הסכם עבודה קיבוצי באוניברסיטת בן-גוריון

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 55740-06-14 לפני: כב' שופט, יוחנן כהן נציג ציבור עובדים: מר משה זיכרמן נציג ציבור מעסיקים: מר משה חסון התובע: נמרוד פלדמן, (ת.ז.-037234143) הנתבעת: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, (חברות-510791721107109) ע"י ב"כ: עו"ד אלמוג סלע פסק דין

לכל מעביד ישנה הסמכות לפטר בכל עת, בכפוף למיגבלות שבחוק או למיגבלות שקבל עליו בהסכם עבודה קבוצי או אישי.

...

מנגד, טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להחזרה לעבודה להידחות על הסף מחמת שיהוי, וזאת בשל הגשתה 3.5 שנים לאחר מועד סיום ההעסקה.

לנוכח כל האמור לעיל, הרינו קובעים כי דין טענות התובע כנגד הליך פיטוריו – להידחות.

לנוכח כל האמור לעיל, לאחר שקבענו, כי התובע לא הוכיח כי בתהליך פיטוריו נפלו פגמים – הרינו דוחים את התביעה.

בשים לב לנסיבות המיוחדות של תיק זה, לא מצאנו לנכון להשית על התובע הוצאות.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ס"ק 46722-11-12 ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב ס"ק 46739-11-12 ארגון הסגל האקדמי נ' אוניברסיטת בן גוריון בפני כב' השופט יוחנן כהן נציג ציבור עובדים: מר שגב שלום נציג ציבור מעבידים: מר כפיר יאיר המבקש: ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון ע"י ב"כ עו"ד אמיר בשה ועו"ד מורן סבוראי המשיבה: אוניברסיטת בן גוריון בנגב ע"י ב"כ עו"ד נועה בר שיר ועו"ד ענת צוקר לוי פסק דין

בד בבד עם הגשת בקשת הצד, הגיש המבקש בקשה להוצאת צוים זמניים אשר ימנעו את שינוי מסלול העסקתן של המורות ויחייבו את המשיבה להעסיק את אותן מורות במסלול העסקה של "עמית הוראה". בהחלטה מיום 1.1.13 אשר עסקה בסעדים הזמניים פירטנו את הרקע להגשת הבקשה כדלקמן: ביום 17.3.12 הועבר ליו"ר ארגון הסגל הזוטר, מר עופר חרמוני, מיסמך נילווה להסכם קבוצי אשר נחתם בין הצדדים, החתום על ידי מנכ"ל וסגן נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מר דוד ברקת (להלן: "מכתב המנכ"ל"), אשר עניינו העסקת עובדים בקורסי קיץ, תכניות תקציביות ותוכניות שבתקציב סגור או מותנה (ר' נספח ג' לתצהיר מזכ"ל האירגון).

...

בנוגע לטענות הארגון כי המשיבה קיבלה את ההחלטה לפגיעה במורות באופן חד צדדי, מבלי שהיוועצה עימו, לא מצאנו כל יסוד, שכן התרשמנו כי הצדדים באו בדברים ביניהם וניתנה לארגון יותר מהזדמנות אחת להציג את טענותיו, וזאת כאמור על אף שלא הייתה חובה למשיבה לעשות כן, מאחר והקביעה מהי הוראה אקדמית, נתונה לסמכותה הבלעדית, כפי שפירטנו לעיל.

מעבר לכך הטענות בדבר החשש להפלייה לא נתמכו בראיות אובייקטיביות, ואף התרשמנו כי מסלול ההעסקה החדש אשר הוצע למורות מיטיב עימן, ועל כן לא מצאנו כל בסיס לטענות הארגון.

סוף דבר בקשת הצד - נדחית.

