מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם קיבוצי לעובדי סטודנטים במגזר הציבורי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מר מזוז העיד כי ביום 18.4.07 התקבלה החלטה על ידי ועדת מעסיקים במדינה לפיה "סטודנטים הכלולים בשיטת שכר עדוד זכאים לאותו אחוז פרמיה ראשונית כשאר עובדי המדינה שבקבוצה". אלא שמר מזוז הסביר כי החלטת ועדת מעסיקים הוותה אך עמדה מקצועית עקרונית של המדינה אך היא אינה סוף פסוק שכן שינוי המצב הקיים בכל הנוגע לשיטת שכר עדוד קיימת, והכללתם של הסטודנטים לראשונה בשיטה הקיימת, דרשה קבלת החלטה של מועצת ייצור לפי ההסכם הקבוצי המסדיר את נושא שכר העידוד.
התביעה לפצוי בגין חשיפה לעישון התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין עוולה של הפרת חובה חקוקה שביצעה לטענתו הנתבעת, בכך שהפרה את הוראות החוק למניעת העישון במקומות צבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון"), הן בכך שלא קבעה שלטים המורים על איסור העישון והן בכך שלא עשה כל הניתן למניעת עישון במקום העבודה.
...
סוף דבר תביעות התובע להפרשי שכר ולשכר עידוד נדחות.
הנתבעת תשלם לתובע 25,000 ₪.
בשים לב לתוצאה, תשלם הנתבעת לתובע שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפיכך, טוענות המשיבות, ביטול החלטה בדבר איחוד מחוזות, הקמת מרחבים עיסקיים ומרחבי שירות כמו גם הקמת מוקד טלפוני פנימי במסגרתו יועסקו סטודנטים עובדי רמ"י, אינם מסוג העניינים המהוים חלק מהנושאים המעוגנים בהסכם קבוצי.
לא יהא זה נכון וצודק לקבוע, כי מכתב 13/6/13 אשר נחתם ימים בודדים עובר לחתימת הצדדים על ההסכם הקבוצי, ללא העתקים, שאינו מהוה חלק מההסכם הקבוצי, יש בו כדי לכבול את רמ"י, נוכח השלכותיו הגורפות של המכתב הן על השרות החשוב הניתן לציבור, הן על הקופה הציבורית והן על רמ"י. יש לדחות את טענת המבקשים לפיה היתנהלות רמ"י עומדת בסתירה להנחיות נש"מ. ההנחיות האמורות אליהן מפנים המבקשים עניינן רענון ההנחיות והכללים באשר להעסקת כוח אדם שאינו עובד מדינה בתוך משרדי הממשלה.
...
סיכום הדברים עד כה על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי התחייבות הרשות כלפי נציגות העובדים להקמת המוקד הטלפוני הפנימי, הנלמדת ממכתב 13/6/13, הינה חלק מההסכמות הקיבוציות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת ההסכם הקיבוצי המשלים משנת 2013; ואף אם היינו קובעים, כי המדובר לכל היותר בהבטחה מינהלית, הרי שלא שוכנענו בקיומו של טעם חוקי המצדיק את השתחררות הרשות מהבטחה זו. בטרם נחתום נוסיף, כי אף מבלי לקבוע מסמרות בטענת המבקשים, לפיה התנהלות הרשות עומדת בסתירה גמורה להנחיות נש"מ, הרי שהמשיבות לא ביקשו להביא בפנינו ראיות בשאלה אם פעילות המוקד הינה בגדר פעילות ליבה של הרשות, אם לאו; ומכל מקום טענת הרשות, כי פעילות המוקד הטלפוני אינה חלק מפעילות הליבה שלה, אינה מתיישבת עם העובדה, כי בשנת 2013 חוברו נציגי המוקד הטלפוני למערכות המידע של הרשות, על מנת שאלה יבצעו פעולות הכרוכות בהוצאת מידע מתוך המערכות, עת מטענות הצדדים למדנו, כי באותו מועד הורחבה פעילות המוקד הטלפוני באופן ניכר והפך ל'מוקד חכם', לעומת היקף הפעילות המצומצם שהיה למוקד עובר לאותו מועד, אשר התמצה בהעברת תוכן הפניות לאגף הרלוונטי ברשות בלבד.
