נטען כי הערייה סירבה לידון בבקשות להנחה שהגיש הנתבע והתנתה התשלום בתשלום חובות לשנים קודמות, שעה שהייתה חייבת לתת את הפטור לכל שנה בנפרד ולאפשר לנתבע לשלם את הסכום שמבחינתו לא היה שנוי במחלוקת.
משמעות והשלכות אי אישורה של הנחה בפועל מטעם כזה או אחר לאורך השנים, ושאלת האפשרות לאשר בדיעבד הנחות כאמור.
בחקירת הנגדית אישרה כי למרות שהעירייה יוצגה בהליך הקודם, הסדר הפשרה שהיה מקובל שם על בא כוחה (משרד עו"ד אחר מזה המייצג היום) לא אושר על ידי וועדת ההנחות של הערייה, שכן לטענתה לא עמדה בקריטריונים שניתן לאשר הנחה לפי משרד הפנים.
"הכנסה" מוגדרת – הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם.תק' (ס' 3) תשסב-2002
עוד מגדירות התקנות "הכנסה חודשית ממוצעת" –
בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נידרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס, ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נידרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה, וממקורות נוספים כמפורט בסעיף 1(ב) לטופס האמור.
הנתבע נהדף בפתח ההליך שעה שהעירייה הציבה לו דרישות לשלם חובות עבר כתנאי לדיון בבקשותיו להנחה, ותייגה אותו כסרבן סדרתי, רק מהטעם כי מחזיק בנכס בעל ערך כלכלי.
בנסיבות חריגות אלו, ולמרות שהנתבע לא הוכיח כי בכל שנה עמד בהוראות התקנות והגיש בקשה מסודרת לקבלת הנחה, מצאתי כי יש לקבוע כי הערייה מנעה בעדו מלפעול לקבלת ההנחה לה היה זכאי.
עמדה זו של הערייה שלמעשה סיכלה ביצועו של הסכם פשרה שנחתם על ידי בא כוחה בהליך הקודם, נעוצה בעמדתה כי מלוא החוב הרשום בספריה, יתרות לפיזי, הוא מחייב ולכל הפחות זכאית היא לקבל מחצית מהחוב הרשום היום, אשר נכון ליום 16.8.18 עמדה על סך של כ- 232,438 ₪.
...
סך החוב נכון למועד הגשת התביעה מסתכם בסך של 29,241 ₪, ובקיזוז הסכום ששולם ביתר עבור שנת 2008, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 28,576 ₪.
סוף דבר
מפאת מצבו הכלכלי, הנתבע לא שילם מספר שנים ארנונה, אולם נמנעה ממנו האפשרות לקבל הנחה לה היה זכאי לאור התנאי שהציבה העירייה כי ישלם חובות עבר.
על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 28,576 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.