מושכלות ראשונים הן כי עובד זכאי לשכר עבודה עבור עבודה שביצע בפועל: "4. שכר עבודה הוא התמורה בעד עבודה, והוא משתלם, עת יחידת זמן היא הבסיס לתשלום – בעד הזמן שבו העובד עבד או העמיד עצמו לרשות העבודה, להוסיף פרקי זמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה, אך על פי חוק, הסכם קבוצי, חוזה עבודה או נוהג, משתלם בעדם שכר. תשלום שכר עבודה בעד הזמן שהעובד לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הוא מתחום "התנאים הסוצאליים", ולא שמענו שתנאים אלה כוללים תשלום שכר עבודה בעד ימי מאסר.

(סע"ש 7436-09-15 תמר פרז- אוניברסיטת בן גוריון, ניתן ביום 27.6.2016) (ההדגשות אינן במקור – י.ש) יש אף לזכור כי כנגד המבקש היו חשדות לכאורה שבעטיין נעצר והורחק מהמועצה, ואף אם המבקש אינו נמצא במעצר ו/או חלופות מעצר, הרי שהמבקש הורחק מעבודתו בעקבות חשדות אלו.

...

נציין עוד כי לא מצאנו כל הוראה בהסדרים הקיימים בשירות הציבורי המורה על תשלום שכר לעובד המורחק מעבודתו במהלך חקירה פלילית מכוח החלטה שיפוטית (ולא מכוח השעייה).

לאור כל האמור, ועם כל הצער בדבר משמעות החלטה זו לגבי המבקש, סבורים אנו כי החלטת הממונה לפיה המבקש אינו זכאי לתשלום שכר בתקופת הרחקתו מכוח החלטה שיפוטית מתחייבת מהוראות הדין והתקבלה כדין.

סוף דבר: בנסיבות העניין – אין מנוס מדחיית הבקשה.

אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לך כעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קבוצי או חוזה עבודה.

בנסיבות אלו, נבחן כפי שעשינו לעיל האם מתקיימים יסודות ההצעה והקיבול מקום בו התובע הוא המציע והנתבעת היא "הניצע". משהתובע מציע את עצמו על בסיס אותם התנאים במסמך סיכום תנאי עבודה, אותו הנפיקה הנתבעת, הרי שיסוד הפנייה מיתקיים גם מצידו כמציע באמצעות ההודעה המפורשת שיש לה ביטוי חצוני במסמך (אני ד"ר עידן הרפז מציע/ה את עצמי לעבודה כמורה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון בנגב בתנאים המפורטים לעיל) - וביסוד זה יש להעיד על כוונתו של התובע להיתקשר בחוזה עם הנתבעת.

...

בתאריך 8.12.16 הנפיקה הנתבעת הודעה לתובע לפיה "רשמנו לפנינו את הודעת קמפוס אילת על ביטול מינוייך כמורה מן החוץ עקב מספר נרשמים קטן". על רקע האמור הגיש התובע תביעתו זו העומדת להכרעתנו.

מכאן, אנו סבורים כי הנתבעת התנהלה בתום לב ובהגינות כלפי התובע בהתחשב בנסיבות העניין.

מכל המקובץ עולה כי התביעה נדחית בכללותה.

סוף דבר התביעה נדחית.

מבוא כתשע שנים עבדה סיון בגולה באוניברסיטת בן גוריון, כעובדת ארעית, אשר חוזה העבודה שלה התחדש משנה לשנה.

בהסכם קבוצי 2000 שנחתם ביום 14.12.2000 (להלן – הסכם 2000), הוארכה תקופת הניסיון ונקבע כך: "1. על אף האמור בסעיף 14.1 להסכם הקבוצי המיוחד, תהא תקופת הניסיון לעובדים שיתקבלו לעבודה באוניברסיטה החל מיום החתימה על הסכם זה, בכל הדרגות, שנה עם אפשרות להארכת השנה בשנה נוספת" (נספח 2 לתצהיר חורש).

...

אלו, לדעתנו, מצדיקים פיצוי בשיעור של 50,000 ש"ח. סוף דבר התביעה לביטול פיטורי התובעת – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 50,000 ש"ח אשר יישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

עוד תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.