הסכם לביצוע עבודות חשמל בפרויקט בנייה

ביום 28.3.18 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם עבודה בקבלנות משנה, לבצוע עבודות חשמל ומתח נמוך, בפרויקט בנייה המצוי ברחוב משה גושן 80 בקרית מוצקין (להלן: "האתר" או "הפרוייקט").

...

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ולהתייחסות הנוספת שנדרשה בכתבי הטענות ובתצהירים ביחס לתביעה שכנגד, החלטתי לפסוק לטובת התובע שכר טרחת עו"ד בגין מחיקת התביעה שכנגד בסכום של 3,000 ₪.

לסיכום אני מורה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע סך של 16,322 ₪ (13,950 ₪ בצירוף מע"מ).

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע בגין שכר טרחת עו"ד סך של 6,000 ₪ (סכום זה כולל הסכום שנפסק בגין מחיקת התביעה שכנגד), ואת הוצאות האגרה ששולמה, בסך 1,754 ₪.

טענות התובע: ביום 7.3.10 נחתם בין הצדדים הסכם לבצוע עבודות חשמל בפרויקט.

בדומה לכך מצינו בת"א (תל אביב) 29431-09-13 נתיבים דרום בע"מ נ' א.דור בניה בע"מ (23.03.18), שם נקבע בהסכם: "מסכים בזאת קבלן המשנה, כי הוא לא זכאי לקבל תשלום בגין כמויות שלא אושרו תחילה ע"י המזמין וכן לא יהיה זכאי לקבל תשלום כלשהוא מאת דורי כל עוד לא קבל דורי את התשלום הרלוואנטי מהמזמין ו/או היזם". באותו עניין נדחתה טענת הנתבעת והוחלה ההלכה שנקבעה בפרשת צוות קרקע ונקבע: "מקום בו ביצע קבלן המשנה כיאות את העבודה, יש לפרש תניות גב-אל-גב בהסכמים בין קבלן ראשי לקבלן משנה כך שתניות אלה אינן מטילות את הסיכון כולו על שכמו של קבלן המשנה ואינן מבטלות תמיד ובאופן חד משמעי את חובת הקבלן הראשי לשאת בתשלום לקבלן המשנה, מקום שהמזמין לא שילם לקבלן המשנה" (פסקה 56.

...

סיכומו של דבר, שילמה הנתבעת לתובע סך של 614,333 ₪ ועל כן, תשלומיה ביתר הם בסך של 46,894 ₪ בתוספת מע"מ. עוד טענה הנתבעת כי שולם לה מהמזמין סך של 992,411 ₪ אך אין בכך כדי ללמד על חיוביה לתובע לפי ההסכם.

לאור כל האמור טענה הנתבעת כי עומדת לה זכות קיזוז בסך של 79,734 ₪ בגין תשלומיה ביתר לתובע וכן הוגשה תביעה שכנגד להשבת הסכום האמור.

בהמשך עדותו אמר גלעד: "זו היתה הזמנת עבודה מסגרת, ולדעתי לא בוצעה. התובע היה מגיע לאתר והיה עושה סיבוב עם אבי משיח ויוצרים מסגרת עבודה. אני הייתי קבלן הבית של רשות העתיקות היה לי יותר קל להפעיל את התובע כי הוא היה קבלן משנה שלי. לכן מה שרואים כאן זה הזמנת מסגרת. שאכן אני חתום עליה. ש. יתכן שכן יצאה לביצוע בסופו של דבר? ת. בשלב מסוים רשות העתיקות הבינה שהיא מפסידה 15% ברווח שאני לוקח כקבלן ראשי ויתכן שהיא הפעילה את התובע בלי קשר אלי ויתכן שהחשבון הזה הופנה לאבי משיח ולא אלינו" (עמ' 57 שורות 6-12).

החשבון למר משיח, כמו גם מועד משלוח חשבונית לנתבעת עבור אותן עבודות ובעת שאישור "מסגרת לביצוע עבודות נוספות" ניתן רק לאחריו, כמו גם סתירות בגרסת התובע בעניין קשריו עם המזמין שלא רק באמצעות הנתבעת, כל אלו מביאים למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח ביצוע אותן עבודות בהזמנת הנתבעת.

ככל שהיה מוכיח כי ניתן לו אישור, לא הוכח כי האישור ניתן ללא סכום נקוב מראש עבורן ונדחית התביעה לחיוב הנתבעת בתשלום בסך של 17,293 ₪ בצירוף מע"מ. חשבון 539 (עבודה בקשת הארמנים): תחילה יוער כי יש לדחות את טענת הנתבעת להרחבת חזית בנדון משלא צורף אותו חשבון לכתב התביעה.

נטען כי המערערת מילאה אחר כל התחייבויותיה עפ"י ההסכם אולם עבודות הבניה באתר שמהוות תנאי הכרחי לבצוע עבודות החשמל עוכבו ע"י המשיבה מטעמים שונים והמערערת נאלצה לבצע עבודות חשמל רק במיתקן הזמני ובמבנה A וכל שאר עבודות הבניה בפרויקט עוכבו.

...

בכתב התביעה נטען כי הצדדים הסכימו כי אופן התשלום יבוצע כך שהמשיבה תשלם למערערת תשלום חודשי קבוע של 1/36 מהתמורה הפאושלית של חלק הפרויקט המבוצע בפועל על ידה – 61,000 ₪ + מע"מ כך שבתום 36 חודשים שהוקצבו לביצוע העבודות המערערת תקבל את מלוא התמורה וכך נהגו הצדדים.

לאחר שבימ"ש קמא בחן את מכלול העדויות והראיות, הגיע למסקנה לפיה המערערת לא הוכיחה שהיא זכאית לתמורה נוספת מעבר לתשלומים ששולמו בפועל ע"י המשיבה עד למועד הפסקת העבודות.

אין בידי לקבל את טענת המערערת לפיה היה על בימ"ש קמא לפסוק כי על המשיבה לשלם לה את רכיב המע"מ בגין התשלום החמישי בסך של 9,800 ₪.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

רקע התובעת ביצעה עבודות חשמל בפרויקט בניית דירות בקריית גת (להלן: "הפרויקט"), כקבלנית משנה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה").

בעניינינו, אין חולק כי נכרת חוזה בין הצדדים, לכל הפחות בדרך של היתנהגות, בהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים, עת התובעת ביצעה עבור הנתבעת את עבודות החשמל בפרויקט והנתבעת 1 שילמה לה. באשר לתנאי ההסכם, בהנתן הסכום הנקוב הן בהצעת המחיר והן בשלוש טיוטאות החוזה, ובהנתן כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח סיכום אחר, הרי שהיעדר החתימה על הטיוטה הסופית אינה גורעת מההסכמות המפורטות בה. לפיכך אני קובעת כי התמורה המוסכמת, עבור השלמת עבודה בכל דירה, היא בגובה 27,500 ₪ + מע"מ. הקף העבודה התובעת טוענת שביצעה את העבודות ב-26 דירות, ואילו הנתבעת טוענת כי התובעת ביצעה עבודות ב-18 דירות בלבד.

...

המשפט הישראלי מכיר בערבות בעל-פה, אך אני סבורה כי אין זה המקרה להחלתה.

מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעים, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, משום שהטענה כי הוסכם שהנתבעים 2-3 יערבו להתחייבויות החברה, ורק במקרה שבו הקבלן הראשי לא תערוב לה, עלתה לראשונה בתצהירו של עו"ד חגי (סע' 5 לתצהירו).

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.

השיק נימסר למשיבה תמורת שירותי קבלנות משנה לבצוע עבודות חשמל בפרויקט בניה בתל-אביב, בו משמשת המערערת קבלן ראשי.

המערערת טוענת כי, הצדדים התקשרו בהסכמים לגבי ארבעה פרויקטים בהם שימשה כקבלן ביצוע עבודות חשמל, ושכרה את שירותיה של המשיבה לצורך תיכנון, ייצור ואספקה של לוחות חשמל.

...

בסעיף 17.3 לתצהיר, נטען על ידי המערערת, כי נאלצה להתקשר עם ספק לוחות חשמל אחר, מבלי לציין את שמו ובאופן סתמי נטען כי, החברה נדרשת לשאת בעלויות של 104,000 ₪ מבלי שצורף מסמך כלשהו, התומך בטענה זו. המסקנה היחידה המתבקשת מעיון בתצהיר הינה, כי מדובר באמירות סתמיות ובלתי מגובות אפילו בראשית ראייה או הבהרה על אופן החישוב.

לאור האמור לעיל, המסקנה היחידה המתבקשת היא, כי עסקינן בטענות ריקות מתוכן ודינן להידחות.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.