הסכם שירותים הקשורים להימורים על תוצאות משחקי ספורט

התכלית שביסוד ההחלטה של התובעת לפתוח חנות בהיכל הייתה קשורה בעיקר בפוטנציאל הגדול להפקת רווחים בעת קיום אירועים שונים בהיכל, בו מתקיימים הופעות, משחקי כדורסל, פסטיבלים לילדים וכו' (להלן: "האירועים").

במהלך השנתיים הראשונות להפעלת העסק של התובעת, נותנת החסות לליגת הכדורסל הייתה המועצה להסדר ההימורים בספורט "טוטו ווינר". במהלך השנה השלישית להפעלת החנות זכה מיפעל הפיס במתן החסות לליגת הכדורסל.

ביום 3.2.11 פנתה התובעת פעם נוספת למר גרינשפן וטענה כי בנוסף להפרה היסודית של ההסכם ע"י הנתבעת, כאמור לעיל, הרי היא מפרה את ההסכם הפרות נוספות, ובין היתר כי מעובדי החנות ולקוחותיה נימנע השמוש בשירותים וכי הנתבעת לא זוכה לשירותי ניקיון ראויים מחוץ לחנות כמו גם מתאורה ראויה במעברים למרות שהיא משלמת דמי ניהול כמוסכם ובמלואם.

הטענות של הנתבעת לפיהן בהתאם להנחיות המישטרה חל איסור על פתיחת דלת הפנים במהלך ארועי ספורט מהטעם שהתובעת מוכרת בקבוקים ופחיות שאין להכניסם למשחקי ספורט נטענו לראשונה בכתב ההגנה, ובנוסף, סניפי סופר פארם וארומה השוכנים בהיכל מוכרים גם הם פחיות ובקבוקים והם מורשים לפתוח את דלת הפנים להיכל.

התובעת לא טענה כי פעילותה במקום הפסדית, אלא כי נגרם לה אובדן רווח כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבעת, וכי היא זכאית לפצוי בגין אותו אובדן רווח.

...

פסיקתא הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 337,500 ₪ (מהוון נכון ליום 2010), בצירוף הפרשים עד למועד התשלום בפועל ע"י הנתבעת.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את חלקה של התובעת בתשלום שכר טרחתו של מומחה ביהמ"ש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, הוצאות אגרה יחסיות, כיחס שבין סכום פסק הדין (ללא הוצאות) לסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור כל האמור לעיל, התביעה לצווי מניעה וצווי עשה, נדחית.

רקע וטענות הצדדים עסקינן בתביעה שהוגשה בהליך תביעות קטנות על ידי מר אדם אוני (להלן: "התובע") כנגד "המועצה להסדר ההימורים בספורט", שהנה תאגיד סטאטוטורי שהוקם על פי החוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967, העוסק בעריכת הימורים בתוצאות משחקים ותחרויות ספורט (להלן: "הנתבעת").

התובע מילא טופס "ווינר", והימר על תוצאות 3 משחקים ולפי התנאים שפורסו בעת שליחת הטופס והתשלום בעדו, היה זכאי לאור תוצאות המשחקים לזכייה בסכום כולל של 54 ₪.

לצערי ההצעה לא התבשלה לכדי הסכם פשרה ולכן אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל ש"ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

בשלב השלישי עלינו לבחון מהו הנזק שניגרם והשלב הרביעי הוא הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק הנטען (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113,122 להלן "עניין ועקנין").

...

לצערי ההצעה לא התבשלה לכדי הסכם פשרה ולכן אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל ש"ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

על כן סבורני כי על הנתבעת למנוע באופן אוטומטי-ממוחשב את הגשת טופס ההימור- ולא לאפשר הגשתו, כשמשחק בוטל ו/או הוקדם.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי יש בהתנהלות הנתבעת בעניין זה התרשלות שנובעת מ"הקטנת ראש", והטלת החובה לבדוק על האזרח הקטן (שבד"כ הוא מוחלש וגם מוגבל באמצעים).

לאור כל האמור לעיל, בהתחשב שמדובר בתביעה פילנטרופית לאור המחאת הזכויות דלעיל- אני מורה כי על הנתבעת לפצות את התובע באשר להתנהלותה מולו, בסכום שכולל הוצאות המשפט בסך של 900 ₪ לפקודת בית הכנסת אוהל משה בגבעתיים, כפי שביקש התובע.

השני פועל בהתאם לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 (החוק להסדר ההימורים בספורט), ועוסק בעריכת הגרלות והימורים בקשר לתוצאות תחרויות ספורט.

הצעת החוק פוצלה מהצעת חוק ההסדרים ונדונה כהצעת חוק נפרדת בועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התיכנון והבנייה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פינאנסיים חוץ מוסדיים (להלן: ועדת הרפורמות).

החלטת המועצה לאחר הדברים האלה, ביום 1.11.2017, שלחה המועצה הודעה לזכייניה שלפיה החל מיום 1.1.2018 תשולמנה עמלות בנות 5% ו-5.5%, עבור מכירת שני מוצרים מ"ליין Winner": משחקי "הסינגל" וה"דאבל" (להלן: סינגל ודאבל), בהתאמה, העוסקים בהימור על תוצאות משחקי כדורגל.

וזו לשון ההודעה: "הריני להודיעך כי בהמשך להוראות תיקון מספר 10 לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967, ולהחלטת המועצה להסדר הימורים בספורט על שינוי במבנה העמלות התואם לרווחיות המוצר אותו אנו מציעים ללקוחות, ובהתאם להוראות סעיף 18ב להסכם לניהול תחנה אשר נחתם עמך, יעודכנו שעורי העמלה, החל מיום 1.1.18, כהגדרתה בהסכם, כדלקמן:

...

ייאמר כבר עתה כי בעניין זה מקובלת עלינו עמדת הזכיינים שלפיה המחלוקת שאותה הביאו להכרעתנו עניינה הפעלת שיקול דעת מינהלי, משהעתירה תוקפת את החלטת המועצה – תאגיד סטטוטורי המוקם בחוק – הכפופה בהקשר זה לאמות המידה המינהליות.

התכלית האובייקטיבית דעתי היא כי בנסיבות המקרה התכלית האובייקטיבית חופפת את התכלית הסובייקטיבית ונלמדת גם היא בעיקרה מפרטי ההסדרים כפי שנקבעו בלשון החוק: "לשון החקיקה מהווה מקור חשוב ומרכזי לתכלית החקיקה [...] מנקודת המבט הסובייקטיבית – המקובלת על השיטה התכליתית – יש להניח כי המחוקק הצליח במשימתו, ולשון החקיקה לא רק תאפשר את ביצוע התכלית אלא גם תבטא אותה. מנקודת המבט האובייקטיבית – המקובלת אף היא על השיטה התכליתית – אין כלשון החקיקה כמקור מרכזי לתכליתה" (פרשנות החקיקה, בעמ' 303) משכך, המסקנה המסתברת מקריאת סעיף 8א(ג), על פי טיבם ומהותם של ההסדרים שנקבעו בו, היא כי הוא נועד להבנות את שיקול דעתה של המועצה לגבי התקשרות מבוססת עמלות, על בסיס עקרונות ההסדר הדיפרנציאלי כפי שנקבעו בסעיף אשר נדונו בהרחבה לעיל.

תכלית סעיף 8א(ג) – סיכום התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית הובילו אל מסקנה אחידה שלפיה תכליתו של סעיף 8א(ג) היא להבנות את שיקול דעתה של המועצה לגבי התקשרות עם זכיינים במודל המבוסס על תשלום עמלות.

לפיכך, דעתי היא כי אין מנוס מביטול החלטת המועצה, וחיובה לקבל החלטה חדשה הנותנת ביטוי לעקרונותיו האמורים של סעיף 8א(ג) ולתפיסה העומדת בבסיסו, בפרט בהתייחס לתקופת המעבר ולצורך בהיערכות הדרגתית.

המשיבה - המועצה להסדר ההימורים בספורט - הוקמה מכוח החוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967, והיא "מוסמכת לארגן ולערוך הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט" (סעיף 1 לחוק זה).

