כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם קיבוצי לבית חולים נהריה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ניתן לראות כי בהסכם הקבוצי משנת 1991, נקבע כי למיכסת הכוננויות המתוכננות יהיו זכאים רופאים מומחים במחלקה, לרבות מינהלי המחלקות, במחלקות או היחידות הבאות – כויות, עיניים ואף אוזן גרון, אורולוגיה, נפרולוגיה נוירולוגיה, כירורגיית ילדים ופלסטיקה, וככל ש"לא יהיה ניתן להקצות כוננויות באופן שווה כאמור לכל הרופאים המומחים אלא רק לחלק מהם, יועבר הנושא לבדיקה משותפת של מנהל בית החולים ונציג ועד הרופאים באותו בית חולים".
] זאת ועוד, ראו בעיניין זה גם הדברים הבאים, במקרה דומה לענייננו – פרשת למר[footnoteRef:107]: "לא שוכנענו, כי ניתן להגדיר את כירורגיית בית החזה והלב בבית החולים בנהריה כיחידה ארגונית-פונקציונאלית עצמאית, על אף שניכרים בה מספר מאפיינים של "יחידה". אין די בקיומם של מספר מאפיינים כדי להכיר במסגרת ארגונית כיחידה לכל דבר ועניין"[footnoteRef:108].
...
במקרה שלפנינו, מעבר לכך שמצאנו כי לתובע לא קמה זכאות לביצוע כוננויות מתוכננות, הרי שלא הוכח שהוקצו בפועל ליחידת כירורגיית כף יד כוננויות מתוכננות.
] לסיכום לסיכום ולאור כל האמור בפסק הדין, עולה כי טענותיו של התובע לא הוכחו, לא במישור הנורמטיבי – עצם הזכאות להקצאת כוננויות מתוכננות ליחידת כירורגיית כף יד בבית חולים "העמק" מכוח ההסכמים הקיבוציים ו/או פסק הבורר שוהם, ואף לא במישור המעשי – קיומה של יחידת כירורגיית כף יד בבית חולים "העמק", שהינה נפרדת ונבדלת מהמחלקה האורתופדית בבית החולים.
על כן, לסיכום ולאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את כלל תביעת התובע, ודין התביעה להידחות על כל חלקיה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בחיפה פ"ה 27377-11-13 05 ינואר 2014 לפני: כב' השופטת עפרה ורבנר נציג עובדים - מאיר בוחבוט נציגת מעסיקים - מיכל אדמתי המבקשת: לובה אוסמו ע"י ב"כ עו"ד נחלה נעים המשיבה: מדינת ישראל /משרד הבריאות - בית חולים לגליל המערבי - נהריה ע"י ב"כ עו"ד אברמוביץ-הלוי (פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) החלטה
במסגרת סיכומיה, הוסיפה המבקשת וטענה, כי המשיבה ניהלה עימה משא ומתן שלא בתום לב לאחר שהוגשה הבקשה, שכן במסגרת אותו משא-ומתן הוצעו לה הצעות שונות לתפקידים חלופיים במסגרת בית החולים, אך לאחר שנתנה הסכמתה לאחת מההצעות, חזרה בה המשיבה מן ההצעה, ולבסוף לא נחתם הסכם בין הצדדים.
באשר למהותה של הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, קבע בית הדין הארצי כדלקמן: "למעביד הפררוגטיבה לנהל את מפעלו על הצד הטוב ביותר והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו. פררוגטיבה זו מקנה למעביד סמכויות שונות כגון הסמכות.... או להביא לשינויים בתנאי העבודה... או להעביר עובד מתפקיד לתפקיד – הכל, כמובן, בכפוף למיגבלות המסייגות סמכויות אלה, מכוח חוק, הסכם קבוצי או חוזה אינדיווידואלי (דב"ע לה/ 3-1 עריית רמת גן - מרצ'ל, פד"ע ו', 337 בעמ' 343).
...
בשלב זה, לא הוכח לפנינו, כי קיימת משרה פנויה ומתאימה יותר שניתן היה לשבץ אליה את המבקשת והמשיבה לא עשתה כן. איננו מוצאים מקום, בשלב זה, להורות על מתן הסעד המבוקש ע"י המבקשת על יסוד טענתה, שעניינה חזרת המשיבה מההצעה שהוצעה במסגרת המשא ומתן שנוהל בין הצדדים.
באשר למאזן הנוחות, משהגענו למסקנה, כי החלטת העברת המבקשת נעשתה בתום לב, על מנת לאפשר המשך תיפקוד תקין של המכון, וכאשר מובהר בזאת למשיבה, כי אין מקום שתאייש את התפקיד שמילאה המבקשת במכון איוש של קבע על-ידי מאן דהוא אחר, הרי אין המדובר במצב בלתי הפיך, כך שאם המבקשת תצליח לשכנע במסגרת ההליך העיקרי, שהיו מעורבים שיקולים זרים בקבלת החלטת המשיבה להעבירה למחלקה אחרת, ניתן יהיה להחזירה למכון.
