הסכם לא חוקי כנושא לבוררות

לטענת המשיבה, משנגלה כי אין בהסכם הבוררות סעיף דומה הרי ברור שלא ניתן יהיה לתקוף את פסק הבוררות על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור מכוח סעיף 29ב לחוק הבוררות או על דרך הגשת ערעור לפני בורר בהתאם לסעיף 21א' לחוק הבוררות,והמשיבה מפנה להלכה אשר לפיה הסכמת הצדדים להסכם בוררות נלמדת בראש ובראשונה מלשון הסכם הבוררות (רע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח(1) 775, 780-781) וטוענת כי עיון מדוקדק בהסכם הבוררות מלמדנו כי הצדדים לבקשה נתנו הסכמתם לבירור הסיכסוך בפני בורר תוך ויתור על האפשרות לנקוט בהליך ערעורי בפני בורר או בפני בית המשפט.

עוד אוסיף בהקשר זה, כי גם על פי כללי המוסד לבוררות, הצדדים נדרשים לפרט בהסכם שביניהם מהו מנגנון העירעור שנבחר על ידם (בורר יחיד או הרכב בוררים - ראו נספח א' לכללי המוסד לבוררות) וכאמור לעיל, בהסכם הבוררות בין הצדדים, אין כל היתייחסות לנושא.

...

לפיכך אני דוחה את טענות המבקשים גם בנוגע לביטול פסק הבוררות על פי סעיף 24(10).

סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשים על כל חלקיה, הן ביחס להחלטתו של הבורר הממונה והן ביחס לפסק הבוררות.

בהתאם ולאור סמכותי הקבועה בסעיף 28 לחוק הבוררות אני מורה על אישור פסק הבוררות שניתן על ידי הבורר עו"ד איל רוזנר ביום 18.02.2016, ודינו של פסק הבוררות לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.

למעלה מן הצורך, בבחינת סעיף 24(9) בראי סעיף 3 לחוק הבוררות לפיו: "אין תוקף להסכם בוררות בעיניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים." נקבע כי: "כדי שיהיה ניתן להעביר עניין לבוררות, הסכם הבוררות עצמו צריך להיות חוקי. בנוסף, נושא הבוררות צריך להיות עניין שניתן להעבירו לבוררות, כלומר נושא הבוררות כמו הסכם הבוררות עצמו אינו יכול להיות בלתי חוקי." (רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופירזול בע"מ, פ"ד נח (2) 634 (2004), מתוך אורי גורן, בוררות, עמ' 55, ההדגשות הוספו).

...

"פגם ועילה לחוד; וסעד לחוד. לא כל אימת שקיימת עילה, הסעד שנכון לתתו הוא ביטול פסק הבוררות. לא למותר לציין כי הדברים כתובים גם עלי חוק הבוררות עצמו, הקובע במפורש כי ניתן לדחות בקשה לביטול פסק הבוררות אף אם קיימת עילה לביטולו, ובלבד שלא נגרם לצדדים עיוות דין [סעיף 26 לחוק הבוררות]. במקרה דנן, הפעיל בית המשפט המחוזי את שיקול דעתו באופן ראוי, וקבע כי מידת הפגם ומשמעותו אינן מצדיקות לבטל את פסק הבוררות בדיעבד. במסקנה זו איני סבור כי יש להתערב, ועל כן, בקשת רשות הערעור נדחית." (רע"א 3166/16 קומפן נ' קופמן , פורסם בנבו, (5.5.2016).

סוף דבר במכלול השיקולים בבחינת עילות בטלות הפסק בכלל ובבחינת עיוות הדין בפרט, הגעתי לכלל מסקנה כי שלא נגרם למבקשים עיוות דין העולה לכדי ביטול הפסק, כמו גם שלא נמצא פגם בפסק המקים עילה לביטולו.

על כן, הבקשה לביטול הפסק נדחית.

אכן, "העקרון המשפטי אשר חייב להדריך אותנו הוא זה: מקום שחוק מגן יוצר זכות שאינה יכולה לשמש נושא להסכם בין הצדדים (ועל כן גם אינה בת בוררות), אף קיומו של תנאי מוקדם המהוה יסוד לקיומה של אותה זכות אינו יכול לשמש נושא להסכם (ועל כן אף לא לבוררות) בין הצדדים, אם הסכם כאמור עשוי להכשיל את המגמה החקיקתית העומדת ביסוד יצירת הזכות עצמה, או מגמה חקיקתית רלבאנטית אחרת" (בג"ץ 289/79 ד"ר לילי דיין נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ''ד לד(3) 820, 824).

...

פסק הבוררות המשתרע על פני 17 עמודים והכולל נספח בן 2 עמודים, מכריע בשלוש סוגיות מרכזיות: האחת, החשבונאית, לגביה נקבע כי: "עבור השנים 2008 עד וכולל 2018, על 'עזרא' [המשיב] לשלם ל'חיים' [המבקש] סך של 173 אלפי ₪, לא כולל מע"מ"; השנייה, מעמד המשיב במשרד רואי חשבון אברהם בכר ושות' שבירושלים, לגביה נקבע כי "אני מקבל את עמדתו של 'עזרא' לפיה מבחינה כלכלית הוא אינו שותף במשרד אברהם בכר ושות' החל ממועד תחילת השותפות (2008) אף שהמניות הועברו רק בשנת 2018... בהתאם לפסק ביניים מיום 5 בינואר 2021, נקבע על ידי כי החל מיום 1 בינואר 2021 כל 'תיקי ירושלים' שהעבודה בהם מבוצעת על ידי השותפות, יועברו לטיפול מלא במשרד השותפות לרבות ביצוע מלוא הביקורת, חתימה על הדוחות, ניהול השעות וגביה. באותו מועד יתבצע סיום העסקתו של 'עזרא' על ידי אברהם בכר ושות'. נכון למועד פסק זה ובהתאם למידע שנמסר לי, העברת תיקים אלו כבר בוצעה"; והשלישית, היא הכואבת למבקש, היפרדות השותפים, לגביה נפסק כי "בעניין פרישת 'חיים'... 'חיים ימשיך להיות שותף במשרד עד ליום 3 בדצמבר 2021..." יחויב להגיע למשרד בתדירות שאינה נופלת מאחת לשבוע ולהעביר למשיב את "התחומים שנותרו בטיפולו"; "לאחר מועד פרישתו זה של 'חיים'... ובכל אחת משנת 2022, 2023 ו-2024 ישולם ל'חיים' 25% ממחזור ההכנסות הכולל של השותפות (לרבות בגין המחזור המלא 'בתיקי ירושלים)", תוך שיוקצו למבקש משרד ושירותי מזכירות בסיסיים.

התוצאה התוצאה היא שהבקשה לביטול פסק בוררות נדחית, ובהתאם להוראות סעיף 28 לחוק הבוררות – פסק הבוררות מאושר בזאת.

יתרה מכך, על פי סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"): "אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". לטענת הנתבעים, במקרה הזה יש לבטל את פסק הבוררות ולמנות בורר אחר, כך שהפלוגתא העיקרית בין הצדדים לא הוכחה.

נטען, כי פסק הבורר ניתן בחריגה מסמכות מכל העילות המפורטות לפי החלופות של סעיף 24: (1),(3),(4), (5), (9) ו- (10) וסעיף 3 לחוק הבוררות; בנסוף להוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), בשל העובדה כי ברקע המחלוקת בין הצדדים, נחתם חוזה לא חוקי מטיבו והנוגד את "תקנת הציבור" אשר דינו בטלות.

...

על כן, אני דוחה את טענת הנתבעים לביטול פסק הבורר מכוח סעיפים 24(1) ו- 24(3) לחוק הבוררות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני מאשרת את פסק הבוררות מיום 27.2.22 לרבות התיקון לפסק הבוררות מיום 21.3.22, ונותנת להם תוקף של פסק דין.

הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

כב' השופטת פרוקצ'יה ציינה שם (בעמ' 669-671) כי: "נכונות בית המשפט להענות לבקשת צד לבוררות לעכב את הליכי הבוררות לצורך בחינת טענת אי-חוקיות מקום שהיא אינה עולה על פניו של ההסכם, עלולה בנקל לסכל את יעדה המרכזי של הבוררות – לשמש מנגנון מוסכם יעיל ומהיר לפיתרון מחלוקות בין צדדים ... בנסיבות שבהן אין זה ברור על פניו כי מדובר בהסכם אשר מטיבו אינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות בין צדדים, ראוי להתיר את קיומה של הבוררות ולהמנע מבחינה לגופן של טענות אי-החוקיות לפני מעשה ... לאורך השנים הגנו בתי המשפט על מוסד הבוררות, ככל הניתן, בפני טענות אי-חוקיות ... במסגרת זו קבעה הפסיקה כי גם מקום שנערך הסכם בלתי חוקי אין לפוסלו לצורך בוררות אם עדיין ניתן להכשירו ... או כאשר ניתן להפריד באמצעות עיקרון "העפרון הכחול", בין חלקיו החוקיים של ההסכם לחלקיו הבלתי חוקיים .

...

משהמבקשים אשר בפיהם טענות חמורות כנגד תוקף ההסכם מודים ומסכימים שבכל הנוגע לתניית הבוררות הרי שיש לה תוקף מלא, אין לאפשר למשיב להתחמק מבירור המחלוקת בבוררות.

סיכומו של דבר: ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתביעה לאכיפת ההסכם בלבד, ללא רכיב התביעה להחזר ההלוואות, תידון בבוררות וביחס אליה ניתן צו לעיכוב הליכים.

המשיב ישלם למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.