הסעד המתאים במצב דברים זה, וכהמשך ישיר לקביעתנו בדבר מעמדו הנורמטיבי של מכתב 13/6/13 והיותו חלק מההסכמות הקיבוציות אליהן הגיעו הצדדים- אנו מורים כמבוקש בבקשה ובסיכומי הצדדים, כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע, האוסר על רמ"י להמשיך התקשרותה עם חברת טלאול או עם כל ספק אחר מעבר להתקשרות הקיימת, שאושרה כעולה מטענות הצדדים עד לחודש יוני 2018; על רמ"י לפעול לאלתר לקיום ההסכמה הקיבוצית עם נציגות העובדים מיום 13/6/13 ולנקוט בכל הנדרש על מנת להקים את המוקד הטלפוני הפנימי, אשר יאויש על ידי עובדי רמ"י שבהסכם קיבוצי בלבד, ובכלל זה, לפעול לאלתר לקבלת תקני העובדים הנחוצים לצורך הפעלת המוקד הפנימי.
סוף דבר בקשת הצד מתקבלת, כמפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אלה יועדו, בין היתר, ליתן מענה להשלכות, מבחינת הביטחון התעסוקתי שהוקנה לעובדים קבועים ולמי שהיו בדרכם לקראת מעמד כזה, שנבעו משינוי מקום העבודה: מכזה שהיה עד אז במיגזר הצבורי (חברה ממשלתית) לכזה שנעשה לחלק מהמגזר הפרטי.
זאת מאחר ומדובר בקבוצת עובדים שההסכם הקבוצי המיוחד לא חל עליהם; אי הכללתם ברשימה השמית שפורטה בהסכם המעבר, של אלה הזכאים למענקי הפיצול וההפרטה, לא היתה בגדר השמטה מקרית, אלא תוצר של משא ומתן שהתקיים עם ארגון העובדים; המענקים נועדו לפצות את עובדי בז"ן המאורגנים אשר קשרו את גורלם התעסוקתי בגורל החברה, בשל השינוי באופי החברה אשר טמן בחובו סיכון תעסוקתי לעובדים אלו אשר לא יימנו עוד על המיגזר הצבורי; כי לסטודנטים המאבטחים לא נשקף סיכון תעסוקתי כזה לאור הקף העסקתם במשרה חלקית ואופק התעסוקה הזמני שאמור היה להסתיים עם סיום לימודיהם; וכי מתן הסעד הנתבע משמעו היתערבות בית הדין בהוראות הסכם המעבר.
...
דין התביעה ברכיב זה להדחות.
בענין זה מסביר יעקובי בתצהירו כי החמרה בדרישות המשטרה וגורמי הבטחון, הביאה לכך כי בז"ן הגיעה למסקנה שסטודנטים מאבטחים יתקשו לעמוד בקריטריונים המקצועיים (סעיף 42 לתצהיר יעקובי; עדותו בעמוד 35 לפרוטוקול).
לטעמנו, במחדלם לעשות כן, ויתרו על ההזדמנות שניתנה להם להשמיע את עמדתם ואין הם יכולים עתה לבוא בטרוניות כלפי בז"ן בנוגע לתקינות הליך הפיטורים.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדעתנו, המנעות המשיבה מהבאת שניים אלה להעיד מחייבת את המסקנה שלו היו מעידים, היה בגירסתם כדי לתמוך בגירסת המבקשים בנקודה זו; שלישית מעבר לכך, בעדותו של קאופמן מצאנו חזוק של ממש לגירסת המבקשים, שכן אף שקאופמן העיד שאינו יודע האם היו או לא היו הסכמות לעניין הוצאת כמות מסוימת של עובדים מתחולת ההסכם, הוא העיד במפורש כי "יש 220 עובדים שהוגדר לי שהם מוחרגים והם לא כלולים בעלויות" (עמ' 70 ש' 12), ואף העיד בהמשך שמספר עובדי מטה החברה אכן עומד על "בערך 220, פלוס מינוס 1,2" (עמ' 70 ש' 16); ולבסוף בפסק הדין הראשון אמנם נקבע כי קיימת בין הצדדים מחלוקת בעיניין סעיף התחולה, אך כפי שנקבע שם, עיקרה של המחלוקת בין הצדדים היתה בנוגע לדרישה של המשיבה להוספת עובדים – סטודנטים המועסקים באחד הפרויקטים שלה שכל אחד מהם מועסק למספר חודשים מועט – לרשימת המוחרגים מן ההסכם הקבוצי.
השאלה המשפטית הספציפית אותה הניחו הצדדים לפתחנו – האם יש מקום להוציא מגדר יחידת המיקוח עובדים שהוסכם שההסכם הקבוצי לא יחול עליהם והם יועסקו בחוזים אישיים – נדונה והוכרעה על ידי בית הדין הארצי בפרשת אחדות (עסק 26445-09-24 הסתדרות העובדים הכללית נ' אחדות – ארגון עובדי החוזים במיגזר הצבורי (26.3.14).
