הסכם פשרה ובקשה לחיוב נוסף תנאים להגשת הבקשה והשלכות אי עמידה בהם

נטען כי הערייה סירבה לידון בבקשות להנחה שהגיש הנתבע והתנתה התשלום בתשלום חובות לשנים קודמות, שעה שהייתה חייבת לתת את הפטור לכל שנה בנפרד ולאפשר לנתבע לשלם את הסכום שמבחינתו לא היה שנוי במחלוקת.

משמעות והשלכות אי אישורה של הנחה בפועל מטעם כזה או אחר לאורך השנים, ושאלת האפשרות לאשר בדיעבד הנחות כאמור.

בחקירת הנגדית אישרה כי למרות שהעירייה יוצגה בהליך הקודם, הסדר הפשרה שהיה מקובל שם על בא כוחה (משרד עו"ד אחר מזה המייצג היום) לא אושר על ידי וועדת ההנחות של הערייה, שכן לטענתה לא עמדה בקריטריונים שניתן לאשר הנחה לפי משרד הפנים.

"הכנסה" מוגדרת – הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם.תק' (ס' 3) תשסב-2002 עוד מגדירות התקנות "הכנסה חודשית ממוצעת" – בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נידרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס, ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נידרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה, וממקורות נוספים כמפורט בסעיף 1(ב) לטופס האמור.

הנתבע נהדף בפתח ההליך שעה שהעירייה הציבה לו דרישות לשלם חובות עבר כתנאי לדיון בבקשותיו להנחה, ותייגה אותו כסרבן סדרתי, רק מהטעם כי מחזיק בנכס בעל ערך כלכלי.

בנסיבות חריגות אלו, ולמרות שהנתבע לא הוכיח כי בכל שנה עמד בהוראות התקנות והגיש בקשה מסודרת לקבלת הנחה, מצאתי כי יש לקבוע כי הערייה מנעה בעדו מלפעול לקבלת ההנחה לה היה זכאי.

עמדה זו של הערייה שלמעשה סיכלה ביצועו של הסכם פשרה שנחתם על ידי בא כוחה בהליך הקודם, נעוצה בעמדתה כי מלוא החוב הרשום בספריה, יתרות לפיזי, הוא מחייב ולכל הפחות זכאית היא לקבל מחצית מהחוב הרשום היום, אשר נכון ליום 16.8.18 עמדה על סך של כ- 232,438 ₪.

...

סך החוב נכון למועד הגשת התביעה מסתכם בסך של 29,241 ₪, ובקיזוז הסכום ששולם ביתר עבור שנת 2008, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 28,576 ₪.

סוף דבר מפאת מצבו הכלכלי, הנתבע לא שילם מספר שנים ארנונה, אולם נמנעה ממנו האפשרות לקבל הנחה לה היה זכאי לאור התנאי שהציבה העירייה כי ישלם חובות עבר.

על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 28,576 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

לדבריו, למרות מצבו הרפואי הקשה, הוא מילא את חובותיו בהליך, שילם לקופת הכנוס יותר ממה שהיה חייב, נקט ביוזמתו בהליך ערעור על היטל השבחה, שנידחה, סייע בהשגת הסדר פשרה במסגרת תביעה שהוגשה נגדו ונגד בני משפחתו; כתוצאה מההסדר, נוצרה יתרת זכות להחזר מס הכנסה לטובת החייב בהקף של מאות אלפי ₪ והוא פועל לקבלו.

החייב הציע תוכנית פירעון לפיה יוסיף לקופה 150,000 ₪ תוך 18 חודשים, יסדיר תוך 9 חודשים את החובות לרשויות המס שנצברו תוך כדי ההליך וישתף פעולה בנושא החזרי המס, כתנאי להפטר.

