הסכם למתן שירותים רפואיים בין מרכז רפואי לרופאה

הצדדים נפגשו פעמיים כאשר פגישה אחת היתקיימה בין דר' יולנדה פרידריך – רופאה מחוזית לבין התובע במרכז רפואי של הנתבעת בנהריה וכתוצאה מהפגישות הנ"ל הגישה הנתבעת ביום 16.8.18 טבלה לבית הדין שהיא משקפת את כל דרישותיו של התובע לתשלומים, התאריך של קבלת הטיפול הנטען והערות לגבי אותו טפול, תוך היתייחסות האם יש מקום להחזר כלשהוא בין אם בגין הטיפול ובין אם בגין הנסיעות.

בהתאם להסכם קופות החולים מספקות את הטיפולים הרפואיים הנדרשים לנפגעי עבודה לפי תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968 ועבור שירותים אלה זכאיות קופות החולים לקבל תשלומים מהמוסד.

...

אין בידינו לקבל את טענת התובע לגבי טיפולים בגינם לא נמצא תיעוד רפואי.

אין בידינו לקבל את טענת התובע כי הזיכויים לא מופיעים בחשבונו.

לסיכום התובע זכאי להחזר השתתפות עצמית והחזר נסיעות על סך 1,054 ₪ במעוגל.

בנסיבות העניין, חרף גובה סכום התביעה שאושר ביחס לסכום הנתבע, החלטנו לא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, מתוך התחשבות במצבו הבריאותי של התובע.

הרקע למחלוקת כ-14 שנים קודם להגשת התביעה, היתקשרה שירותי בריאות כללית בהסכם עם חב' מטיילי א. אילת בע"מ (להלן: "מטיילי אילת"), שבבעלות בעלי התובעת, למתן שירותי הסעות לחולים/מטופלים באמצעות אמבולנסים, מבית החולים יוספטל שבאילת למרכזים רפואיים בבאר שבע או במרכז/צפון הארץ.

ביום 17.2.2011 שלח אלקסלסי מכתב לד"ר גולדברג (סומן נ/59), ובו כתב לו בין היתר, את הדברים הבאים: "כפי שהיה בעבר כך יהיה בעתיד, אחריותנו ועצם קיומנו הוא לתת שירות לביה"ח בנושא פינוי באמבולנסים". בהמשך כתב: "איני מתחייב ל-3 העברות מקבילות שכן ממוצע ההעברות החודשי עומד על 29 העברות (נט"ן אט"ן) וזה ממוצע של העברה ביום. חברתנו עשתה ועושה הכל כדי לתת שירות מקצועי, איכותי, זמין ואחראי לביה"ח צוות רפואי מקצועי רופאים פארמדיקים ונהגים, וכל זאת מבלי לדעת על הכנסתנו הקבועה, דבר אשר גרם לנו להפסדים כבדים בתקופות שונות, כאשר ההכנסה הייתה קטנה. אין מושג כזה לקזז עקב חוסר זמינות... אני מצרף מחירון חדש אשר יפחית את רמת הסיכון שלנו להפסדים, ובמקביל אתן הנחה, תרומה או שווי לביה"ח יוספטל בתום השנה אם העסק יהיה כלכלי". אלקסלסי חתם מכתבו באלו המילים: "מכתב זה נכתב בלב כבד ... מצד אחד ההשקעה שלנו היא אסטרונומית ומצד שני אין ערובה להכנסה שתכסה את ההוצאות". ביום 1.3.2011 שלח מנהל ביה"ח, ד"ר גולדברג, מכתב לאלקסלסי (סומן ת/18), ובו כתב, בין היתר, כך: "אנו מברכים על העסקתם של שני רופאים ופרמדיק בחברתך ובטוחים כי הדבר ישפר את זמינות השרות ואת איכותו. אנו גם מודעים לעלויות הנוספות הנגרמות לך עקב תוספת זו, ונהיה מוכנים לעדכן את התעריפים המשולמים ובתנאי שתישמר רמת השרות שאנו מקבלים...". ביום 13.3.2011 שלח מנהל ביה"ח, ד"ר גולדברג, מכתב לאלקסלסי (סומן ת/19), ובו כתב, בין היתר, כך: "בחודש פברואר 2011 עלו תעריפי ההעברה בכ- 40%. תוקף השינוי מוגבל בשלב זה לשלושה חודשים (פברואר, מרץ אפריל) וייבדק מחדש בתום התקופה. אנו מחויבים להעלאה זו כל עוד אתה מוסיף להעסיק בחברתך שני רופאים ופראמדיק אחד...". הינה כי כן, נחה דעתי כי חליפת מכתבים אלו משקפת גיבוש הסכמות לאחר משא ומתן בין צדדים הקשורים בהסכם ארוך טווח, בשעה שנידרש לערוך בו שינויים מעת לעת, נוכח עלויות ונסיבות משתנות.

