כשהסתבר שיש פרק בעבודה הכוללת עבודה בצנרת, בא ליעד בהצעה לבצוע אותו רכיב בעבודה, וכפי שהסביר בחקירה הנגדית (עמ' 79 שורות 2-5): "הוא (זוטא – א.ז) לקח על עצמו הכל, בשם יעד נציגויות והוא אישית הטעה אותי אחרת אני לא הייתי מקבל את הסעיף הזה בחוזה הזה, לא הייתי חייב. אני רציתי לעשות את עבודות הבטונים ולא היה איכפת לי שהם ירויחו. הייתי צריך לעשות גם צנרת אחרת, ובאתי בתור הצעה והוא הטעיה אותי".
21.
באשר להתקנת הפיגורות במקומן, העיד איתמר נכט (עמ' 28 שורה 5): "העבודה הקשורה בהזמנה זו זה רק עבודות בתחום הפלסטיק וריתוך הפוליאתילן. זה לא כלל יציקות בטון ועבודות בתחום המתכת. כדי להתקין את הפיגורות במקום, היינו צריכים מנוף. אנחנו לא סיפקנו ולא מספקים בד"כ גם אמצעי שינוע. הקבלן בשטח דואג לאמצעי שנוע, פרט למשאית שהביאה את הצינורות בשטח. לא שילמנו עבור המנוף. נעזרנו במנוף".
באשר לדיזות, איתמר נכט מסכים כי הדיזות היו חלק מפיגורות הפוליאתילן, מוצר ייחודי שיוצר על ידי פלסטרו גבת על פי מיפרט ונשלח לחריטה אצל חרט (עמ' 28 שו' 10).
עוד כולל ההסכם ת/2 התחייבות נוספת, המפורטת בסעיף 6 הקובע כי: "חב' יעד תספק לקבלן ראובן סלוביק צנרת פלדה לפי מיפרט כמויות ומחירים לפי הזמנה חתומה על ידי הצדדים המצ"ב. תנאי תשלום ש + 45".
לטענת חב' יעד, סעיף 6 לת/2 מתייחס להזמנה ת/1 שהוציאה יעד והמופנית ל"אברות", והיא כוללת פריטים מפלדה ומתכת המיועדים כולם לפרויקט אגני החימצון.
...
מכאן מתבקשת המסקנה, כי סלוביק לא הוכיחה, במידת הראיה המוטלת עליה, כי עבודות הריתוך בגין החלפת הפלנג'ים הינה באחריות יעד ועל כן אין מקום לחייב את יעד בחשבונית 27.
באשר לטענות האחרות של סלוביק בדבר זיוף חתימתו על תעודות המשלוח, ואי קבלתה של סחורה שלא הוצאה על ידי יעד אלא על ידי ספקים אחרים, טענה זו נדחית, באשר היא אינה מהימנה על פניה.
הנני מחייבת, איפוא, את הנתבע בת.א. 12/93 (שלום בת ים) מר ראובן סלוביק לשלם לתובעת, יעד נציגויות בע"מ את סכום פסק הדין בסך 10,752.69 שקל.