בדיון שהתקיים ביום 9/3/22 היתנגדה ב"כ מע"מ לתוכנית הפרעון שהציע החייב ועמדה על תשלום החוב השוטף וסגירת תיק העוסק לאלתר, תוך שמירת זכותה לבקש לבטל את הליך הפש"ר. ב"כ הכנ"ר, עו"ד אשרי, עידכן בדיון הנ"ל כי מיתנהלת חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל ומחלקת החקירות של הכנ"ר כנגד החייב בין היתר בקשר לעבירות שיש להן השלכות על תיק זה. עוד הוסיף שלמעשה אין שוני בין מחדלי החייב בעת הדיון הקודם מיום 6/10/19 לבין מחדליו שנתיים וחצי מאוחר יותר.

בספרם של לוין וגרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שלישית, תש"ע- 2010) נכתב בעמ' 200:- "גורם חשוב ביותר ששומה על בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו הוא היתנהגותו של החייב, בין לפני פשיטת הרגל ובין במהלכה". כנגד החייב מיתנהלת חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל ומחלקת החקירות של הכנ"ר, חקירה מורכבת שנוגעת לגורמים נוספים המצויים בהליכי פש"ר. בפסק הדין בתיק פש"ר 31038-12-10 שניתן ע"י מותב זה בעיניינו של מר עוזי שאבי, בוטלו הסדר הנושים והליך פשיטת הרגל נגדו, בשל מעורבות בעבירת זיוף, מירמה והונאה.

החייב צבר חובות של מיליוני שקלים עובר למתן צו כנוס ומחדלים רבים ומהותיים מתחילתו של ההליך, כפי שפורט לעיל ובהם אי הגשת דו"חות באופן סדיר, אי עמידה בתשלומים החודשיים, אי עמידה בהתחייבות להעביר כספים לקופת הפש"ר כנגד הסכמת המנהל המיוחד ליציאת החייב מהארץ לצרכי עבודה, צבירת חובות בהליך עצמו לרשויות המס, אי שתוף פעולה בכלל ולשם קבלת החזר ממס הכנסה, בפרט, סרוב להמציא הסכמי שכר טירחה עם לקוחות, אי המצאת המחאת הזכות למנהל המיוחד וכו'.

...

כמו כן סובל מבעיות אורתופדיות, עבר ניתוחים ושיקום ממושך וביום 14/3/18 לקה שוב בליבו, עבר צנתורים ובסופו של דבר הוכר כבעל נכות רפואית בשיעור 79% ונכות עבודה בשיעור 25%.

בנסיבות אלה, נראה כי אין מנוס מביטול ההליך, וכך אני מורה.

עוד טוענת המבקשת כי עומדת המבקשת על זכותה לזמן את מוסר התצהיר, מר חאלד דרויש, לחקירה על תצהירו בפני בית המשפט.

עוד טוענת המבקשת כי הסכם הפשרה היה כפוף לכך שחברתה, הגברת אירינה קצ'נוב, תסלק חלק מהסכום המוסכם (סך של 59,400 ₪), ובכך שהמשיב אינו מחזיק בשיקים נוספים של המבקשת, דבר אשר יביא לביטולו של הסכם הפשרה, והתחייבויותיה של המבקשת, לתשלום כלשהו למשיב.

עוד טען המשיב כי בהתאם להסכם הפשרה, שקבל תוקף של פסק דין, מיום 23.07.2020, נקבע כי חברתה של המבקשת, הגברת אירינה קצ'נוב, תחויב בהסדר תשלומים, אלא שזו לא עמדה בהתחייבויותיה, ואף החלה הליך של חידלות פרעון.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 דנה בבטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה: "מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

" אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 15.11.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 6,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 112,328 ₪ בהליך של סדר דין מקוצר שהגיש התובעים כנגד שלושה נתבעים ובהם הנתבע (על אף שבכתב התביעה צוין רק שמו של המבקש כנתבע) במסגרתה נטען כי המבקש חב יחד ולחוד עם שני הנתבעים הנוספים את מלוא סכום התביעה.

התובעים צרפו הסכם פשרה עליו חתומים המבקש והתובע מס' 1 במסגרתו התחייב המבקש לשלם סך של 24,000 ₪ בתנאים המפורטים שם, לסילוק חובו בתיק ההוצל"פ כנגדו.

המבקש צירף תדפיס תיק הוצל"פ. המבקש טוען כי לאחר שנודע לו שהתובע 1 קיבל את מלוא סכום השיק בסך של 24,000 ₪ הגיש הוא את המרצת הפתיחה במסגרתה עתר למתן סעד הצהרתי שיצהיר על ביטול הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים ועל כך השבת הסכומים ששולמו על ידו במסגרת תיק ההוצל"פ לידיו.

בנוסף, טענו המשיבים כי המבקש יחד עם הנתבע מס' 3 נקטו בקנוניה פסולה ולא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי המשיבים.

" אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין.

בנוסף עיון בכתב התביעה מעלה כי הוא מבסס לכאורה חבות של המבקש העומדת על סך של כ-21,000 ₪ בעוד שסכום התביעה אשר הנתבע חויב לשלמו עומד על סכום הגבוה פי חמישה מסכום זה, דבר המעלה תמיהות באשר לביסוס עילת התביעה כלפיו.

...

משכך, אין בידי לקבל את טענת המבקש 1 לביטול פסק הדין כנגדו מחובת הצדק, ויש לבחון האם מתקיימים התנאים הדרושים לביטולו על פי שיקול דעת.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 11.01.20 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעים בסך של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

טענות הצדדים בבקשות האישור בבקשת האישור נטען כי לחברה הייתה תלות ביועצים שהיה עליה לדיווח אודותיה למשקיעים בה. התלות של החברה ביועצים העמידה את החברה בסיכון שהיא לא גילתה אודותיו למשקיעיה.

במסגרת הגישור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה החברה תפצה את חברי הקבוצה בסכום כולל של 6,800,000 ₪ (להלן: "סכום הפשרה") שישולם באופן ובתנאים כפי שפורט בהסכם הפשרה.

מהי ההשלכה של העובדה שהצדדים הסתייעו במגשר שסייע להם להגיע להסכמה, כאשר סכום הפשרה משקף את הצעתו של המגשר? לכאורה קיומו של מגשר שהביא את הצדדים להסכמה נושא הסכם הפשרה שאישורו מבוקש, עשוי להפיג את החשש מפני ניגוד העניינים המובנה של המבקש.

בתגובה להחלטה זו הגישו הצדדים הבהרה נוספת בה צוין על-ידיהם כי למידע זה לא תהיה השלכה.

השאלה היא האם יש מקום לאשר את הסכם הפשרה המבוסס על מידע סטטיסטי או לחייב את הצדדים להסתמך על מידע ממשי, שיכול להיות זמין בפניהם? אני סבורה כי בנסיבות המיוחדות נושא המקרה דנן (אם כי לא בהכרח במקרים עתידיים), ניתן לאשר את הסכם הפשרה חרף האמור לעיל.

גמול ושכר טירחה המלצת הצדדים ביחס לגמול ולשכר טירחה הייתה כי מתוך סכום הפשרה ישולם למבקש סכום של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וכי לבאי כוח המבקש ישולם מתוך סכום הפשרה סכום של 1,150,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (בחלוקה של 75% לתשלום מיידי ו-25% לאחר הגשת הדו"ח הסופי של הנאמן על ביצוע הסכם הפשרה).

...

סוף דבר- לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסכם הפשרה כמבוקש.

אני מורה לצדדים לפעול בהתאם לאמור בפרק ד' להסכם הפשרה וסעיפים 37 – 49 לבקשה לאישור הסכם הפשרה.

אני ממנה בהתאם לבקשת הצדדים את חברת רזניק-פז- נבו נאמנויות בע"מ כנאמן לביצוע ההסדר.