הסכם הלוואת משכנתא מבנק דיסקונט

ואולם, כאשר מיתקיים מעשה בית דין המקים מחסום דיוני בפני הגשת תביעה חדשה, זה אמצעי שראוי להפעילו כטענת סף (ראו; ת"א (מחוזי-מרכז) 26710-08-13 לוי נ' רו"ח ניצן ויסמן (20.01.2014); ע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (08.09.2005)).כך גם משנמצא שהתביעה היתיישנה (ע"א 6805/99 תלמוד תורה נ' הוועדה המקומית לתיכנון י"ם, פ"ד נז(5) 433 (2003); (תא (מחוזי-חי') 28373-07-11 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מ.ציג בע"מ (בפרוק) (23.11.2015)).

בפסק הדין שניתן בע"א 68230-12-21 קובע בית המשפט המחוזי כי טענות אלה שמעלה התובע נדונו ונדחו בשורה של הליכים משפטיים קודמים, וכי גם אילו היה התובע מוכיח שתלוש המשכורת שהוגש לבנק היה מזויף, אין בכך לפסול את הסכם ההלוואה והמשכנתא שנרשמה מכוחה שעה שבסופו של דבר התובע קיבל את כספי ההלוואה ועשה בהם שימוש ואף ביקש הלוואה נוספת בשנים 2002-2001 לאפשר לו לעמוד בהחזרי ההלוואה שלחוסר תקפותה הוא טוען.

...

בפסק הדין שניתן בע"א 68230-12-21 קובע בית המשפט המחוזי כי טענות אלה שמעלה התובע נדונו ונדחו בשורה של הליכים משפטיים קודמים, וכי גם אילו היה התובע מוכיח שתלוש המשכורת שהוגש לבנק היה מזויף, אין בכך לפסול את הסכם ההלוואה והמשכנתא שנרשמה מכוחה שעה שבסופו של דבר התובע קיבל את כספי ההלוואה ועשה בהם שימוש ואף ביקש הלוואה נוספת בשנים 2002-2001 לאפשר לו לעמוד בהחזרי ההלוואה שלחוסר תקפותה הוא טוען.

יפים לעניין זה דברי פרופ' נ. זלצמן, בספרה מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991 תל אביב, תשנ"א, עמ' 14): "אינטרס החברה הוא לשים סוף להתדיינות, ובכך לשמור על כבודה ויוקרתה של המערכת השיפוטית ולהבטיח יצבות וודאות לגבי כוחו המחייב של המעשה השיפוטי. אם יותר לבעל דין שאינו מרוצה שמתוצאת פסק הדין לחזור ולהתדיין עם בעל הדין יריבו באותו עניין עד שישיג את ההכרעה הראויה בעיניו, משמעות הדבר היחלשות מעמדו של בית המשפט בעיני הבריות ויצירת סכנה של הכרעות שיפוטיות סותרות באותו עניין או באותה שאלה. מכאן קצרה הדרך לערעור מוחלט של הביטחון והיציבות במשפט". דין התביעה להידחות באיבה גם מחמת התיישנות, משטענות התובע מתייחסות להסכם הלוואה ושטר משכנתא עליו חתם התובע בשנת 2000 ולהליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד התובע בשנת 2003.

התנהלות התובע בריבוי ההליכים המשפטיים בהם הוא נוקט באותו עניין, כאשר פעם אחר פעם נדרש הבנק להתגונן ולהגיש בקשות ופעם אחר פעם נדרשים בתי המשפט לשוב ולהידרש לעניין שהוכרע, עולה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי ואף מטעם זה דין התביעה להידחות על הסף.

מכל האמור, התביעה נדחית.

לטענת הבנק, התובע והמנוחה זומנו לבנק יומיים לאחר חתימת הסכם ההלוואה (ביום 6.1.2005) לפגישה, "שכל מטרתה היה נושא הביטוח, אחרת לא היה כל טעם לקיומה, שכן כל המסמכים כבר נחתמו" (סעיף 19 לסיכומי הבנק).

ראה לעניין זה, ע"א 9358/96 בנק דיסקונט למשכנתאות בע'מ נ' רוזנברג (לא פורסם, 3.6.98): 'המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על בנק שנותן ללקוח הלוואה המובטחת במשכנתא, להודיע ללקוח 'כפרט מהותי' שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה'.

...

אין מנוס מלקבל את טענת הנתבעת לפיה, "... אין עסקינן בסיטואציה שבה ניתן לטעון כי המועמד לביטוח בתום לב לא הצהיר על פרט רפואי... אלא המדובר בסיטואציה בולטת שבה מועמד לביטוח הינו חולה ללא ספק במחלה קשה עובר טיפולים וחרף זאת מצהיר כי מצבו בכי טוב ללא כל ליקוי נראה לעין". בנסיבות אלה סבורני, שלא ניתן לקבל את הטענה לפיה, ניתן היה לבטח את המנוחה תוך הגדלת התשלום החודשי, ללא חוות דעת חיתומית מטעם התובע.

אין מנוס מלקבל את עמדת המבטחת לפיה, בסופו של דבר, "המנוחה ביקשה להתבטח על סיכון קיים שלמרבה הצער התממש עם מותה" (סעיף 33 לסיכומי המבטחת).

סוף דבר התובענה נדחית.

עוד טען הבנק, כי התובעים נימנעו מלזמן עדים רלוואנטיים, בהם מנהל הבנק, שלטענת התובע עמו נוהל המשא ומתן קודם לחתימת הסכם ההלוואה ואלו על-פי טענת הבנק לא היה אדם כזה (שכן באותה עת, בטרם מוזג בנק דיסקונט למשכנתאות עם בנק דיסקונט, סניף בנק דיסקונט במרכז כלל ארח את סניף בנק דיסקונט למשכנתאות, והגורם הבכיר שהיה בסניף וטיפל בהלוואות משכנתה, היה מר **** צירלין, ללא קשר לסניף בנק דיסקונט ולמנהל הסניף).

...

אפילו הנחנו שהתובעים באמת ובתום לב הניחו שהנספח הדולרי מתייחס רק ליחידה השלישית של סכום ההלוואה הכולל, כי אז מצופה היה שיבקשו להבהיר עניין זה מראש, אך הם לא עשו כן. לפיכך ומאחר שלנוכח הטעמים שעליהם עמדנו ולנוכח הגיונם של דברים, המסקנה ההגיונית היא שהנספח הדולרי חל על כל רכיבי ההלוואה, נראה שההסבר הנעוץ במגבלות התוכנה הוא ההסבר הנכון.

כל הטעמים מובילים אפוא, למסקנה, כי יש לדחות גם את טענות התובעים, כי הנספח הדולרי מתייחס רק לחלק אחד מסכום ההלוואה.

משהגענו למסקנה זו, הרי שדין התביעה להידחות.

לאחר זמן מה ערך גרצברג חוזה שנחזה להיות חתום על ידי אתר למכירת שתי הדירות לגרצברג עצמו ועל יסוד החוזה קבל הלוואה מבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לפנים בנק לפיתוח ולמשכנתאות לישראל בע"מ) (להלן - הבנק) בסכום של 840,000.

...

הגענו לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות.

הגענו לכלל מסקנה שאין עילה להתערב בממצא זה. לגבי יתרת הסכום ראה בית המשפט המחוזי לתת אמון בעדותו של המשיב כי לא נהנה מן הכספים שהופקדו בבנק המזרחי וקבע כי ככל הנראה נפתח החשבון ביזמתו של גרצברג, כביכול כנאמנו של המשיב.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 18821-07-20 בן חמו ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב 65136 תיק חצוני: בפני כבוד השופט אדהם ספדי תובעים 1. דליה בן חמו 2. עזבון המנוח ליאור בן חמו ז"ל נתבע בנק דיסקונט לישראל החלטה

על כן, זה אך ברור שבכדי שהנתבע יוכל לבחון את חוות דעתו של מר גרופמן ולשקול הגשת חוות דעת נגדית, או אפילו בכדי להתכונן כראוי לחקירת המומחה מטעם התביעה, יש צורך בקבלת מלוא התעוד על אודות מצבו הבריאותי והרפואי של המנוח עד למועד החתימה על הסכמי הלוואות המשכנתא.

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה בחלקה ומתיר בזאת לנתבע להעתיק את התיעוד המתייחס למצבו הבריאותי והרפואי של המנוח והמצוי בקופות חולים שבהן היה המנוח חבר, בתי חולים שבהם קיבל המנוח טיפול, במוסד לביטוחי לאומי ובכל מוסד או גוף אחרים המחזיקים מידע ומסמכים אודות מצבו הבריאותי והרפואי של המנוח, בגין התקופה שעד ליום 05/12/2013.

כמתחייב על פי תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות הבקשה בסכום כולל של- 1,000 ₪ (בקביעת הסכום התחשבתי בעובדה שהבקשה התקבלה בחלקה בלבד).

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.