יששכר נידרש לסוגיה זו בעדותו, וכך העיד: "החל משנת 2005 הכללית וה-JCI זה ארגון האקרדיטציה הגדול בעולם של בתי חולים. המשמעות היא מתן תו תקן בנלאומי לבית חולים. במסגרת המבדק הזה הבוחנים שמגיעים מחו"ל בודקים את רמת איכות השירותים הרפואיים שניתנים בבית החולים. בבית חולים יוספטל המבדק של אקרדיטציה היה בשנת 2014 וכל זה כי משרד הבריאות מתנה את הרישיון לבתי חולים במעבר המבדק.

...

אכן, מקובלת עלי טענת התובעת כי היא נאלצה למכור רכבי אמבולנס וציוד רפואי יקר, למצער אלו ששימשו לצורך מתן השירותים לבית החולים, וכל זאת בתוך פרק זמן קצר, על מנת לצמצם את הוצאותיה לאחר אבדן לקוח שצרך כ-80% מפעילותה; ואף נכון אני להניח כי מחירי המכירה של הרכבים והציוד היה נמוך משווים המקובל בשוק.

ברם, סבורני כי היעתרות לדרישת התובעת לפיצוי בהקשר זה תביא לפיצוי עודף, בהינתן יתר רכיבי הפיצוי שנפסקו לה. כפי שצוין לעיל, נקבעה בפסיקה החזקה הפרשנית המקובלת באשר לתקופת חייו של חוזה, לפיה הוא אינו נערך לצמיתות ואף אי הכללתה של תניה בדבר סיום החוזה אינה שוללת אפשרות לסיום החוזה, לאחר מתן הודעה על כך זמן סביר מראש.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 1,265,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין, שיחושבו ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 64856-02-19 29 מרץ 2021 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן התובעת דפנה קומורובסקי ע"י ב"כ: עו"ד שלמה בכור הנתבעת קרן מחקרים רפואיים פיתות תשתית ושירותי בריאות המרכז הרפואי אסף הרופא ע"י ב"כ: עו"ד רינת אלדר דגן פסק דין

הנתבעת לא היתה אחראית על ניהול המרפאה ברומניה, לא היתה מעורבת בגביית כספים, לא היתה חשופה לנהלי עבודה, אלא נתנה שירותים רפואיים לפי הסכם שחתמה עם היזמים.

...

מעבר לאמור, לא שוכנענו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענתה לעניין הפרת התובעת את התחייבותה לעניין אי התחרות.

לא שוכנענו כי יש לקבל את טענתה החלופית של התובעת לפיה הינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, קרי להשלמת פיצויי הפיטורים.

אשר על כן, אין מנוס אלא להורות על דחיית התביעה.

הנתבעת 2 היא עמותה רשומה הפועלת כתאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 ועל פי תקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד בריאות), התשס"ב – 2002 ועוסקת, בין היתר, במתן שירותים רפואיים ובכלל זה ניתוחים ע"י המנתחים של בית החולים בשעות שאינן שעות הפעילות הרגילה של בית החולים (להלן – התאגיד או העמותה).

לטענת העמותה, בהיתחשב בהיותה חלק מהמרכז הרפואי ברמב"ם המשלים את הפעילות של בית החולים, לא ניתן להמשיך את העסקת התובע לאחר פיטוריו מבית החולים, שכן תנאי לעבודתו של רופא בעמותה ובפרט רופא מנתח בתחום המומחיות של התובע הוא היותו רופא בבית החולים.

