הסכם מכר בין אחים לזכויות בדירה ללא תמורה

האם מירשם המקרקעין משקף את בעלותו של התובע בנכס או בחלק אחר בבניין? האם אכן נחתם חוזה מכר בין אחות התובע לבין הערייה שמעביר את הנכס לבעלות הערייה ללא תמורה? מה נפקות מתנה זו בהנתן כי הערייה איננה רשומה כיום כבעלת הזכויות במירשם המקרקעין? אלו הן השאלות העיקריות הניצבות לפניי.

עם זאת, בעת ניהול התיק צצו אט-אט ראיות חדשות כדלקמן: ביום 12/7/2017, כחודש לאחר שמיעת דיון ההוכחות הראשון, הוגשה בקשה מטעם הערייה לצרוף המסמכים הבאים: חוזה מכר מיום 7/3/1976 שלפיו מועברת דירה בת חדר אחד ברחוב אוסישקין 17 בבני ברק מאחות הנתבע לעירייה ללא תמורה (נ/1); ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 7/3/1976 (נ/2); אישור מס הכנסה ומס רכוש לרישום פעולה בפנקסי המקרקעין מיום 5/3/1976 (נ/3) (להלן: "חוזה המכר", "ייפוי הכוח" ו- "אישור מס הכנסה", בהתאמה).

...

סוף דבר חוזה המכר שלפיו מתחייבת אחות התובע להעביר את הנכס לעירייה ללא תמורה הינו חוזה תקף הכולל מסוימות וגמירות דעת.

התביעה לסילוק ידה של העירייה מן הנכס, כמו גם לתשלום דמי שימוש – נדחית.

התובע ישלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל (מע"מ כחוק) של 35,000 ₪.

בשנת 2006 ובעקבות הסכמות שהושגו, הגיעו המשיב 1 ואחיו המנוח למשרדה של עו"ד גב' פורשנר, כדי שהמשיב 1 יעביר למנוח את הזכויות בדירה ללא תמורה.

לאור האמור, משעולה, כי למעשה, אין כל מחלוקת עובדתית, כי הדירה נרכשה על ידי המבקשים וכי הם זכאים להרשם כבעלים של הדירה, ומשהסכם המכר בין המנוח למבקש 1 מיום 04/07/06 שריר וקיים, טוענים המבקשים, כי המבקש 1 זכאי להרשם כבעל הזכויות בדירה.

מאידך, טוענת המשיבה 2, כי מאחר והיא לא הייתה מעורבת בהסכם המכר בו נקשר בעלה המנוח, יש להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקשים ישירות ואין צורך בבצוע ההעברה הראשונה במתנה על שמה, זאת בכפוף לתשלום יתרת התמורה עבור הדירה על ידי המבקשים.

...

דיון אקדים ואציין, כי לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים על נספחיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בפניי במסגרת הדיונים מיום 02/02/14 ומיום 14/09/14, נחה דעתי, כי דין התובענה להתקבל, בכפוף להשלמת יתרת התמורה שנותרה לתשלום, ככל שלא הוסדר הדבר במועד מוקדם יותר.

על רקע האמור ולאור התחייבויות שנטלו על עצמם כל אחד מהצדדים, סבורה אני, כי אין לקבל את טענת המשיבה 2, לפיה יש להעביר את הזכויות בדירה ישירות מהמשיב 1 למבקשים.

סוף דבר אשר על כן ובהינתן כל האמור, הנני נעתרת לתובענה.

למי שייכת דירה הרשומה על שם החייב – לחייב או לאחיו (המשיב 3)? בקשת הנאמן מ-1/11/17 למימוש זכויות החייב בדירה ברחוב שלונסקי 7 פ"ת. המשיבים טוענים כי הדירה שייכת לאח ולא לחייב וכי החייב מכר את הדירה לאחיו ב-1999 והעסקה הושלמה בחוזה וברישום ב-2012.

"באו שני אחים ואמרו לי שהם מבינים שלא ניתן למכור דירה זאת לצד ג', ובפועל הדירה איציק גר בדירה, זה הדירה שלו כביכול, בינינו, יש בינינו היתחשבנות כספית ואני מבקש שזה יירשם הדירה על שם איציק, איך אפשר לעשות את זה. אני אמרתי שאפשר לעשות העברה ללא תמורה או בהעברה כספית. נאמר לי שלא מדובר על מתנה, יש ביניהם היתחשבנות כספית. מדובר בשני אחים שבאים ואומרים לי אותו דבר, לא עלה לי חשש ואני לא חשבתי שצריך לעשות משהו מעל ומעבר להסכם מכר רגיל סטנדרטי" (עמ' 11 משורה 30; והדברים פורטו בהרחבה גם בתצהירה).

היא לא ידעה לתת פרטים נוספים, לא ידעה מדוע אינה צד להסכם המכר שנחתם בין האחים ב-2012 והשיבה כי היא סומכת על בעלה ואינה עוסקת בעינייני ממון.

...

מצגי ההסכם ורישומו של החייב כבעלים אינם מובילים בהכרח למסקנה שהדירה שייכת לחייב, שכן החייב היה רשום כבעלים ולכן נרשם כמוכר - בין אם הדירה שלו ובין אם היא של אחיו.

המסקנה היא כי הוכח במאזן הראיות כי הדירה שייכת ליצחק וכי ההסכם מ-2012 שיקף עסקה מ-1999 שלא הושלמה בשל מערכת היחסים המשפחתית ובשל הקשיים לרשום את הדירה עקב מצבה של חברת רובננקו.

בקשת הנאמן למחיקת הערת האזהרה ומימוש הדירה נדחית.

בין היתר, את זכויותיו בנכס (דירת המגורים), ללא תמורה.

נערך ביניהם הסכם לפירוק שתוף, במסגרתו העביר אחיו של החייב לחייב את זכויותיו בשלושת החנויות.

ביום 8/7/09 נחתם הסכם מכר בין המשיבה לבין החייב, על פיו העביר החייב את מלוא זכויותיו בשלושת החנויות לאישתו תמורת 300,000 ₪.

הענקה בגדר סעיף 96 יכולה ללבוש צורות שונות וגוונים רבים: מתנה, מישכון או שעבוד אחר, ויתור על חוב או ויתור על זכות תביעה עקב פשרה בתום לב, מכירה, העברה ללא תמורה, הסכם פירוק שתוף, הסכם לאיזון משאבים וכו'.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין הטענות המקדמיות להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את הטענות המקדמיות ואת הבקשה לסילוק על הסף.

אני מורה כדלקמן : הנאמן יכין תיק מוצגים אליו יצרף את המסמכים שבכוונתו להסתמך עליהם לצורך הוכחת הבקשה, כל זאת בתוך 45 יום.

המשיב הוא אחיו של המבקש המבקשים הם בני זוג הנשואים זה לזה.

לדידו, מנסח הרישום עולה, כי הזכויות בדירה הועברו ללא תמורה, ולא ברור האם דווח לרשות המסים אודות העסקה מושא הסכם המכר משנת 1993 .

...