זאת בין היתר, נוכח העובדה שהמסמכים המבוקשים אינם בעלי רלוואנטיות ברורה לשאלת היותה של התובעת ידועה בציבור של המנוח, וליתר דיוק לביסוס טענתה, שלפיה המנוח מימן את רוב ההוצאות של מחייתם והבילוי המשותף בארץ ובחו"ל, כמו גם שנתן לתובעת את כרטיסי האשראי לבצוע הקניות.
לדידם של הנתבעים, הן התובעת והן הנתבע לא הצהירו על הקשר שלהם כקשר של "ידועים בציבור" בפני רשויות וגופים שונים כגון המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, חברות ביטוח, מקומות עבודה וכיוצ"ב ובכל עת שנדרשו לציין את מצבם המשפחתי או האישי ציינו "גרוש/ה".
בנוסף, המנוח אף תיכנן את המשך חייו בנפרד מהתובעת בארצות הברית בקירבת בנו אסף ובני משפחתו, ובשלהי שנת 2017 החל המנוח בתהליך לקבלת אשרת מגורים בארה"ב. המנוח שלח טפסים, שוחח עם נציגי השגרירות, כתב מכתבים כנדרש במסגרת הליך זה ואולם הליכים אלה נגדעו עם ועקב פטירתו.
כב' השופט אלכס שטיין אשר הצטרף לתוצאת פסק הדין של כב' השופט מינץ, ובקש למקד את טיעוניו, בין היתר, על חשיבותה של "האוטונומיה הזוגית", הבהיר כי "יחסי זוגיות הם עניין אינדיוידואלי לא רק במישור הרגשי והאינטימי, אלא גם במישור הרכושי. כל מערכת זוגית מתקיימת על-פי הנוהגים וההסכמות שבני הזוג מגבשים בינם לבין עצמם על בסיס אמונות באורח החיים הרצוי להם. הסכמות בין בני זוג בנוגע לרכושו האישי של כל אחד מהם ומידת שתופו של בן הזוג האחר באותו רכוש אינן עשויות איפוא מקשה אחת. הסכמות בעינייני רכוש אשר מתגבשות במערכת יחסים זוגית אחת אינן דומות – וממילא לא צריכות להיות דומות – להסכמות אשר מתגבשות במערכת זוגית אחרת. בני זוג רשאים לחיות את חייהם כזוג במתכונת דתית, חילונית, פטריארכלית, פמיניסטית או במתכונת אחרת שמתכללת בתוכה ערכים והשקפות עולם מזה ומזה. כמו-כן רשאים הם לאמץ לעצמם דפוס של חיים אינטימיים לפי בחירתם, אשר יכלול ושלא יכלול חופש מיני. כל אלה הם עניינם הפרטי, ולא ענייננו. אוטונומיה של המערכת הזוגית מחייבת אותנו לתת יחס ניטראלי ושוויוני לכל דפוסי החיים הזוגיים ולכל הסדרי רכוש, כל אימת שאין מדובר בניצול לרעה האסור על-פי הדין".
עוד הוסיף כב' השופט שטיין, כי "הנני מסכים עם השופט עמית כי דיננו אינו מתיר שלילת רכוש מבן זוג אשר נמצא "בוגד" בבן זוגו.
ואולם וזה העיקר, לדעתנו, אין בכוחה של בגידה נטענת או בהסכם לחיים משותפים או בצוואה כשלעצמם, כדי לשלול הכרה כידועה בציבור, שכן מדובר במערכת היחסים שבין המנוח לבין הקרן המושתתת על הוראות הקרן; ואין באירועים אקסוגניים מעין אלה כדי לגבור על הוראות תקנון הקרן (בשינוים המחויבים ראה בג"צ 27963/06 שאוה- שוע נ' בית הדין הארצי לעבודה (מיום 21.4.2009)).
...
ואולם וזה העיקר, נקבע על ידי כב' השופט רועי פוליאק בעניין סידורובה, דברים היפים לענייננו, כי "בכניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור."
מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, נבקש לציין כדלקמן:
* ראשית, העובדה כי לתובע ולמנוח היו חשבונות בנק נפרדים (ע' 6 ש' 1-12; ע' 32 ש' 10-13) אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן נקבע לפני כשלושה עשורים כי לבחינה מהו משק בית משותף, "אין נפקא מינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד" (ע"א 107/87 שרה אלון – פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1) 431).
* לא מצאנו ליתן משקל של ממש לעובדה, כי שמה של התובעת לא מופיע על חלק ממנוייו של המנוח; ומכל מקום, גרסתה של התובעת כי על פי רוב המנוח הלך עמה לקולנוע לא נסתרה (ע' 8 ש' 20-32; ע' 14 ש' 23-25).
לא נעלם מעינינו, כי התובעת לא השתתפה בהוצאות וסידורי הקבורה של המנוח (ע' 10 ש' 10-13), אך לא מצאנו ליתן לכך משקל של ממש.
