ברע"א 04/3420 פרנץ חברה לבניה ולנכסים בע"מ נ' ונטורה הנרי אלומניום לבנין בע"מ,
קבעה השופטת ו' אלשיך קבעה כי "...לשם התקיימותה או כניסתה לפועל של תנית 'גב אל גב' אין צורך להוכיח אשם או רשלנות מצד קבלן המשנה (או קשר סיבתי בינה לבין אי התשלום מצד המזמין), אלא ההלכה היא כי במקרים חריגים, ניתן לדלג על חוליית הקבלן הראשי וליצור קשר ישיר בין קבלן המשנה לבין המזמין באמצעות עילת עשיית העושר".
במקרים מסוימים נקבע בהלכה הפסוקה, ועל כך ראו בין היתר את רע"א 3458/10 , צוות קרקע ואח' נ' הקודחים שבת בע"מ ואח', כי "על אף קיומה של תניית "גב אל גב" בהסכם שבין הצדדים ואף אם לא קיבלה המבקשת תשלום ממזמין העבודה בשל הליכי הפרוק בהם היה נתון המזמין, אין בכך כדי לבטל את חבותה של המבקשת כלפי המשיבה, מקום בו נקבע כי המשיבה אכן ביצעה עבודות עבור המבקשת".
...
נוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי הסכם שיתוף הפעולה היה הסכם בע"פ והוא אכן היה בין התובעת לנתבעת מס' 4 אולם באופן חריג ובשל הנסיבות הספציפיות של מקרה זה, יש לחייב את הנתבע מס' 1 ביחד ולחוד בכל חובותיה של הנתבעת מס' 4 לתובעת.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי היות והנתבעת הודתה באי תשלום מצידה והיות וטענות ההגנה מטעמה לא הוכחו, והיא לא הרימה את הנטל להוכיח אותם, ובשים לב למסקנות מומחית בית המשפט, הרי שיתרת החוב של הנתבעת לתובעת, בהתאם לחישובים ולחוות דעת המומחית, עומדים על סך של 1,119,205 ₪.
כמו כן אני סבורה כי במקרה דנן, ולאור הנסיבות הספציפיות יש מקום לחייב את הנתבע מס' 1 בחובותיה של הנתבעת מס' 4 ולכן אני מחייבת את הנתבעת מס' 4 והנתבע מס' 1 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך כולל של 1,119,205 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.