הסכם הסחר ישראל-האיחוד האירופי

בפסק הדין מפרטת כב' השופטת נאות-פרי, כי על פי הסכם הסחר החופשי שישראל צד לו, ניתן לייבא לישראל ממדינות האיחוד האירופי מוצרים אשר יוצרו, נוצרו עובדו, או הושגו בשלמותם באחת ממדינות אירופה, תוך פטור מתשלום מכס או תשלום מכס מופחת.

...

מכתב רשויות המכס הבריטי היתקבל אצל המשיבה ביו 10.11.99 אך המשיבה לא עשתה מאומה, וישבה בחיבוק ידיים משך כשנתיים ורק ביום 5.12.01 הודיעה המשיבה למערערת כי שילטונות המכס באנגליה הגיעו למסקנה שטובין שהובאו במכולה אינם עונים על כללי המקור, ועל כן לא זכאית המערערת להנחה במכס, ומכאן החיוב בסך 171,320 ש"ח. שני הנושאים העקריים, בהם דנה כב' השופטת נאות פרי היו אלה: א. זכאותה של המשיבה לגבות את המכס שבחסר על פי הוראות חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968.

" השהיית ההודעה למערערת, אף אם אין להביא בחשבון "נזק ראייתי", ואף אם לא הוכח כי נגרם נזק אחר, בודאי גרמה באופן ישיר לנזק המתבטא בהצטברות החיובים הנלווים למכס שבחסר, כמתחייב מהוראת ס' 6א הנ"ל. נראה לי על כן להציע, כי נדחה את הערעור, בכפוף לכך שנבטל את הקנסות שהוטלו בקשר למס שבחסר וכן נקבע כי בחישוב המס המגיע לא יילקחו בחשבון החיובים הנלווים בגין התקופה שמיום יבוא המוצרים לישראל ועד למועד בו נדרש לבצע את התשלום, כמפורט בסיפא להודעה בדבר החיוב במס מיום 5.12.01.

התובעת הגישה לנתבעת, בגין כל משלוח תעודת תנועה EUR-1 (להלן: "תעודת תנועה") הנדרשת בהתאם להסכם הסחר של מדינת ישראל עם הקהיליה האירופאית (להלן: "הסכם הסחר"), לשם קבלת העדפת מכס (נספח א' לתצהיר מנהל התובעת – להלן: "ברוכים").

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו שעורי המכס בהתאם לסעיפים 16 עד 23 על טובין, אלא אם כן הוגש לרשות המכס אחד מאלה, לפי העניין: (1) מיסמך העדפה מארצות האיחוד האירופי, ארצות מצטרפות, ארצות אפט"א, הרפובליקה של טורקיה (להלן – טורקיה), והממלכה ההאשמית של ירדן (להלן – ירדן) לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא שבו נרשמו מוצרים אלה; מיסמך כאמור לא יתקבל לאחר תום ארבעה חדשים ממועד הנפקתו כאמור בהסכמי הסחר; בפיסקה זו, "מיסמך העדפה" – תעודת תנועה EUR1 למעט מירדן או תעודת תנועה "EUR-MED", תעודת מקור שאושרה בידי לישכת המסחר והתעשיה של ירדן או חשבונית הצהרה כאמור בהסכמים; הינה כי כן, על פי צו תעריף המכס, העדפת מכס ביבוא טובין ממדינת קהילה תנתן אך ורק אם היבואן הציג מיסמך העדפה מאחד משני הסוגים המפורטים לעיל, אשר תעודת תנועה היא אחת מהם (הוראות אלה קולטות למעשה לדין הפנימי את סעיף 16 לפרוטוקול).

...

נוכח כל האמור לעיל אני מצהיר כי הודעות החיוב מיום 15.5.2011 ומיום 15.1.2012 מבוטלות.

התביעה בגין יתר הודעות החיוב נדחית.

נוכח הפער בין הודעות החיוב שהתביעה בעניינן התקבלה לבין אלו שהתביעה בגינן נדחתה (שיעור של כ – 10% מחיוב המס הכולל), הרי שאני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעת, בסך כולל של 25,000 ₪.

"מיסמכי העדפה" הם מסמכים המעידים על הוכחת מקור הטובין – תעודת תנועה או חשבונית הצהרה, כפי שנקבעו בהסכמי הסחר שנחתמו בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי (כ"א 1304, כרך 44, עמ' 216), ובין מדינת ישראל לבין מדינות מרקוסור – ארגנטינה, ברזיל, פרגואי ואורוגואי (כ"א 1588, כרך 60, עמ' 50) (להלן יכונו יחדיו: הסכמי הסחר).

...

לאחר שעיינו בעתירה, בתגובה המקדמית, ובתשובת העותר לה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא, על הסף.

בהינתן הנסיבות, לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

מדובר ב-500 טון גבינות, שעל-פי הסכם הסחר החדש של ישראל עם האיחוד האירופי שייחתם בימים אלה, יותר יבואן לישראל ללא מכס.

...

שוכנענו כי העותרת לא הצביעה על עילה להתערבותנו בהליכים שנקבעו, בשים לב להיות ההסדר מוגבל לשנה אחת וליתר השיקולים שמנינו, אין לומר כי לוקה הוא בחוסר סבירות או בפגיעה לא מידתית המחייבת התערבותנו.

העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

יחסי המסחר בין אנגליה לבין ישראל מוסדרים, בין היתר, על ידי הסכם הסחר החופשי הכולל את ישראל ומדינות האיחוד האירופי (כתבי אמנה 1304, כרך 44, להלן – "הסכם הסחר").

...

לאחר קריאת סיכומיהם המפורטים של באי כוחם המלומדים של הצדדים, על צרופותיהם והאסמכתאות הרלבנטיות – מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים אשר יפורטו להלן בהתאם לטענות התובעת כסדרן.

מהמקובץ עולה כי במועד שליחת הודעת החיוב רק חברה אחת פשטה את הרגל ואולי רק לגביה ניתן היה לטעון לגבי נזק כלשהוא, אך שאר החברות (ארבע במספר) עדיין קיימות או שנכנסו לפשיטת רגל בשנת 2003 – הרבה אחרי הודעת החיוב.

בכל מקרה – לאור המסקנה אליה הגעתי מעלה – לא ארחיב בנושא.

אשר על כן, ומהנימוקים שפורטו מעלה, דין התביעה להדחות.