הסכם העסקת פרילנסר הנהלת חשבונות

דוח מסכם של דמי טפול עמילות מכס המעיד על סך הכספים שהנתבעת גבתה כדמי טפול לתיק בקשר עם תיקי הלקוחות של כלל סוכני המכירות של הנתבעת לרבות הפרילנסרים.

המסמכים המפורטים בסעיפים ו - ט לבקשה המתייחסים למכירות האישיות של התובע – על פי הסכם ההעסקה בין התובע לנתבעת זכאי התובע: "לבונוס בגין מכירות שיבוצעו ללקוחות לפי אישור מנכ"ל/סמנכ"ל החברה לגבי רשימת הלקוחות בסך של 20% מהרווח בפועל בתיק..." (סעיף 5 להסכם ההעסקה).

אשר להעתקי החשבוניות, תמציא הנתבעת דוח פרטני לתיק אשר ירכז בתוכו את ההכנסות שנגבו בפועל מן הלקוח כפי שנרשמו במערכת הנהלת החשבונות של הנתבעת והנוגעים להפקת חשבוניות מס ללקוח וכן את העלויות שעלו לחברה בקשר למשלוחים בפועל כפי ששולמו לנותני השירותים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, להלן ההכרעה - הכלל המרכזי בסוגיית מתן צו לגילוי ועיון במסמכים הוא שאלת הרלבנטיות של המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל את הדיון, יקדמו ויסייע להכרעה בשאלות האמיתיות העומדות להכרעה.

בקשת התובע לגילוי מסמכים: התובע עתר לגילוי נתוני שכר ורכיבי שכר של כל המורים המועסקים בתיכונים אצל הנתבעת, הן באמצעות תלוש שכר והן באמצעות חשבוניות, לרבות מורים המועסקים בחוזה אישי בפילוח של סוג העסקה (שכיר, עצמאי, חוזה אישי וכו'), תחום הוראה, גיל וותק תוך הסתרת פרטים מזהים.

הבקשה לגילוי חוזי היתקשרות שנחתמו בין התובע לבין כל אחד מבתי הספר הבאים: בית חינוך אופק, תיכון יעדים ובית ספר תו"מ, לרבות חשבוניות מלאות שניפק התובע לבתי ספר אלה (ככל שיש בהן פירוט נוסף על האמור בכרטסת הנהלת החשבונות): הבקשה מתקבלת.

לפיכך, לדידה של הנתבעת בחינת הקף ההעסקה המצרפי של התובע ילמד על כפיפותו להוראות משרד החינוך וכן על מסגרת ההיתקשרות שלו עימה ועל המניעים בגינם העדיף להיות מועסק כפרילאנסר ולא כשכיר.

...

לפיכך, הבקשה מתקבלת והתובע ימציא את המסמכים עד ליום 15.8.19, לרבות חשבוניות מס ככל שהן כוללות פירוט נוסף על האמור בכרטסת הנהלת החשבונות.

הבקשה לגילוי תלושי שכר מבתי ספר נוספים, בנוסף על בית הספר אורט (ככל שהתובע הועסק כשכיר בבתי ספר נוספים): הבקשה מתקבלת.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ומשגם בגילוי מסמכים אלה יהיה כדי לשפוך אור על טיב מערכת היחסים ששררה בין התובע לנתבעת בתקופה הרלבנטית לתביעה, הבקשה מתקבלת והתובע יגלה את המסמכים עד ליום 15.8.19.

בנוסף, בשעה בה הנהיגה הנהלת התובעת מגמה של צימצום עובדים והוצאות, הטענה שהעסיקה את אשת הנתבע, דוקא לאחר פיטורי עובדים, אינה עולה בקנה אחד עם עניין זה. לאור כל האמור לעיל, סכמתי את שכרו של הנתבע יחד עם נתוני השכר הרשומים על שם אישתו וחשבוניות המס האמורות ומבדיקתי זו עולה, כי שכרו ברוטו בתוספת עמלות, עמד בממוצע על כ-20 אלפי ₪ לחודש בשנת 2010, כ-16 אלפי ₪ לחודש בשנת 2011 וכ-11 אלפי ₪ בחודש בשנת 2012.

