הסכם מזונות ילדים בין הורים

מזונות הילדים ומדורם הכללים בקשר לנשיאה בנטל מזונות הילדים בין ההורים נוסחו היטב בבע"מ 919/15 .

התשלום יבוצע כנגד הצגת הסכם שכירות 17 עם הגיע כל ילד לגיל 6 יופחת שיעור המזונות כלפיו (כולל מדור) לכדי סך של ₪ בחודש (כפי ערכו באותה עת).

...

בהיעדר הסכמות, כאמור, נשמעו ראיות, ב"כ הצדדים סיכמו ומכאן פסק דין זה. האם טוענת, בין היתר, כי אין לאפשר הרחבת זמני השהות לה עותר האב.

איני מקבל את טענת האם כי האב עושה עבודות פרטיות.

מכל האמור לעיל מצאתי להעמיד את שכרו של האב לצורך חיובו במזונות ע"ס של כ - 9,000 ₪ בחודש.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: החל מיום 1.5.21 ישלם האב למזונות כל אחד משני ילדיהם המשותפים של הצדדים סך של 1,300 ₪ בחודש.

תובענה להפחתת מזונות קטין שנקבעו בהסכם בין הוריו.

ראו השופט שרעבי בעמ"ש (חי) 53288-03-18 פלוני נ' פלונית מיום 13.11.18, סעיף 17 לפסה"ד, ע"מ (ת"א) 1080/01 י' ש' נ' נ' ש' מיום 5.8.03, ראו ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1) 57, 60, תלה"מ 42185-03-20 פ.ז. נ' א.ד.י.ט., מיום 23.2.2021 וגם א' גריידי מזונות ילדים הלכה ולמעשה מהדורה שלישית מורחבת 2005, בעמוד 283-285 יד. דיון והכרעה: האִם מיתקיים שינוי נסיבות מהותי במקרה כאן? מצאתי התשובה לכך שלילית.

...

ראו בהקשר זה ע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין, [פורסם בנבו] פסקה 3 לפסה"ד של כב' הנשיא דאז מ. שמגר מיום 13.6.1994: "כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת לייוב (כך במקור ה.ג.ע), אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם". חשוב להדגיש, כי בתביעה לשינוי מזונות שנפסקו, בית המשפט אינו בודק איזה סכום מזונות היה פוסק היום, אִילו הנתונים הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא האִם חל שינוי נסיבות מהותי בהתאם לתנאֵי פסק המזונות המקורי.

אב הטוען כי הוא ממלא אחר צרכיו של בנו במלואם ולמעלה מהם, ומבקש שיפחיתו מחיוב לו הסכים, מצופה היה כי ראשית, ישלם את שהתחייב לפי הסכם, ויקיים את ההסכם בתום לב, אך לאור התוצאה אליה הגעתי איני מוצאת להרחיב מעבר לאמירה זו. על כן התביעה נדחית.

בנסיבות כאן, את הוצאות ההליך אני פוסקת על הצד הנמוך; התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט סך 750 ₪ ושכר טרחת עו"ד סך 5,000 ₪.

הלכה פסוקה היא כי הסכם למזונות ילד, אשר נעשה בין הוריו, אינו מחייב את הילד ואינו חוסם את דרכו לתבוע את מזונותיו מהוריו.

...

לפיכך התובענה בעילה זו נדחית.

התביעה הנזיקית תמ"ש - 07- 18 אני קובעת כי בהתנהגותה המתנכרת של האם הפרה היא חובות חקוקות כנגד התובע, המעוגנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובחוק העונשין.

לפיכך, אני מורה לב"כ תובע לצרף תחשיב נזק ותצהיר המאמת את תחשיב הנזק, וזאת תוך 30 יום מהיום.

מכוח זאת הסיקו: אכן לפי הסכמת הפוסקים שכל חוב המזונות שמעבר לגיל שש הוא בגדר צדקה, ואף לאחר תקנת הרבנות הראשית לא בטלה תורת צדקה זו, ומעתה יש לומר כי החל מגיל שש ואילך כל צרכי הילדים בין ההכרחיים ובין שאינם הכרחיים הם בגדר צדקה זו, ומשכך כאשר אין לאב אפשרות לקיים חובה זו לבדו חייבת האם בצדקה זו לדאוג למזונות הילדים.

(במישור שבין האב לילד – אם חלו שינויים שכתוצאה מהם זקוק הילד ליותר מזונות והעניין יוצא מתחום יחסי ההורים אל תחום יחסי האב והילד משום שהאם אינה מסוגלת לספק לילד את הדרוש לו אף שלכך התחייבה בהסכם שבין ההורים, בתמורה לדמי המזונות שנקבעו בו –יש מקום לתביעה להגדלת המזונות) מנהג בתי הדין לחזק את התחייבויות הצדדים שבהסכמים על ידי 'קניין', אך גם בלעדיו תקף ההסכם משנחתם ואושר מדין 'סיטומתא', ומטעם זה הוא תקף אף אם נוסח בלשון שאינה לשון התחייבות על פי דין תורה.

...

] ומשולש בכתובים: בתהלים (קמו, ט): "ה' שֹׁמר את גרים, יתום ואלמנה יעודד, ודרך רשעים יְעַוֵּת." ובאיוב (כט, יב–יג): "כי אמלט ענִי מְשַׁוֵּעַ, ויתום ולא עֹזר לו. ברכת אֹבֵד עלַי תבֹא ולב אלמנה אַרְנִן." סוף דבר – מסקנות והוראות הערעור מתקבל.

נדחות גם קביעותיו העקרוניות של בית דין קמא ותמורתן אנו קובעים ומבהירים את ההפך: חובת מזונות הילדים מוטלת מן הדין על האב, מעיקר הדין עד גיל שש וכיום עד גיל שמונה־עשרה.

אין בית דין אזורי הדן בתביעה להפחתת מזונות יכול להיעתר לה על יסוד עמדה הלכתית השונה מזו של מותב קודם שפסק את המזונות או אישר את ההסכם ופסק כי תקף הוא, אלא על יסוד שינוי נסיבות שחל לאחר פסיקתו של המותב הקודם או על יסוד עובדות שלא היו לפני המותב הקודם כגון טענות אונס או הטעיה שהוכחו לפני המותב החדש ולא הועלו – מחוסר יכול להעלותן – במותב הקודם.

הכללים המקובלים כיום בפסיקה בקשר לנשיאה בנטל מזונות הילדים בין ההורים נוסחו היטב בבע"מ 919/15 ]פורסם במאגרים[.

אך מהמסמכים שצירף עולה כי מלבד 2 תשלומים לבנק הדואר בסך 300 ₪ כ"א עבור החזר חוב עבר אין כל רישום על החזרי הלוואה הנטענים וכאמור מעיון בתדפיסי הבנק שהגיש האב עולה כי האב היתנהל בכסף מזומן וכפועל יוצא הספק המוטל במהימנותם של הסכמי ההלוואה שנכתבו בכתב יד על ידי בני משפחתו מוגבר ומשכך לא אוכל לתת לטענה זו משקל רב. לעניין הוצאות החינוך עבור הקטין – נטען כי האב משקיע כספים רבים בחינוך הקטין וכי המדובר בצרכים חיוניים בשל הקשיים מהם סובל הקטין.

...

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי האב אינו נושא בעלויות מדור כלל, שכן הוא רכש את חלקה של האישה בדירה ללא נטילת משכנתא (את ההלוואות מבני המשפחה אפילו האב עצמו אינו טוען כי הוא משלם בפועל) – מהאמור אני סבור כי יש להוסיף על החיוב את חלקו של האב בהשתתפות דמי המדור וזאת בנוסף לעלויות אחזקת המדור, קרי הוצאות חשמל, מים ואינטרנט (להלן: "דמי השימוש במדור").

הוצאות הקטין עומדות על סך של 1,600 סוף דבר ₪ האב ישלם לאם, בגין מזונות הקטינות סך של 3,350 ש"ח, מדי חודש (סך של 1,600 עבור הקטינה **** סך של 1,750 ₪ עבור הקטינה*****) והאם תשלם לאב, בגין מזונות הקטין ***** סך של 1,600 ₪ (להלן: "דמי המזונות").

הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של הצדדים במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהצדדים ימצו כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.