הסכם לביצוע עבודות חשמל עם קבלן משנה

עקרי טענות הצדדים התובע טען בכתב התביעה, בעקרי הדברים, כי ביום 18.5.2010 היתקשר עם הנתבע בהסכם לבצוע עבודות חשמל בביתו, שהיה בתהליכי בנייה; בין הצדדים הוסכם שהנתבע יבצע את העבודות לפי ההסכם כנגד תשלום בסך של 40,000 ₪, כולל מע"מ; הנתבע התחייב לבצע את העבודות בכפוף להוראות המרכז הישראלי לחשמל ובית חכם בע"מ, בתיאום עם קבלני המשנה ובהתאם לתקנות; במהלך ביצוע העבודות התברר לתובע שהנתבע חרג מהוראות הבצוע שנקבעו בהסכם; התובע פנה לנתבע בעניינים אלה אלא שהוא המשיך לבצע את העבודה כראות עיניו; הנתבע דרש מהתובע לספק לו חוטי חשמל וחומרי עבודה ותשלום נוסף על עבודות וחומרים, למרות שבהסכם נקבע כי הנתבע יישא בעלותם; כשעמד התובע על ביצוע העבודות כראוי, הנתבע נקט בפעולות שמטרתן הייתה להתיש את התובע, היתעלם מפניותיו, דרש ממנו תשלומים נוספים, ואיים שיפסיק את העבודה; הנתבע נעדר ממקום העבודה במשך זמן רב, וסרב להגיע לצורך ביצוע עבודה עם קבלן אחר; עקב היתנהלותו של הנתבע במשך כשנתיים וארבעה חודשים ממועד חתימת ההסכם, טרם הסתיימו עבודות החשמל והתובע ומשפחתו לא יכלו להכנס לביתם; בימים 10.9.2012 ו-11.9.2012 התובע הפציר בנתבע לסיים את העבודה, אלא שהנתבע הודיע לו שאין בכוונתו לסיימה, והפצרותיו של התובע, ואף מכתב התראה מטעם בא כוחו לא הועילו; התובע שילם לנתבע סך כולל של 54,497 ₪, החורג ב-14,497 ₪ מהסכום שנקבע בהסכם; התשלומים הועברו במזומן, בהמחאות, ובאמצעות קזוז חוב שהנתבע חב לתובע עבור הנהלת חשבונות שהתובע ביצע עבורו; החשמלאי יוסף חיים **** בדק את העבודה שביצע הנתבע וערך דו"ח ליקויים; דוד קליין מהמרכז לבית חכם בדק את העבודה שביצע התובע וציין שחרג מההנחיות שקבל ולא ביצע את עבודתו כראוי; התובע שכר את שירותיו של נתנאל שדה, "אגרו הנדסה", על מנת להשלים את עבודות החשמל ושילם סך של 29,250 ₪; עקב מחדלי הנתבע התובע ומשפחתו ניכנסו לביתם ביום 5.2.2013; התובע נאלץ לשלם ביתר עבור עבודות החשמל, בשל מחדלי הנתבע, סך של 43,747 ₪; הנתבע הפר את תנאי ההסכם; על הנתבע לשאת בתשלום הנזקים שנגרמו לתובע כדלקמן- סך של 14,497 ₪ ששולמו לנתבע ביתר כשכר עבודה ועבור חומרים שהתובע רכש לפי דרישת הנתבע; סך של 29,250 ₪ ששולמו לצורך השלמת העבודה; הפסד דמי שכירות בסך של 60,000 ₪; פיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, ולחילופין בגין פיצוי מוסכם בסך של 10,000 ₪.

...

הנתבע טען בתצהירו שנאלץ לתקן נזקים שנגרמו על ידי בעלי מקצוע אחרים בסך של 33,675 ₪, וביקש לפסוק לו פיצוי בעניין זה (סעיפים 88-90,ו- 104 לתצהירו), אך אין בידי לקבל את הטענה מכיוון שלא הציג ראיות של ממש לצורך הוכחת טענותיו בעניין זה, ובכלל זה לגבי ביצוע התיקונים על ידו והעלות הנטענת.

בנסיבות העניין, סבורני שיש להעמיד את התוספת בשכרו של הנתבע על סך של 24,000 ₪.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה העיקרית והתביעה שכנגד התקבלו באופן חלקי מהטעמים שפורטו לעיל.

זאת ועוד, הנתבעת 1 צרפה הסכם היתקשרות עם קבלן המשנה באתר בו פעלה בקריית אונו בתקופה הרלבנטית ומתברר, כי מדובר בקבלן משנה מירושלים בשם חברת ארי קבלנות יזום ניהול ופרוייקטים בע"מ (להלן – חברת ארי קבלנות).

יתר על כן, גם אם אניח כי התובעים עבדו 9 ימים כטענתם באתר עבודה שבו הנתבעת 1 הייתה קבלן ראשי אך עבדו כגירסתם בעבודת חשמל (פרו' עמ' 4 ש' 14) אצל קבלן המשנה בתחום החשמל, הרי שאין בכך ראשית ראייה לחיוב נתבעת 1 בתשלום הזכויות.

נהפוך הוא, כמצוין לעיל על פי ההסכם בין נתבעת 1 לחברת ארי קבלנות מדובר בהתקשרות קבלנית לעבודות חשמל כאשר התשלום בוצע בגין פרויקט החשמל ולא כתשלום בגין שעת עבודה.

...