(ו) לטענת התובעת, הנתבע שלח-יד בכספים שהתקבלו עבור מוצרים שנמכרו בסניף ולא העבירם לה. נוכח טענה זו, נודעה חשיבות עליונה להתנהלות הסניף אל-מול הרשת בכל הנוגע להעברת תקבולים שנגבו בו. סכומים שנגבו בסניפים לא הופקדו בידי מינהלי סניפים לחשבון בנק של התובעת; הם הועברו מהסניפים להנהלת הרשת בתל-אביב עם מיסמך שכונה דו"ח קופה, והפקדות נעשו רק ממרכז הנהלת החשבונות של התובעת [עמ' 60 ש' 9-8].

אלא שבמהלך עדותו הודה הנתבע, באורח עיקבי ומפורש ולא פעם אחת, כי בזמן-אמת הוא הסכין עם כל קזוז והפחתה שהתובעת ביצעה משכרו ולא הלין על כך. הנתבע אישר שבעת שחתם על ת/10 היה מודע לכך שכותרתו 'הסכם העסקה', באופן שאינו תואם טענה בדבר היותו שותף של התובעת בסניף [עמ' 181 ש' 7-5].

...

לסיכום חלק זה התוצאה היא שגם התביעה שכנגד נדחית במלוא סכומה.

סיכומם של דברים התביעה העיקרית נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

יצוין כי בתצהירו של התובע מופיעה גרסה שונה מעט (סעיף 21 לתצהיר): "בתחילת שנת 2012, נקרתה בדרכי היזדמנות לשילוב עיסוקי כמנהל העתון יחד עם פירסום לקוחות אחרים שלא במסגרת העתון המקומי בנהריה ובמכירת מדיה ארצית, ועל כן הצעתי לנתבע ולאשתי כי אהפוך משכיר לפרילנסר, תחת התחייבותי (הברורה מאליה) לשמור על אינטרס החברה והעיתון, ובכפוף למתן שירותי ניהול כנגד חשבונית בתמורה לסך של 12,000 ₪ בצרוף מע"מ". הגם שאין לעניין זה חשיבות רבה, אציין כי גרסת התובע בתצהירו סבירה יותר בעיני, באשר לא נטען כי החברה הייתה בקשיים כלכליים כבר בתחילת שנת 2012.

התובע משך "שכר מקורבים" בהקף של 231,775 ₪, משך משכורות בעודף לפי שכר 8245 בסכום של 34,992 ₪ (הסעיף לא ברור לי), בצע משיכות לפי כרטסת הנהלת חשבונות מצורפת בסך 116,099 ₪ ועוד, כמפורט בנספח א' להסכם הגישור.

התובע לא הציג הסכם העסקה או הסכם על תשלום דמי ניהול, וככל הנראה לא נחתם הסכם שכזה בין הצדדים.

...

דברים אלה לא הובררו וממילא אינם נחוצים לצורך הכרעה בתיק, אולם הם מחזקים את המסקנה אליה הגעתי לפיה התמורה כנגד שירותי הניהול היוותה רק חלק ממערכת היחסים העסקית והכספית שבין הצדדים.

סופו של דבר סופו של דבר, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

בהמשך נרשם במפורש כי קיים הסכם עבודה קבוצי כללי בין ההסתדרות ובין היתאחדות המלונות ולאחריו נרשם: "והואיל: והחברה ומדריך חדר הכושר הסכימו ביניהם על תנאי עבודה עדיפים על הוראות ההסכם הקבוצי המיוחד, ככל הנזכר להלן בהסכם עבודה אישי זה" (דגש ש.ש.) כלומר כבר בתחילה הסכימו כי הסכם ההעסקה האישי מעניק תנאים עדיפים על פני ההסכם הקבוצי המיוחד.

גם באופן שבו נעשה החיוב ברי כי מדובר בפעולה דרך ובאמצעות המלון וכי פרוצידורה דרך רשומי המלון והנהלת חשבונות בו היא הכרחית.

עוד היא מבחינה בין האימונים האישיים שהתובע ביצע לבין שיעורי סטודיו של מדריכי חוץ, שהם פרילאנסרים והתשלום להם משתנה לפי הסכם עם כל אחד ואחד.

מאחר שהעמלה היא חלק משכרו של התובע והעובדה שבהסכם ובתלושים ברי שהנתבעת שילמה לתובע קרן הישתלמות עבור שכרו, יש להוסיף לרכיב זה את יתרת הסכום שהיה צריך להיות מופרש ושלא הובא בחשבון בגין האימונים הללו.

...

טענה זו נדחית.

תביעת התובע לפדיון חופשה הבראה ודמי חגים נזנחה ונדחית.

עוד, הנתבעת תשלם שכר טרחה ב"כ התובע בסך 11,000 ₪.