הסכם ריטיינר למתן ייעוץ משפטי

הם התקשרו עם משרד המשפטים בחוזה העסקה קבלני לריטיינר פנימי.

באשר לעבודה שבוצעה על ידי התובעים במסגרת ההיתקשרות עם משרד המשפטים, לא היתה מחלוקת כי השרות אותו נתנו הוא כמפורט בסעיף 4 לחוזה ההיתקשרות, היינו כלל בתוכו, בין היתר, קיום ראיונות עם פונים וגורמים רלוואנטיים; מתן ייעוץ משפטי והדרכה; כתיבת סיכום ראיונות ובצוע כל מטלה שתוטל עליהם על ידי הממונה מטעם הלישכה לסיוע משפטי.

...

לא מצאנו ממש בטענת המדינה לפיה יש למנות את השיהוי ממועד החלטת הממשלה מיום 8.11.12, שכן במועד זה טרם פורסם המכרז.

באשר למאזן הנוחות, לא שוכנענו כי זה נוטה בהכרח לטובת התובעים.

לאור כל אלה, הבקשות לסעד זמני נדחות.

באשר להמשך ההליכים, אנו מורים כך: א) המדינה תגיש כתב הגנה עד יום 20.5.13.

· במסגרת הליך שהתקיים בין הלקוח ובין בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, ועל סמך הייעוץ המשפטי שניתן לו ע"י עו"ד נימר, חויב הלקוח במסגרת הסדר פשרה לשלם לבנק סך של 138,000 ₪.

בגין הכספים בסך של 54,717 ₪ הוצאו על ידי עו"ד נימר שתי חשבוניות: הראשונה מיום 4.6.12 (נספח 8 לתצהיר הלקוח) על סך של 14,717 ₪ כולל מע"מ – על גבי חשבונית זו נרשם כי סכום זה שולם על חשבון החוב בגין השירותים המשפטיים שהעניק ללקוח בקשר להסכם הריטיינר; בחשבונית השנייה מיום 1.7.12 על סך של 40,000 ₪ (נספח 9 לתצהיר הלקוח, הסכום כולל מע"מ) - נרשם בכתב ידו "היתחשבנות סופית". יצוין כי אף אחת מהחשבוניות איננה ממוספרת וזאת לכל הפחות ביחס לעותק שהוגש לתיק בית המשפט.

...

תמצית ההכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירים ובראיות שהוגשו בתיקים, שמיעת העדים מטעם הצדדים בשני ההליכים ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים - דין שתי התביעות להידחות.

טענת עו"ד נימר להסכמי שכר טרחה נוספים או לחיובים שלא שולמו ותביעתו לתשלום שכ"ט נוסף - נדחית.

למען הסר ספק כל יתר הטענות נדחות גם הן. סוף דבר תביעת עו"ד נימר בת.א. 57769-02-15 - נדחית.

תביעת הלקוח מריסאת בת.א. 17924-07-16 - נדחית.

עוד נקבע, כי שכר הטירחה אינו כולל מתן שירותים משפטיים פרטיים, למעט ייעוץ משפטי ראשוני אשר יינתן לחברי העמותה בחינם (ההסכם מצורף כנספח א' לכתב ההגנה).

בסעיף 10 לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת היא מצהירה כי: "הגרסה הנכונה היא כי יו"ר העמותה, הגב' שמחה בניטה התחייבה לתובע כי במידה ויזכה בעתירה, יקבל בונוס של 5,000 ₪ בנוסף לסכום שמשולם לו לפי הריטיינר". בחקירתה מיום 5.12.2016 (פרוטוקול דיון 5.12.2016, עמ' 20, שורות 20-22), מציינת הנתבעת כי: "(..) נודע לי ששמחה בניטה אמרה שאתה לא תעבוד יותר, ואז נודע לי משוש טובול שהיא חברה בעמותה שאתה תקבל שכר טירחה אם תנצח במשפט אתה תמשיך איתי במשפט ואתה תקבל 5000 ₪ חוץ מהריטיינר.". אף הגב' שמחה בניטה, ס' 11 לתצהיר עדות ראשית מטעמה מצהירה כי: "כיו"ר העמותה אף התחייבתי בפני התובע כי במידה ויזכה בעתירה, יקבל בונוס של 5,000 ₪.". הגב' שמחה בניטה מצהירה (ס' 17 לתצהיר עדות ראשית שלה) כי: "(..) התובע אינו זכאי לשכר נוסף בגין פעולותיו בשנת 2012, שכן כל פעולותיו הסתכמו בייצוג פורמלי כאשר העבודה המשפטית כולה התבצעה על ידי משרד עו"ד מושקוביץ." טענה זו האחרונה מעוררת קשיים לוגיים, שהרי יו"ר העמותה מצהירה שהוסכם כי יינתן לו בונוס במידה וינצח בתיק, מצהירה כי סיימה את כל יחסי העבודה עימו למעט הייצוג בתיק זה (ביטול הסכם הריטיינר), אך מנגד מצהירה, כי לא היו מרוצים כלל מעבודתו וכי בשנת 2012 כל העבודה המשפטית בוצעה על ידי עורכי הדין ממשרד מושקוביץ.

...

טענות התובע התובע טוען כי מאחר שייצג את הנתבעים בעתירה לבג"ץ לכל אורכה יש לקבל את תביעתו ולהכיר בשכר הטרחה המגיע לו בגין עבודתו זו (המוסכם או לכל הפחות הראוי).

אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן, בעמ' 342).

רביעית - ומבלי למצות, יש לקחת בחשבון כי השכר הראוי צריך להיות מושפע מהעובדה שחלק מהזמן טופל התיק במסגרת הסכם הריטיינר ובחלקו לאחר שהסכם הריטיינר פג. סיכומו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה ולפיה התביעה תתקבל בחלקה, כך שישולם לתובע סך של 14,000 ₪.

להלן יפורטו טענות התובעים: התובעים, עורכי דין, שותפים במשרד עורכי דין, ייצגו את הנתבעת ואת אורגאניה במשך למעלה משנתיים, בין היתר על ידי מתן שירות ייעוץ משפטי שוטף (ריטיינר), שירותי גביית חובות, חוזי מכר, דיני עבודה ועוד.

...

לטענת הנתבעת, ידם של התובעים, אשר הינם עו"ד במקצועם, היתה קלה על ההדק בהגשת התביעה, אשר בד בבד עם הגשתה הוגשה בקשה לעיקולים זמניים ע"ס של כ-250,000 ₪, כאשר בסופו של ההליך וללא כל הכרעה שיפוטית בין לבין בדבר סכום התביעה, מגיעים התובעים עצמם למסקנה כי סכום התביעה הנתבע בתביעה אותה ניהלו במשך למעלה משנתיים וחצי הינו שליש מסכום התביעה אשר נתבע על ידיהם.

במיוחד תקפים הדברים לגבי שעות העבודה להם טוען עו"ד התובע, אילו היה הסדר בין הצדדים כי שעות עבודה אלה מזכות בשכר טרחה, כמובן שהייתי נעתר ומפצה, אך זה לא היה ההסבר וזו לא הייתה ההבנה בין הצדדים.

סוף דבר- התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שבו אני פוסק לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 10,500 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מחודש ינואר 2014, בתוספת 730 ₪ הוצאות ששולמו כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מחדשו ינואר 2014, ובתוספת סכום נוסף של הוצאות בסך של 771 ₪, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מחודש ינואר 2014.

את הסכומים האמורים על פי ומכח פסק הדין, תשלם הנתבעת לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

על פניו מדובר בייעוץ שוטף "ריטיינר" ולא ניתן להסיק כי הייעוץ המשפטי בקשר עם טיוטת ההסכם, לפחות לגבי חודשים פברואר, יוני ויולי.

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה, ביקש הנתבע לסגת מהמשא ומתן שלא בתום לב. נהפוך הוא, שוכנעתי, כי הנתבע היה מעוניין לשכור את הנכס בכל המועדים הרלוונטיים.

העובדה שהנתבע המשיך במשא ומתן ממש עד הרגע האחרון, חרף חלוף הזמן שהוקצב לחתימת הסכם, מחזקת את מסקנתי לפיה היה מעוניין מאוד לשכור את הנכס.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.