מקובלת עלינו עמדת המדינה ולפיה עמידה פורמאלית בתקנות אינה חזות הכל וכי גם שדול מטופלים לקבלת טפול פרטי על דרך הדגשת נחיתות הטיפול בבית החולים ובכלל זה משך הזמן הארוך עד לקבלת הטיפול לעומת הטיפול הפרטי, יצירת תחושת לחץ ודחיפות לקבלת הטיפול, מתן פרטים של המרפאה הפרטית במהלך ביקור במרפאה של בית החולים, התחלת היתקשרות לקבלת טפול פרטי במהלך תקופת הצינון כדי לקשור את המטופל למרפאה הפרטית, מתן טפול רפואי במרפאה הפרטית ללא תשלום במהלך תקופת הצינון, טישטוש גבולות בין המרפאה הציבורית לפרטית, הקדמת יצירת קשר עם המטופל והכוונה לטפול פרטי בטרם היתקיים ביקור במרפאה הציבורית וכיוצא באלו פעולות עשויות לעלות כדי הפרת תקנות הצינון וזאת מעבר להפרת כללי האתיקה הרפואית האוסרת על שדול מטופל לקבלת טפול פרטי.

אין מחלוקת כי על פי הוראות ההסכם הקבוצי מיום 21.7.1991 שנחתם בין המדינה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – הר"י) החל על יחסי הצדדים, תקופת הניסיון של רופא מומחה בבית חולים ממשלתי עומדת על שנתיים.

...

פיטורי התובע מבית החולים בסמוך לתום תקופת הניסיון וכפועל יוצא, פיטוריו גם מהתאגיד ומהטכניון גרמו לו לצער רב עקב הפגיעה בהכנסות ובמעמד ובפרט על רקע הסיקור התקשורתי של הליך הפיטורים והשלכותיו על שמו הטוב והמוניטין המקצועי בבית החולים ומחוצה לו. כך גם, לאחר הפיטורים, התובע לא הצליח למצוא עבודה בארץ לרבות כרופא נוירוכירורג כללי בקופת חולים ובתפקידים שונים בחברות תרופות ובחברות הזנק רפואיות ובסופו של דבר, נאלץ להעתיק את מקום מושבו ומשפחתו לחו"ל. בנסיבות אלו, אין מחלוקת שנגרמה לתובעת עגמת נפש רבה בעקבות הפיטורים.

] סוף דבר 101.

בהתחשב בסכום התביעה והיקפה ביחס לתוצאה, התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 67662-06-22 פלוני נ' טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה בע"מ ואח' לפני כבוד השופט יניב ירמיהו התובע פלוני הנתבעות 1. טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה בע"מ 2. שירותי בריאות כללית החלטה

בחינה זו מביאה לקביעה לפיה אין הבדל מהותי בין רופא המספק שירותי רפואה המצויים בסל הבריאות ובין רופא המספק שירותי רפואה נוספים.

הטיעון לפיו שירותי הבריאות הנוספים ניתנים לחברי הקופה ואינם מחייבים את קופת החולים כך שיש לאבחן בין סוגי השירותים הרפואיים, דינו להדחות ומוטב היה שלא מועלה.

ניגוד עניינים המעלה חשש לפגיעה בזכות צד להליך אין משמעות הדברים כי רופא המספק שירותי בריאות נוספים יהא פסול באופן אוטומאטי מליתן חוות דעת בהליך המשפטי כאשר קופת החולים היא צד לאותו הליך, אלא שבחינה זו תיערך מתוך נקודת מוצא לפיה בין קופת החולים למומחה שוררים קשרי עבודה.

המומחה והנתבעת מצויים בקשר חוזי בהווה לאספקת שירותי בריאות לעמיתי קופת החולים, וכאמור אין נפקות לכך שמדובר בשב"ן; הנתבעת 2 מפרסמת את זהותו של המומחה באתר שלה כרופא המספק שירותי רפואה מטעמה; המומחה מקבל עשרות עמיתים של קופת החולים מדי חודש, ומקבל תשלום מקופת החולים עצמה על בסיס חודשי.

...

הטיעון לפיו שירותי הבריאות הנוספים ניתנים לחברי הקופה ואינם מחייבים את קופת החולים כך שיש לאבחן בין סוגי השירותים הרפואיים, דינו להידחות ומוטב היה שלא מועלה.

תקנה זו אינה חלה על מומחים שברפואה, אך סבורני שבתחום הרפואה מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים במצבים אלו תתאפשר במקרים חריגים (תחום רפואה ייחודי הכולל מספר מצומצם של מומחים, פסלות רוחבית המאיינת את הפסלות וכו').

סיכומו של דבר, המומחה נפסל, משמדובר בחוות דעת שטרם הוגשה, והמומחה מצוי במסגרת של קשרי עבודה מהותיים מול הנתבעת, המתקיימים בהווה ובהיקף ניכר המצדיק החלפתו.