...
אף שלא מצאנו שהדברים נדרשים לצורך ההכרעה במקרה שלפנינו, סברנו שהתמונה לא תהא מלאה וההקשר הרחב יותר – של הקשיים האינהרנטיים הכרוכים בארגון התארגנות עובדי המשיבה, ועובדי מעסיקים כדוגמתה – לא יהיה ברור, אם לא נחזור על הדברים, ולו כאמרת אגב.
נוכח כל האמור, אין לדעתנו ספק, כי חלק מהקשיים שבהם נתקלו המבקשים בבואם לארגן את עובדי המשיבה, ולשמר את הקשר עימם לאורך השנים מאז ההתארגנות, נובעים אם כן מסיבות מבניות, עובדה שייתכן שתדרוש בעתיד מבית-דין זה להתאים ההלכות הנוגעות להתארגנות עובדים למקרה המיוחד של התארגנות עובדים בתבנית העסקה משולשת (וראו, על דרך האנלוגיה, מקרים שבהם התעורר צורך להתאים את דיני השביתה למקרים שבהם תבנית העסקתה משולשת: סק 18212-05-12 הסתדרות העובדים הלאומית נ' מיקוד שמירה ואבטחה (3.6.12, מותב בראשות כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג, שאושר בערעור: עסק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה נ' הסתדרות העובדים הלאומית (24.3.12)); סק 49146-12-17 עמותת ענב נ' כוח לעובדים (19.1.18, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן); סק 53402-05-17 מיקוד ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית (1.8.17, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן).
סוף דבר ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי המשיבה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השארת התובעת כסגנית מנהלת השרות הסוצאלי, חרף העובדה שנוצר משבר אמון וקיימים יחסים לא תקינים בינה לבין עובדי בית החולים, בין השאר הכפופים לה וכן סטודנטים המגיעים ללמוד ומקבלים הכשרה מקצועית במחלקה, באופן שמקשה על סביבת עבודה יעילה ותקינה, עלולה לגרום לפגיעה במערכת בכללותה, לשיבוש ההתנהלות בית החולים במחלקה הפסיכיאטרית , בצוות העובדים, הסטודנטים ואף מטופלי בית החולים.
לגבי סמכות של רשות ציבורית להעביר עובד מתפקידו, נפסק: "מעביד, ומעביד צבורי בכלל זאת, מוסמך להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, בכפוף למיגבלה המסייגת סמכות זו, מכוח חוק, הסכם קבוצי או חוזה אינדיבידואלי. הפעלת סמכותו זו של המעביד חייבת להעשות משיקולים רלבאנטיים, בתום לב ובהגינות, ולאחר שתנתן לעובד היזדמנות להשמע ולטעון טענותיו בעיניין ההעברה". (ר' דב"ע נד/3-71 מרגלית אילת – שירות התעסוקה ואח', פד"ע כז 169).
כמו כן, המעסיק חייב לספק לעובד את המידע והמסמכים הרלוואנטיים שעל בסיסם יתקיים השימוע (ע"ע (ארצי) 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה, 24.5.01) ולאפשר לו זמן נאות לתגובה, בין מועד ההודעה על השימוע למועד עריכתו (ע"ע (ארצי) 1024/02  שלמה הרשיש נ' עריית אופקים, 24.11.02).
...
הנתבעים הגישו תגובה לבקשה (ביום 9.3.17) ובה טענו כי דינה להידחות על הסף, מאחר שמדובר בסעד זמני שבא לשנות מצב קיים, וכן בשל שיהוי בהגשתה.
מהראיות שנשמעו בהליך זה לא עולה, לדעתנו, כי התקיימו נסיבות עובדתיות המצדיקות פסיקת פיצוי בגין עילה זו, שכן לנוכח הראיות והעדויות ששמענו לא שוכנענו כי הייתה התנהלות העולה כדי העסקה פוגענית של התובעת על ידי ד"ר חן או גורמים אחרים של הנתבעת כלפי התובעת.
הסעדים האופרטיביים נוכח האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה של התובעת למתן צו המורה על ביטול ההחלטה להעבירה מתפקידה כסגנית מנהלת השירות הסוציאלי לתפקיד החדש.
לסיכום בכפוף לאמור בסעיף 26 לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו