הסכם לביצוע עבודות אלומיניום בין קבלן ראשי לקבלן משנה

בזמנים הרלוואנטיים לתביעה עסקה התובעת בבצוע עבודות זכוכית ואלומיניום, והייתה אחד מקבלני המשנה שהתקשרו עם הנתבעת לבצוע עבודות אלומיניום בבניין מנדל בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית (להלן: "האוניברסיטה" או "מזמינת העבודה").

הנתבעת הנה חברה העוסקת בבצוע עבודות קבלנות בתחום הבנין וביזמות אשר בזמנים הרלוואנטיים היתקשרה עם האוניברסיטה העברית להקמת ביניין מנדל בקמפוס בהר הצופים (להלן: "הפרויקט") ושימשה כקבלן ראשי בבצוע הפרויקט (להלן: "הנתבעת").

לעומת זאת, ככל שמדובר בעבודה נוספת, התימחור לפי סעיף 8.4 להסכם יהיה לפי ניתוח עלויות הבצוע בתוספת 8% תקורה ורווח לקבלן או על פי סעיפים דומים שבהסכם, לפי הקטן מבין השניים.

...

במכלול האמור, דין התובענה להתקבל, וכך אני מורה.

הנתבעת תשלם לתובעת את ההפרש שבין החשבונות בסך של 62,636 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 31.12.14 ובתוספת מע"מ כחוק.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

המבקשת/הנתבעת 1 היא קבלן המשנה שביצע את עבודות האלומיניום עבור הנתבעת 2 שהנה החברה הקבלנית שבנתה את דירת המגורים.

· ביום 26.7.10 נחתם הסכם שכותרתו "הזמנת עבודה" בין הקבלן הראשי לבין המבקשת לצורך ביצוע עבודות האלומיניום.

...

לאחר הגשת התשובות והתגובות לא מצאתי כי יש צורך להכריע בבקשה 10 בנפרד ונקבע שהיא תידון לגופה במסגרת הכרעה זו. תמצית טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף המבקשת טוענת כי דין התביעה כנגדה להיות מסולקת על הסף מחמת היעדר עילה, היעדר יריבות, התיישנות ובהיות התביעה קנטרנית וטורדנית מהנימוקים הבאים: · לעמדת המבקשת אין בכתב התביעה עובדות שיש בהן כדי לבסס עילת תביעה כנגד המבקשת או חובה שבדין.

זכויות המוכרים בהקשר זה ובכלל כלפי הקבלן הראשי - וכלפיו בלבד - הומחו לתובעים ולא זכויות (אם היו כאלה, המוכחשות כשלעצמן) מול המבקשת; · לעניין העילה החוזית - בהעדר יחסים חוזיים בין המבקשת ובין התובעים, לרבות בכל הנוגע לתעודת האחריות שמעולם לא הוסבה על שמם ותקופת האחריות בה הסתיימה כשנתיים לפני הגשת התביעה דנן, ובהיעדר נזק שנגרם להם (בשים לב לטענת המבקשת כי התשלום בעבור הבית הופחת על רקע הליקויים הנטענים) הרי שדין התביעה כנגדה להיות מסולקת על הסף בדומה לעניינם של המוכרים; · לעניין העילה הנזיקית - נטען כי בפסק הדין מיום 31.10.19 נקבע כעניין עובדתי שהבית נרכש כאשר כל הליקויים הנטענים בכתב התביעה ידועים לתובעים.

סוף דבר דין הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות ביחס לעילה החוזית, לרבות זו המושתתת על תעודת האחריות והעילה שעניינה בחוק המכר במישור היחסים שבין התובעים למבקשת - להתקבל.

דין הבקשה לסילוק על הסף ביחס לעילה הנזיקית ולטענת התיישנותה של עילה זו ולעילות שלא נדונו בבקשה או בהחלטה זו - להידחות בשלב זה על פי ההלכות הקבועות לעניין.

טרם חתימה: הוראות להמשך ניהול ההליך נוכח התמשכות ההליך עד כה ומטעמי יעילות הדיון אני מורה על הגשת תצהירים ושמיעת ראיות.

גב' עפרה חדד מטעם הנתבעת הצהירה בתצהיר עדותה הראשית כי קיר המסך בוצע בידי ריף אלומיניום, על פי חוזה בין ריף אלומיניום לבין קבלן המשנה שנימצא בפרוק.

על פי האמור בתצהירו, בין קבלן המשנה לבין ריף אלומיניום נערך הסכם היתקשרות לבצוע עבודות האלומיניום ואולם לא היה כל הסכם בין ריף אלומיניום לבין הנתבעת.

...

ריף אלומיניום אף היא טענה טענות שונות, בין היתר כי אין צורך בהחלפת קיר המסך בכללותו, וכי ניתן לבצע תיקונים בדירת התובעים בלבד, ואולם העדפתי את חוות דעתו של המומחה, שלפיה אין מנוס מהחלפת הקיר בשלמותו.

סיכום אשר על כן אני מקבלת את התביעה וכן את ההודעה לצד שלישי.

הנתבעת תשלם לתובעים סכומים כדלקמן: (1) עבור תיקון הליקויים - סכום של 53,570 ₪.

ברע"א 04/3420 פרנץ חברה לבניה ולנכסים בע"מ נ' ונטורה הנרי אלומניום לבנין בע"מ, קבעה השופטת ו' אלשיך קבעה כי "...לשם התקיימותה או כניסתה לפועל של תנית 'גב אל גב' אין צורך להוכיח אשם או רשלנות מצד קבלן המשנה (או קשר סיבתי בינה לבין אי התשלום מצד המזמין), אלא ההלכה היא כי במקרים חריגים, ניתן לדלג על חוליית הקבלן הראשי וליצור קשר ישיר בין קבלן המשנה לבין המזמין באמצעות עילת עשיית העושר". במקרים מסוימים נקבע בהלכה הפסוקה, ועל כך ראו בין היתר את רע"א 3458/10 , צוות קרקע ואח' נ' הקודחים שבת בע"מ ואח', כי "על אף קיומה של תניית "גב אל גב" בהסכם שבין הצדדים ואף אם לא קיבלה המבקשת תשלום ממזמין העבודה בשל הליכי הפרוק בהם היה נתון המזמין, אין בכך כדי לבטל את חבותה של המבקשת כלפי המשיבה, מקום בו נקבע כי המשיבה אכן ביצעה עבודות עבור המבקשת".

...

נוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי הסכם שיתוף הפעולה היה הסכם בע"פ והוא אכן היה בין התובעת לנתבעת מס' 4 אולם באופן חריג ובשל הנסיבות הספציפיות של מקרה זה, יש לחייב את הנתבע מס' 1 ביחד ולחוד בכל חובותיה של הנתבעת מס' 4 לתובעת.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי היות והנתבעת הודתה באי תשלום מצידה והיות וטענות ההגנה מטעמה לא הוכחו, והיא לא הרימה את הנטל להוכיח אותם, ובשים לב למסקנות מומחית בית המשפט, הרי שיתרת החוב של הנתבעת לתובעת, בהתאם לחישובים ולחוות דעת המומחית, עומדים על סך של 1,119,205 ₪.

כמו כן אני סבורה כי במקרה דנן, ולאור הנסיבות הספציפיות יש מקום לחייב את הנתבע מס' 1 בחובותיה של הנתבעת מס' 4 ולכן אני מחייבת את הנתבעת מס' 4 והנתבע מס' 1 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך כולל של 1,119,205 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בד בבד אושרה גם התקשרותו של כונס הנכסים בהסכם עם קבלן המשנה לצורך ביצוע עבודות אלומיניום בפרויקט (להלן: "הסכם קבלן המשנה").

ביום 16.11.2021 אישר בית משפט זה הסכם פשרה שהושג בין כונס הנכסים ובין קבלן המשנה, לפיו נקבעו לוחות זמנים עדכניים להשלמתן של עבודות האלומיניום.

אף על פי כן, מחיקת התגובה על הסף תהווה סנקציה מחמירה יתר על המידה בנסיבות הענין, כאשר בין כה וכה, ואף מבלי להזקק לגופם של הדברים שנטענו בתגובה, לא מצאתי כל בסיס עובדתי או משפטי שבגינו ניתן לחייב את קבלן המשנה בפיצויים המוסכמים לרוכשים, שנקבעו מכוחו של הסכם השלמת הבניה, שהוא איננו צד לו. במה דברים אמורים? כזכור, הסכם השלמת הבניה הנו חוזה שנכרת בין כונס הנכסים, כמזמין שירותי הקבלנות, לבין הקבלן הראשי בלבד, בעוד שקבלן המשנה איננו צד לאותו הסכם.

...

בלאו הכי, מסגרתה של הבקשה נתחמה בסופו של דבר אך ורק למתן סעד הצהרתי נגד הקבלנים.

ממילא, הסעד שהתבקש נגד הכונס לעיכוב הכספים כבר איננו רלוונטי, וכבר מטעם זה דין הבקשה נגד כונס הנכסים- להידחות.

סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת נגד הקבלן הראשי בלבד.