בדיון קדם משפט אחרון שהתקיים הבהירה נתבעת 1 כי היא עומדת על הבקשה לערובה, ולכן הטענה כי הבקשה נזנחה נדחית.

לסיכום: אין כל ראשית ראייה בשלב הנוכחי לחיובה של נתבעת 1 בתשלום שכר וזכויות, וזאת גם אם התובעים הועסקו על ידי קבלן החשמל עמו התקשרה, וקל וחומר שעה שהתובעים בשום שלב לא טענו כי הם מכירים קבלן חשמל זה וכאמור גם אינם מצביעים על כל גורם הקשור להעסקתם ואשר מוכר לנתבעת 1.

לא שוכנעתי בקיומם של טעמים כאלה.

איכות הנדסה מצדה היתקשרה ביום 29.6.2020 עם המבקשות, כקבלני משנה, בשלושה הסכמים לבצוע עבודות מיזוג אויר, חשמל ואינסטלציה בפרויקט (להלן: הסכמי קבלני המשנה).

לטענת המבקשות הבקשה מגלה שאלה עקרונית, הנוגעת לזכויותיו של קבלן משנה בפרויקט בניה במקרים בהם היזם אישר את תנאי ההיתקשרות של הקבלן הראשי עם קבלן המשנה, אך "איפשר ויצר בזמן אמת, סביבת עבודה רעילה, בה לקבלן המשנה לא משולם שכרו, אך מופעלים עליו לחצים כבדים להמשיך ולבצע את העבודות בפרויקט". המשיבה טענה כי דין הבקשה להדחות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

במסגרת החלטתו נדרש בית המשפט המחוזי למכלול השיקולים האמורים וקבע שהם מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשות ולקבל את בקשת המשיבה.

כפועל יוצא מכך בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בכך שבית המשפט מצא לנכון לשעות לבקשת המשיבה כי תיאסר כניסתן של המבקשות לאתר לצורך פירוק העבודות, הוצאת רכוש וכיו"ב. הבקשה נדחית אפוא.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בחודש אפריל 2011 הם התקשרו בהסכם בכתב לבצוע עבודות חשמל בשיטת ה- "ריג'י'", שלפיה קבלן המשנה מספק לקבלן הראשי עובדים שיבצעו עבודה לפי צורכי הקבלן הראשי, ועלותם תתומחר לפי שעות עבודה.

...

לפיכך, טענה זו נדחית.

סיכומו של דבר לא עלה בידי אברהים לסתור את מסקנות מומחה ביהמ"ש שמונה בהסכמת הצדדים, ואף לא עלה בידיו להצביע על טעויות שנפלו בחוות הדעת או לקעקע את אמינותו של המומחה (ראו והשוו: ע"א 1879/20 זועבי נ' ראאיף חומוס 11 בע"מ נ' אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ (20.2.22); ע"א 6510/20 דוד מזרחי נ' אהרון כהן (12.12.2021)).

סוף דבר לשיטה אחרונה - התביעה מתקבלת באופן חלקי.

מזמין העבודה היה עריית רמת השרון/חברת "רימונים" (להלן: "הערייה" או "רימונים"); הקבלן הראשי שהתקשר עם הערייה היה "מצליח זאבי תשתיות פיתוח ויזמות בע"מ" (להלן: "זאבי"); הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היתה קבלן משנה לבצוע עבודות חשמל ותשתית; התובע היה קבלן משנה של הנתבעת לבצוע עבודות חשמל ותאורה.

סעיף 15 להסכם שכותרתו: "אישורים ורשיונות" קובע: "על הקבלן חלה האחריות טרם ביצוע העבודה להציג בפני המזמין תעודות, אישורים ורשיונות לפי דרישת הפיקוח/הערייה/חברה כלכלית ללא כל תוספת תשלום". ביום 7.1.2020 שלח אור ניראל, מהנדס החשמל מטעם הערייה, לתובע דרישה כדלקמן: "ראשית אבקש להעביר אלינו את אישור חברת חשמל אשר הסמכה אותך להיות קבלן תשתיות שלה". ביום 11.2.2020 שלח המהנדס ניראל הודעת אימייל נוספת כדלקמן: "כל מה שצירפת לא רלוואנטי.

מר ווינשקר העיד (בעמ' 102): "העד, מר ווינשקר: בדרך כלל בשטח קורים כל מיני דברים ואני בשטח צריך לתת הוראות. אני לא זוכר על מה נתתי הוראה אבל נתתי הוראה פעם אחת, אמרו לי כן, לא עשו. פעם שנייה, כן, לא עשו. פעם שלישית אמרו לי 'אני לא רוצה לדבר איתך, תדבר עם הקבלן הראשי. לא חייב לקבל את הוראות שלך, תדבר עם הקבלן הראשי." ובעמ' 101: "העד, מר ווינשקר: ... פעם ראשונה אולי בחיים אמרו לי 'אני לא מדבר איתך, תדבר עם הקבלן הראשי'.

...

משאישור כנ"ל לא ניתן, אינני מקבלת את טענת התובע לכך שהשתכללו הסכמות נוספות בענין גופי התאורה.

המסקנה מהאמור לעיל הינה, שבהעדר אישור לתשתית העובדתית שעליה מבוססת חוות דעת המומחה כנקודת מוצא, לא ניתן להסתמך על מסקנות המומחה בחוות הדעת.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 2.

סוף דבר, הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 68,430 ₪.