עוד טוען המבקש להפרת האמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, וכן להפרת צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר של סוג מצרכים מסוימים), התשנ"א-1991.

זאת ועוד, אף אם הוטעה המבקש לא יהא זכאי הוא להשבה, שהרי על פי חוק החוזים בעת ביטול חוזה בשל פגם בכריתתו התוצאה היא השבה הדדית ועל המבקש להחזיר למשיבה את שווי הסיכוי לזכות בפרס.

עילת תביעה אישית כאמור, טוענת המשיבה כי המבקש נעדר עילת תביעה אישית, ובעיקר בהיעדרו של קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת להימור הווינר שערך.

...

סוף דבר אני מקבלת את בקשת האישור ומאשרת את התובענה הייצוגית, כפוף לאמור להלן.

[א] הגדרת הקבוצה - נוכח כל האמור לעיל, אין בידי לקבל את הגדרתו של המבקש את חברי הקבוצה, ויש לצמצמה.

אני קובעת לתזכורת פנימית לפני ליום 20.2.17.

בין היתר, סוכם כי הנתבעת מצדה תזכה, כתוצאה מפעילות התובעת, בכספי התמיכה הציבוריים המגיעים לעמותות המפעילות קבוצות כדוגמתה, ובכלל זה, מהמועצה להסדר הימורים בספורט ומעיריית רחובות.

בקשה זו נדחתה על ידי מן הטעם שענייננו במתן שירות אישי ומשכך לא ניתן לכפות על הנתבעת את מתן השירותים ע"י גיא.

יודגש כי עצמון מצידו לא הרים את הנטל באשר לניסוח ההסכם ע"י התובעת, כאשר כל שהיה לו לומר ביחס להסכם הוא שהוא קיבל את ההסכם מקודמו בתפקיד, אלי מוזס, וכי למר איילון אין כל קשר להסכם (לעניין זה ר': סע' 7 לתצהירו של עצמון וכן תשובותיו בעיניין בחקירתו הנגדית בעמ' 15, ש' 12-33 לפר', שלפיהן הוא אינו יודע מי חתום על ההסכם מטעם הנתבעת, ש' 13-14; כי גל איילון איננו קשור להסכם ולא דיבר איתו בעיניין, ש' 25; וכי נאמר לו כי זה לא הסכם שאנחנו הבאנו, ש' 33).

נוכח הצגת דו"ח רווח והפסד מבוקר לעונת המשחקים 2018-9 בלבד ובהיעדר ראיות בדבר ההפסדים בשנת 2020 (ובשים לב לכך שמדובר היה בשנת קורונה) הרי שלא מצאתי כי הוכחו הפסדיה של התובעת בגין שנת הפעילות 2020-21, ומשכך, אין לי אלא להדרש לפצוי המוסכם והמכובד שזכאית התובעת לקבל בנסיבות העניין, כאשר מחד גיסא פיצוי זה הוא פיצוי שאיננו חורג משעור הפצוי שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת מההפרה, ולכן אין מקום להפחיתו, ומאידך גיסא, נמצא כי פיצוי זה הולם בהחלט את הפסדי התובעת לשנת הפעילות 2020-21, כאשר, כאמור לעיל, מדו"ח הרווח וההפסד של התובעת לשנת הפעילות 2018-19 עולה כי הרווח לאותה שנה עמד על סך של 196,711 ₪ בלבד.

...

אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה באופן שבו תהא זכאית התובעת לפיצוי המוסכם, הגם אם לא לפיצויי הקיום והפיצויים הנוספים הנדרשים על ידה.

לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 320,000 ₪ בגין הפיצוי המוסכם.

כן תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד של התובעת בסך של 25,000 ₪, וזאת לאחר שנתתי דעתי לתעריף המינימלי המומלץ ולאחר שנחה דעתי כי היה מקום להגשת התביעה ונוכח התנהלותה חסרת תום הלב של הנתבעת כפי שזו עלתה בפרוטרוט לעיל.