים, ומצאתי כי כל הדרישות שהעלו הנתבעת ובעלה כלפי התובעים היו קנטרניות ומיותרות, שכן לכל אחת מהדרישות קיים פיתרון ברור בהוראות החוק והתקנון המצוי.
...
לטענתה, סירובם של התובעים להסדיר את יחסי השיתוף בבית, בפרט כאשר מדובר בבניין בו מערכות משותפות רבות, אשר יש להסדיר את אופן השימוש בהן ואת חלוקת הוצאות החזקתן, דרכי הגישה אליהן וכד', עולה כדי חוסר תום לב. לטענת הנתבעת, מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר נוסח תקנון מוסכם, יש לדחות את התביעה.
לטענת הנתבעת, מאחר שהתובעים דחו את כל הצעותיה לחתום על הסכם שיתוף, למרות שלתחושתה הלכה לקראתם כברת דרך, יש לדחות את התביעה משום שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר הסכם שיתוף או תקנון מוסכם.
סיכום אני מורה על פירוק השיתוף בחלקה 12 בגוש 12255 בדרך של רישום בית משותף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נתוני רקע ועובדות: התובעים והנתבעים הנם בעלי דירות בבניין דו משפחתי הרשום כבית משותף ברח' ויתקין 23 בחיפה (להלן: "הבניין").
ביום 2.9.02 נחתם בין הצדדים הסכם המסדיר את זכויות השמוש והחזקה ברכוש המשותף וכן המסדיר בנייה נוספת לצורך הרחבת דירות הצדדים (להלן: "ההסכם").
ועדת הערער קבעה בסעיף 11.3 להחלטתה כי הצהרת הוועדה המקומית והתובעים לגבי חישוב השטחים בעתיד תרשם בתיק הבנייה וכן תתוסף להסכם השתוף בין הצדדים.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנושא, סבורני כי בנסיבות העניין ולאור החשיבות שניתנה להסכם בין הצדדים, יש לאפשר לתובעים לבנות קיר מפריד בין החניות, אולם קיר זה יבנה ככל שהתובעים יחפצו בכך, במקום אשר הוסכם מפורשות בין הצדדים - במרחק מחצית ההרחבה אשר נבנתה בפועל מקו שביל הגישה למעלית לכל אורך החניה.
תוצאה לאור כל האמור הנני קובע כדלקמן: צו המניעה הזמני מיום 23.9.07 בכל הנוגע לאיסור על הנתבעים לבנות פיר מעלית שיגיע עד למפלס הגג יהפוך לקבוע.
באשר להוצאות: בנסיבות כאשר מדובר במחלוקת שעיקרה פרשנות משפטית, מכיוון שמדובר בשכנים, על מנת לאפשר המשך מגורים משותפים בבניין, הנני מחליט שלא לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו