הסכם פירוק שיתוף בנכס מקרקעין

ההסכמה להשלמת חוות הדעת לאחר שהצדדים השלימו את פירוק השתוף בנכסי המקרקעין בהתאם להסכם החלקי שאושר 29 : וקיבל תוקף של פסק דין ביום 15.7.14 , הגיעו הצדדים להסכמות נוספות בדיון מיום 16.5.16 "מקובלת עלינו הצעת בית המשפט, כי ינתנו הוראות למומחה לעידכון חוות הדעת

...

בהינתן שלנתבע הכנסה בגובה כ - 11,800 ₪ נטו בחודש ואילו לתובעת הכנסה בגובה כ - 13,000 ₪22 נטו בחודש, הרי שאם התובעת תשלם לנתבע 45.8% מקבצה זו (השיעור להעברה על פי חוות דעת המומחה), תישאר התובעת עם הכנסה של כ - 7,046 ₪ לחודש בעוד שהנתבע יישאר עם הכנסה של 17,754 ₪ לחודש.

2) לחוק יחסי ממון 7 ) על כן במצב דברים זה, אני סבורה כי מן הראוי לעשות שימוש בסעיף ולהשוות את מעמד הכנסותיהם של התובעת והנתבע כך שעד שתגיע התובעת לגיל פרישה ותחל לקבל את הפנסיה החודשית שלה מחברת ____, לא יבוצע איזון בין הצדדים במקורות הכנסותיהם השוטפות, הן בהכנסותיו של הנתבע והן בפנסיה המוקדמת של הנתבעת וכל אחד מהם יוותר עם הכנסותיו שלו.

הוראות אופרטיביות לאור כל האמור לעיל אני מורה למומחה לעדכן את חוות דעתו כדלקמן: לתקן את הטעויות האריתמטיות שנפלו בחוות הדעת, כפי שעלו בחקירתו בבית המשפט; לערוך חישוב שיקבע את חלקה של התובעת בגמולים לפנסיה שצבר הנתבע והופרשו לטובתו על ידי חברות הביטוח מכוח פוליסת אובדן כושר השתכרות שברשותו; לערוך חישוב שיקבע את חלקו של הנתבע בפנסיה של התובעת אך ורק החל ממועד פרישתה לפנסיה; לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, יהיו רשאים ב"כ הצדדים – ככל שיבקשו זאת, לשלוח שאלות הבהרה למומחה בהתאם לתקנות, ובהתאם לעמדתם ייקבעו המשך ההליכים.

כך או כך, במצב הדברים הנוכחי, אף כי ההצעה העומדת על הפרק נותרה כהצעה יחידה, בהיתחשב במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, ובעיקר נוכח הפער הזעום בינה לבין הערכת השמאי, אני סבורה כי אישור הסכם המכר כמבוקש ע"י כונס הנכסים, וכמוסכם על שני בעלי הזכויות האחרים בבית (התובעת והנתבעת 2) הוא הדרך היעילה וההוגנת לפירוק השתוף במקרקעין ולפיכך מצאתי להעתר לבקשה.

...

אף לגופו של עניין, מצאתי כי דין טענות הנתבע להידחות ואין בהן כדי להצדיק את אי אישור הסכם המכר, אשר מקובלת עליי עמדת כונס הנכסים כי הוא הדרך היעילה וההוגנת לפרק את השיתוף במקרקעין.

אלא, שבהינתן העובדה שבעקבות פרסומים לא מעטים שעשה כונס הנכסים הוגשו רק שתי הצעות והמציע השני חזר בו, ובהתחשב בפער בין ההצעה שעל הפרק להערכת השמאי, מקובלת עליי הערכת כונס הנכסים, כי אין תוחלת בקיום סבב פרסומים נוסף בניסיון לקבל הצעות נוספות, ומהלך כזה עלול לגרום לצדדים יותר נזק מתועלת, שכן יהיה כרוך בעלויות נוספות והסיכוי שיניב הצעות נוספות, גבוהות יותר, אינם נראים מבטיחים.

כך או כך, במצב הדברים הנוכחי, אף כי ההצעה העומדת על הפרק נותרה כהצעה יחידה, בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, ובעיקר נוכח הפער הזעום בינה לבין הערכת השמאי, אני סבורה כי אישור הסכם המכר כמבוקש ע"י כונס הנכסים, וכמוסכם על שני בעלי הזכויות האחרים בבית (התובעת והנתבעת 2) הוא הדרך היעילה וההוגנת לפירוק השיתוף במקרקעין ולפיכך מצאתי להיעתר לבקשה.

סוף דבר, אני נעתרת לבקשה לאישור הסכם המכר כמבוקש ע"י כונס הנכסים.

מטרת התביעה היא אכיפת ובצוע הסכם פירוק השתוף לקבלת כל המגיע למבקש, הן בנכסי מקרקעין והן בכספים ובחשבוניות מס בגין כספים ששילם.

...

הנימוק הראשון בשונה מהנטען בתגובת המשיבים, סבורני כי אנו מצויים בתחילת ההליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

כתב ההגנה וההודעה למקבלי ההודעה הנתבעים הגישו ביום 20.12.20 כתב הגנה בו טענו כי מכלול הטענות חייבות להיות מופנות, אם בכלל, אך ורק כנגד כונסי הנכסים שמונו לצורך פירוק השתוף בנכס המקרקעין נשוא הסכם המכר.

...

מסקנה זו משתלבת היטב עם ממצא נוסף, כפי שנקבע קודם לכן, לפיו ברוך פועל לביטול ההסכם בהליך אחר.

מסקנה זו משתלבת גם עם תוכן מכתבו של ברוך מיום 28.12.14 לכונסים.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים להמציא מלוא אישורי המס תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין ולשלם כלהלן: לתובעת: · מלוא האגרות ששולמו צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

על החלטה זו השיג התובע במסגרת בקשה מיום 17.06.21, במסגרתה עתר התובע לשנות ההחלטה המורה על פירוק השתוף בנכסי המקרקעין ושזה יתבצע לאחר שיקבע אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים שכן, לטענתו: 'יוזכר כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים בהליך דנא עוסקת באופן חלוקת הרכוש בין הצדדים .

כך גם מצבו הרפואי של הנתבע ידוע לו עוד משנת 2009, קודם למועד מתן פסק הדין, ואין המדובר בעובדה חדשה שנודעה לו רק בשלב זה. דחיית התביעה מחמת יעילות דיונית ויישום עקרונות היסוד הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ובתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 'פשרה היא הסכם לישוב סיכסוך בין בעלי דין, בתנאים שהם רואים אותם כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי-ודאות עובדתית או משפטית ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מהם על חלק מטענותיו.

...

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי התובע היה מודע היטב למשמעות הסכמתו ותוצאותיהן וכי אלה התקבלו בדעה צלולה ובנפש חפצה, ולא מתוך כורח, אילוץ, חרדה, פחד וכל יתר טענותיו על פגמים שנפלו בעת כריתת ההסכמות ואישורן בתוקף פסק דין.

לפיכך, ומשעה שטענות התובע אינן מתבססות על ראיות או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן פסק הדין ובהינתן כי לא מצאתי כי המקרה שבפני חוסה תחת אותם מקרים בעלי חשיבות ציבורית או כי נעשה עוול לתובע, המצדיקים סטייה מעקרון סופיות הדיון, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.