די באמור עד כאן, כדי להסיק שבטרם היתקשר בהסכם למכירת חלקו במניות החברות, פעל המבקש לברר את מצב הנהלת החשבונות של החברות באמצעות יועצים משפטיים, רואה חשבון ובעלי מיקצוע.
נוכח אי האמון בין הצדדים וטענות המבקש בעיניין זיוף מיסמכי העברה כספית על ידי סמנכ"ל הכספים, נראה כי המבקש והמשיב צפו אפשרות שהצד האחר יטען שחלק מהמידע אודות עסקי החברה לא ידוע לו. בהתאם, קבעו הצדדים את ההוראה שבסעיף 47 להסכם שזו לשונה:
"כל צד יהיה רשאי לבחון את הנהלת החשבונות של י.ח הארי גרופ בע"מ וחברות הבנות שלה, ח.י. הארי יפה נוף, וי.ח.י הארי צדק בע"מ. צד אשר דרושים לו מיסמכי הנהלת חשבונות ו/או אסמכתות לפעולות שביצעו איזה מהחברות האמורות ברישא, יפנה בכתב אל הצד השני בדרישה מפורטת של המסמכים המבוקשים. הצד המבקש יבוא לצלם את המסמכים המבוקשים, ככל וישנם, אצל הצד השני במועד שיתואם בין הצדדים, לא יאוחר מ – 10 ימי עסקים ממועד הדרישה (דרישה כאמור תוגש רק פעמיים על ידי כל צד). ככל ויתגלו פעולות אשר עונות על התנאים המצטברים הבאים: (1) נעשו באופן חד צדדי (דהיינו, ללא הסכמת שני הצדדים); (2) הם נעשו לטובת צד אחד ולרעת הצד האחר; (3) ולא לטובת איזה מהחברות המשותפות או חברות הבנות (למען הסר ספק, אין במנגנון זה כדי להוות מנגנון אוטומאטי שיש בו כדי למנוע מהצד השני לטעון טענות הגנה), הרי שהצד שקופחו זכויותיו לכאורה, זכאי לידרוש לקבל תשלום בגובה מחצית מסכום אותה פעולה או חלק יחסי אחר בהתאם להחזקות אותו צד באותה חברה בזמן הרלבנטי, מהצד השני. סרב הצד השני לדרישה, יוכל הצד שקופחו זכויותיו לכאורה לפנות בתוך 14 ימים לבורר מוסכם (ולא מוקדם מחלוף 30 ימים ממועד החתימה על הסכם זה), שיתקיימו בו התכונות הבאות: שהוא שופט בדימוס שכיהן בבית המשפט המחוזי או העליון, שהצדדים יסכימו לגביו, ובהיעדר הסכמה בתוך 14 ימים, בורר שעונה על התכונות האמורות ושיבחר על ידי הנאמן בתוך 14 ימים נוספים. כמו כן, הצדדים רשאים להעלות האחד כנגד השני טענות בדבר: (א) גובה הלוואות הבעלים /הון עצמי, (ב) היתחשבנות בין הצדדים ביחס לפרויקט יהודה הלוי; (ג) היתחשבנות בין הצדדים ביחס לפרויקט לה מר (כאשר סוכם קודם לכן בין הצדדים כי חיים שהשקיע בפרויקט 3 מש"ח, זכאי לרווח של 2.9 מש"ח, כאשר מתוכם 1 מש"ח כבר נפרע והיתרה של הון עצמי הנו 4.9 מש"ח וסכומים אלה לא שנויים במחלוקת); ובהעדר הסכמה לפנות לבוררות על פי המנגנון האמור בסעיף זה, מוסכם בזאת כי הסעד היחיד שיתבע יכול להיות סעד כספי, כאשר הצדדים מוותרים מראש על כל סעד זמני או קבוע של צו מניעה או עיקול בהליך הבוררות, והם יהיו מנועים מלדרוש זאת מהבורר או מבית המשפט במסגרת הליך הבוררות. פניה לבורר לא תעכב את ביצוע התחייבויות הצדדים על פי ההסכם. הבורר יהיה כפוף לדין המהותי ויחויב לנמק את החלטתו. הדיונים יתקיימו או בנתניה או בהרצליה או בתל אביב בלבד. ככל והבורר יקבע כי על צד אחד לשלם לצד השני כספים, הרי שהתשלום יותנה בכללי חשבונאות תקינים, דהיינו, הנפקת חשבונית (ככל הנידרש), אישור על ניהול ספרים, ניכוי מס במקור וכיו"ב. מובהר כי פסיקתו של הבורר תשולם מהצד החייב ע"פ פסיקתו של הבורר לצד הזכאי ע"פ פסיקתו של הבורר, בשיק מהצד החייב לצד הזכאי. פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר יחיד ע"פ סעיף 21א לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968. הבורר בערכאת העירעור יענה על התכונות הנדרשות מהבורר בערכאה הראשונה".
נוכח הוראה זו, מתבקש כי הצדדים הסכימו כי במקרים הבאים בגדריו של סעיף 47 להסכם, אין הנפגע זכאי לכל סעד אחר מלבד סעד כספי אותו הוא זכאי לתבוע בבוררות.
...
בסופו של דבר שתי הטענות העיקריות עליהן סומך המבקש את תובענתו (העברות הכספים וניפוח התקציב של מיזם יהודה הלוי), מגלמות טענות להוצאה לכאורה של כספים שלא כדין תוך קיפוחו, וכאמור למקרים מעין אלא, נקבע המנגנון הקבוע בסעיף 47 להסכם.
בהתאם, נראה כי הן ההליך המשפטי בו נקט המבקש והן סעד הביטול המבוקש בתובענה זו, אינם מתיישבים עם כוונת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 47 להסכם, ומקובלת עליי טענת המשיבים, לפיה: "לנוכח חילוקי הדעות הממושכים שהיו בין הצדדים – שלא היו ואינם ניתנים לגישור – ברור וגלוי כי מטרת הסכם ההיפרדות היא להביא להיפרדות מלאה בין הצדדים...".
נוכח האמור לעיל, ומחמת שאיני מוצא לנכון להסיג את גבולות סמכותו של הבורר אם וככל שמי מהצדדים יבקש לברר את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 47 להסכם, איני רואה מקום לדון בטענות המבקש הנוגעות למסמכי העברת הכספים וטענות נוספות שהעלו הצדדים ביחס לניהול ענייניה הכספיים של החברה.
סוף דבר
התובענה נדחית.
