הסכם פשרה בתובענה ייצוגית לא הולם הוגן וסביר

לפי הוראות סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות על בית המשפט לבחון האם הסדר הפשרה שלפניו "ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה". כפי שכבר ציינתי, הסדר הפשרה לא חף מקשיים ומעורר את השאלה שמא יש העדפה של טובת התובעים על פני טובת הקבוצה? ובכל זאת בנסיבות העניין ובהנתן יכולת הפרעון הנמוכה של מיי סמארטי כשאני בוחנת שאלת הנזק/ תועלת אני סבורה כי אין כל טעם להמשיך ונהל את הליכים שכן ממילא בסופם יתכן בהחלט, לאור הדברים שנאמרו, כי מיי סמארטי לא תעמוד בתשלום הפצוי הנקוב בחוק לכ-14 אלף חברי קבוצה.

לסיכום, גם אם אין דעתי נוחה מהסדר הפשרה שהובא לאישורי, הרי לאחר ששקלתי נזק מול תועלת לחברי הקבוצה, ולהבנתי, לא תמיד המצוי הוא הרצוי, הרי שהשתכנעתי כי בנסיבות העניין אישור הסדר הפשרה הוא הסיום ההולם לניהול הליך זה כפי שפרטתי לעיל.

גמול ושכר טירחה בסעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לא יכלול "הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר טירחה לבא כוח מייצג, אך הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לענין תשלום גמול ושכר טירחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו...". שלא כיתר חלקי הסדר הפשרה בהם הכרעת בית המשפט היא בינרית, לאשר או לדחות את ההסדר, הרי שלעניין פסיקת הגמול ושכר הטירחה שמור לבית המשפט שיקול דעת רחב (ע"א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, (2012)).

תחילה לציין כי לטעמי הסכום הוא גבוה בהנתן העובדה שעלות ההטבה לחברי הקבוצה מבחינת מיי סמארטי הוא כאמור בסעיף 62 לבקשת אישור הסדר הפשרה, ולא כפי שהוצג כי "השווי הכספי של התחייבויותיה במסגרת ההטבה על פי הסכם הפשרה הנו גבוה מאוד ומגיע ל-924,000 ₪" (סעיף 73.3 לבקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן).

...

לסיכום, גם אם אין דעתי נוחה מהסדר הפשרה שהובא לאישורי, הרי לאחר ששקלתי נזק מול תועלת לחברי הקבוצה, ולהבנתי, לא תמיד המצוי הוא הרצוי, הרי שהשתכנעתי כי בנסיבות העניין אישור הסדר הפשרה הוא הסיום ההולם לניהול הליך זה כפי שפרטתי לעיל.

עמדת הפסיקה בשאלת גמול ושכר טרחה כאשר הסדר הפשרה המובא לאישור הוא 'הסדר קופונים' היא כי "דעת בתי המשפט אינה נוחה מהסדרים מסוג זה ועל כן אין עניין לתמרץ הגעה להסדרים כאלה משום שאינם מגשימים בצורה מיטבית את מטרות חוק תובענות ייצוגיות כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיף 1 בחוק. אני סבורה כי יש להתחשב בכך במסגרת פסיקת הגמול ושכר הטרחה ונראה לי כי בנסיבות אלה ראוי כי שכר הטרחה כולו יחושב באחוז משיעור מימוש ההסדר בפועל" (ת"צ (מרכז) מרסיאנו נ' ASOS .COM LTD פסקה 41 (31.12.2018)).

סיכום לאור כל האמור וכפי שכבר ציינתי אני מאשרת את הסדר הפשרה על תנאיו ועל הערותי והוראותי בהחלטה דנא, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם סילוק וויתור של התובעים הייצוגיים ושל חברי הקבוצה כלפי מיי סמארטי; פסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי התובעים הייצוגיים וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בפתח פסק הדין, בקשר לכל הטענות והעילות שאושרו בפסק הדין.

כמו כן, המבקשים וכל התובעים המיוצגים הצהירו כי הסכם הפשרה שנחתם הנו סופי וממצה את כל זכויותיהם וכי הם מתחייבים בזאת שלא לקחת חלק בהליך משפטי נוסף, לרבות הליך משפטי קבוצתי או ייצוגי, כנגד המשיבה (וכנגדה בלבד) בקשר עם העובדות מושא בקשת האישור וכתבי הטענות הנוספים שהוגשו בהליך.

דיון והכרעה בחינת הסדר הפשרה ואישורו בסעיף 19 לחוק נקבע, בין היתר, כך: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בעניינינו, ניתן לקבוע כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק.

כאמור בסעיף 19(א) לחוק, על בית המשפט המתבקש לאשר הסדר פשרה להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין". סעיף 1 לחוק מגדיר את מטרות החוק כמימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

...

אשר על כן, אני סבור שהסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, והוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

אי מינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

חברי הקבוצה הייצוגית הוגדרו בהסכם הפשרה כך: "כל מי שרכש מוצרי בשר בסניפי הרשת שהמשיבה מנהלת וזאת בתקופה שהחלה שבע שנים לפני הגשת הבקשה (ו/או במועד הקמת הסניפים, לפי המוקדם) ומסתיימת במועד הקובע כהגדרתו בהסדר הפשרה". ההסכם מציין שיחול שינוי בנהלי הנתבעת, כך שלא יאוחר משמונה חודשים ממועד חתימת הסדר הפשרה, תנקוט המשיבה בצעדים הבאים: · המשיבה תפעל להתקין משקלים חכמים בכלל סניפיה.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 19(א) לחוק, קובע לעניין השיקולים הנדרשים בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, כך: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". סעיף 19(ג) לחוק מוסיף על כך וקובע, כי: "(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

זאת, בשים לב למטרותיו של החוק, המוגדרות בסעיף 1 שבו וביניהן: (1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ, ושכר טרחה לבאי כוחו בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. 60% מן הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא-כוחו ישולמו בתוך 14 ימים ממועד פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

חשש זה קיבל ביטוי מפורש גם בדברי ההסבר לחוק (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 256, 269 בתאריך 25.2.2004): "החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים בהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". לפיכך נקבע, כי בית המשפט הדן בפשרה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית אינו משמש כ"חותמת גומי", אלא עליו לוודא כי הסדר הפשרה הוא הדרך ההוגנת, הסבירה והיעילה לסיום המחלוקת בעיניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך על דרך הפשרה מגשים את תכליות ההליך הייצוגי בצורה המיטבית, בשים לב לנסיבות העניין (ראו בר"מ 2744-19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקות 14-5 (נבו 10.03.21, להלן: עניין בריל); -Hyperlink Removed- לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (נבו, 4.7.2017); וראו גם אלון -Hyperlink Removed- משפטים מא 5 (2011) בעמ' 7-6).

" לאור האמור לעיל, התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית הם: (1) למבקש עילת תביעה אישית באחד מן העניינים הכלולים בתוספת לחוק, או בהוראת חוק מפורשת; (2) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; (3) יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה; (4) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (5) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; (6) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. אבחן עתה את התקיימות התנאים בנסיבות העניין שלפניי.

לאור האמור אני ממנה את רו"ח אהוד רצאבי, רח' ז'בוטינסקי 7 רמת גן, טל. 0523214200, דוא"ל ehud@rassabicpa.com , כמומחה בתיק זה. המומחה יקבל מסלקום את כלל נתוני הלקוחות מקבוצת העבר וקבוצת העתיד, לרבות סכומי החיוב של כל קבוצה בגין אי החזרת הכראיסים, כך שיוכל לחוות דעתו, מה הסכום עליו ויתרה סלקום לגבי קבוצת העתיד, מה יהיה סכום הפצוי על פי הסכם הפשרה אם כלל לקוחות קבוצת העבר ישיבו את כרטיסי הסים, ומה יהיה גובה הפצוי לקרן, אם איש מקבוצת העבר לא ישיב את כרטיסי הסים, ויחווה דעתו מה שיעור הפצוי ביחס לפצוי שנתבע.

...

במקרה זה אין מנוס ממינוי בודק, בעיקר לאור הצורך, לקבוע מנגנון מדורג לפיו ככל שפחות כרטיסי סים יושבו, יגדל הפיצוי לקרן.

כאמור לעיל, הם המליצו כי שכר הטרחה לב"כ התובעים המייצגים יהיה בסך של 1,570,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכי הגמול לתובעים המייצגים יהיה בסך 60,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחת, ובסך הכל 180,000 ₪ בתוספת מע"מ. הוסכם כי סכומים אלה יתווספו לסכומים שתשלם המשיבה לחברי הקבוצה ולקרן, שהוערכו ע"י הצדדים, לאור הערכתם לגבי החזר כרטיסי הסים, בסך כולל של 8,300,000 ₪.

לאור האמור אני ממנה את רו"ח אהוד רצאבי, רח' ז'בוטינסקי 7 רמת גן, טל. 0523214200, דוא"ל ehud@rassabicpa.com , כמומחה בתיק זה. המומחה יקבל מסלקום את כלל נתוני הלקוחות מקבוצת העבר וקבוצת העתיד, לרבות סכומי החיוב של כל קבוצה בגין אי החזרת הכראיסים, כך שיוכל לחוות דעתו, מה הסכום עליו ויתרה סלקום לגבי קבוצת העתיד, מה יהיה סכום הפיצוי על פי הסכם הפשרה אם כלל לקוחות קבוצת העבר ישיבו את כרטיסי הסים, ומה יהיה גובה הפיצוי לקרן, אם איש מקבוצת העבר לא ישיב את כרטיסי הסים, ויחווה דעתו מה שיעור הפיצוי ביחס לפיצוי שנתבע.

הסעיף קובע, כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". סעיף 19(ג)(2) לחוק קובע, רשימה של שיקולים אשר על בית המשפט להיתחשב בהם בהחלטתו האם לאשר את הפשרה: "(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

עמד על כך בית המשפט העליון בעיניין שולץ (פסקה 34 לפסק דינה של השופטת רונן): "פיצוי שמוענק לחברי הקבוצה המיוצגת במסגרת הסכם הפשרה איננו פיצוי כספי אלא הוא פיצוי הדומה באופיו ובטיבו לפצוי מסוג 'קופונים'. פיצוי כזה אומנם אינו שווה ערך לפצוי כספי, אולם יחד עם זאת אין לשלול את האפשרות כי זה יהיה סוג הפצוי שיינתן לחברי הקבוצה במקרים המתאימים. ודוק, כדי לבחון האם פיצוי מסוג זה משרת את מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות, יש לברר האם הוא מעניק סעד הולם לנפגעים והאם יש בו כדי לקדם את אכיפת הדין ואת ההרתעה מפני הפרתו. לשם כך יש לתת את הדעת לשווי הפצוי משתי נקודות מבט, זו של חברי הקבוצה וזו של הנתבע. במילים אחרות, יש מקום לבחון מהי התועלת שיפיקו חברי הקבוצה מהפצוי; ומהי העלות שיישא בה הנתבע במסגרת זו". דברים אליו יפים לכל מקרה בו מדובר בהסדר פשרה הכולל פיצוי לא כספי.

בנוסף, יש לזכור כי בעוד שתובע אישי רשאי לתבוע פיצוי לדוגמה של עד 1,000 ש"ח בגין כל הודעה (סעיף 30א(י) לחוק התיקשורת), הרי שבתובענה ייצוגית לא ניתן לתבוע פיצוי לדוגמה (סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות).

...

עם זאת, בית המשפט נדרש להשקיע תשומות בניהול ההליך (לרבות קביעת דיון לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לצורך ליבון עניינים מסוימים), וכן יש להביא בחשבון את היקפו הכספי של ההסדר ואת הצדדים לו. בהתחשב בכך, סבורני שלא מתקיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: הסדר הפשרה מאושר.

הבקשה לפטור מתשלום החלק השני של האגרה – נדחית.