לאור כל האמור, והמפורט לעיל, הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כידוע, ההסדר לעניין פנסיית חובה קיבל ביטוי בצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 ולפיו חלה חובה על כל מעביד להפריש תשלומים לקרן פנסיה לעובד המועסק על ידו, בשיעורים המפורטים בסעיף 6 לצוו.
אשר להוצאות ולנסיעות בעבר ובעתיד - התובע מתגורר בכפר מג'ד אלכרום, נאלץ לטענתו לנסוע לבית החולים בנהריה ולבקר במרפאות קופת חולים בכפר מגוריו, בכרמיאל, בחיפה ובעכו לצורך קבלת טיפולים כללים וטיפולי פיזיותראפיה.
לפי עדותו של התובע, בזמן שהייתו בבית חולים, שהו יחד אתו אמו, אחותו ואישתו במשמרות ולאחר שיחרורו מבית החולים חזר לבית הוריו מאחר ולא יכול היה לעלות במדריגות המובילות לביתו.
...
עם זאת, טענות התובע ועדיו בהקשר זה נטענו על דרך ההגזמה ואיני מקבלת את היקף העזרה שנטען כי נזקק לה התובע עקב התאונה.
סוף דבר לאור האמור, אני מורה על קבלת התביעה ועל חיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 316,587 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסכום של 12,000 ₪ (אגרת ההליך ועלות חוות דעת מטעם התובע וחלקו בשכ"ט המומחים שמונו ע"י ביהמ"ש) ושכ"ט עו"ד בסכום של 74,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, ניצול של פחות מ- 35% מסך חופשת המחלה במהלך תקופת ההעסקה, מזכה בפצוי גבוה יותר המבוסס על שיעור של שכר של שמונה ימים בעד כל 30 ימי חופשת מחלה שלא נוצלה, תוך שגם כאן תלוי גובה הפצוי בגיל הפרישה (הסכם קבוצי מיום 12.1.2011 בענין חופשת מחלה שלא נוצלה; חוזר מס' 2011-1-18 מיום 13.2.11 של הממונה על השכר שכותרתו "פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית ובפנסיה צוברת – הסכם מיום 12.1.2011" – נספח י"ב לתצהיר התובע).
כך, למשל, בעקבות אישפוז בבית חולים נהריה שנמשך יומיים בתאריכים 18-19.7.07, המליצו רופאי בית החולים כי התובע ינוח בביתו למשך ארבעה ימים (מוצג מדינה/6).
...
סיכום לאור האמור לעיל, התביעה והתביעה שכנגד – נדחות.
לאור זאת לא מצאנו לחייב את התובע בתשלום הוצאות ושכ"ט למועצה, ואף לא לחייב את המועצה בתשלום הוצאות ושכ"ט לתובע.
כן מצאנו לחייב את התובע לשלם למדינה הוצאות ההליך כאן בסך כולל של 2,500 ש"ח בתוספת שכ"ט באי כח המדינה בסך כולל של 10,000 ש"ח, אשר ישולמו לידי המדינה תוך 60 ימים מעת שיומצא פסק הדין לתובע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עוד סוכם בין הצדדים שעבודת התורניות היא עבודה נוספת אשר "השכר והתנאים הנלווים של התובעים, בגין ביצוע תורנויות בבית החולים נהריה, ישולמו על פי הנחיות משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה אשר חלו בתקופה זו לגבי רופאים אשר הועסקו גם בשעות העבודה הרגילות במשרד הבריאות, דהיינו – התורנויות ייחשבו כעבודה נוספת." (ההדגשה שלי ס.א.) (כתב התביעה, פסק הדין והודעה על הסכם הפשרה צורפו בהתאמה כנספחים ה1, ה2, ה3 לתצהיר נעמי חשקובר).
גם בעמדת המדינה שהוגשה בסכסוך הקבוצי הובהר כי "שכרם של רופאי בתי החולים משולם להם בהתאם להוראות ההסכמים הקבוציים באופן יחסי להקף משרתם, קרי להקף עבודתם במהלך שעות הבוקר; וזאת ללא כל תלות או קשר להקף עבודתם במסגרת העבודה הנוספת בתורנות או בכוננות" (ראו סע' 57 לעמדת המדינה, נספח ו לכתב ההגנה המתוקן, עמ' 138 שם, ההדגשה במקור).
...
מעיון בהסכם עצמו, נראה כי הוא קובע עקרונית כי ינוהל משא ומתן לגבי העלאת הפקדת מעסיק בקרן השתלמות ל-7.5% ולרופאים מתמחים,[footnoteRef:10] אין בו קביעה לגבי תחולת קרן השתלמות על כלל התורנים ולכן לא הוכחה זכות זו. ממילא, אנו סבורים כי זכות זו הוחלה לגבי תורנים רק בהסכם 2012 (ראו הדיון בפרשת אבו אחמד, סע' 52 ואילך), וזה החריג מתחולתו את התובעים.
פיצוי בגין עגמת נפש – בנסיבות העניין היות ורכיבי התביעה לזכויות נדחו, ובשים לב להתנהלות הצדדים מהלך השנים כפי שפרטנו בהרחבה, החלטנו לדחות רכיב זה. נוסיף כי לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות פסיקת פיצוי חריג זה. ולכן גם רכיב זה נדחה.
סופו של דבר התביעות נדחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו