הסכם הזמנת שירותי כוח אדם באתר הבנייה נחתם

טענות הצדדים: לטענת התובעים, הם עבדו בעבודות ביניין (ברזלים, בטון תיקונים), באתר בנייה בפרויקט "יוניק בוטיק" בראשון לציון כאשר הנתבעת הייתה החברה הקבלנית המבצעת בפרויקט.

טענות התובעים לעניין העסקה במשותף ו/או כמזמינת שירות ו/או כי ההסכם שנחתם בין הנתבעת לנתבע 3 הנה חוזה הפסד לא נטענו בכתב התביעה ו/או בתצהירי התובעים ועל כן, עולות כדי הרחבת חזית אסורה ודינן להדחות.

לא נעלם מעינינו שההסכם אשר נחתם בין הנתבעת לנתבע 3 הנו הסכם לשירותי בנייה ולא הסכם לאספקת כח אדם.

...

לפיכך, לא הופרכה טענת התובעים לזכאותם לרכיב זה. משנדחתה טענת הנתבעת באשר לשכרם השעתי של התובעים ומשהתקבלה על ידנו גרסת התובעים באשר לשכרם השעתי מצאנו לקבל את חישובי התובעים בעניין הפרשות לפיקדון מסתננים.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת בחלקה, מהטעמים המפורטים לעיל.

התביעה לפיצוי בגין היעדר הודעה על תנאי העסקה ופיצוי בגין היעדר תלושים – נדחית.

רקע כללי וסקירת טענות הצדדים בקליפת אגוז עניינו של פסק הדין דנן בסדרת הסכמים שנכרתו בין הצדדים, לבצוע בדיקות התאמה לתקן ובדיקות איכות שונות, שהוזמנו על ידי הנתבעים אצל התובעת, באתרי בנייה שונים שבהם פעלה הנתבעת 1, חברה יזמית בתחום הבנייה (להלן: הנתבעת או החברה), כאשר, לטענת התובעת, ההיתקשרות נעשתה באמצעות מנהלה של הנתבעת ובעל המניות היחיד בה, הוא הנתבע 2 (להלן: הנתבע או הנתבע 2) ובחתימתו וערבותו האישית.

לא אוכל לקבל טענה זו. בהקשר זה נקבע בסע' 2 להסכם/להסכמים כדלקמן: "המזמין מיפה את כוחו של כל מי מעובדיו ו/או מהפועלים מטעמו ו/או מהגורמים המקצועיים הפועלים באתר/פרויקט (כגון קבלן ראשי, קבלן ביצוע, מפקח, מנהל עבודה) להזמין בדיקות עבורו." עולה מהאמור כי בין אם המזמין (קרי: הנתבעת) התחייב והזמין את העבודות בעצמו, ובין אם מי מטעמו התחייב והזמין את השרות אצל התובעת – החיוב מוטל על המזמין, החתום על ההסכם.

...

עם זאת, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע, כאמור.

לפיכך, אני מורה לתובעת לשאת בשכר טרחתו של הנתבע 2 בסך של 4,000 ₪, כאשר סכום זה ישולם ע"י התובעת לנתבע 2 בתוך 30 ימים מהיום.

בנסיבות העניין אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את שכרה בסך של 85,595 ₪, כאשר סכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בד בבד, גורסת הנתבעת 4, בשם כלל הנתבעות אותן מבטחת, כי ככל שתיקבע חבותן של הנתבעות או מי מהן לקרות התאונה, הרי שיש להטיל אשם זה לפתחם של צדדי ג' 2-3 בהיותו של צד ג' 2 חברה לניהול, תאום ופקוח על העבודות באתר הבניה הנושאת באחריות מלאה או מכרעת לקרות התאונה, בין היתר בשל: העדר השגחה, פקוח, הנהגת שיטת עבודה אסורה ומסוכנת באתר הבניה, העדר הקפדה על נוהלי בטיחות והתרשלות במתן הוראות למניעת הארוע, העדר הדרכה לעובדים, העדר אספקת ציוד מגן ואי אכיפה על השמוש בו. צדדי ג' 2-3 הודפים מכל וכל טענות אלו של הנתבעת 4 כלפיהם וטוענים כי בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין יזמית הפרוייקט לבין הנתבעות 2-3 ששמשו כקבלן הראשי של הפרוייקט, תפקידו של צד ג' 2 היתמצה בפקוח הנדסי על טיב העבודות ללא כל קשר או הטלת אחריות על עינייני בטיחות באתר העבודה, סוגיה עליה היו אמונות הנתבעות 2-3 בלבד, מה גם שהללו חוייבו על פי תנאי ההסכם מול יזמית הפרוייקט, למנות מטעמן מנהל עבודה רשום באתר ולהיות אחריות על כל הקשור לנושאי בטיחות בעבודה באתר, לרבות על עובדי קבלני משנה.

עם זאת, אין חולק כי הנתבעת 1 היה מעסיקו הישיר, על תקן של גורם השמה וניתוב כח אדם בין אתרי הבניה וככזה גם עליה מוטלת חובת זהירות לוודא שהיא שולחת את התובע לאתר בניה עם סביבת עבודה בטוחה בה יסופקו לו אמצעי בטיחות, ציוד מגן אישי והדרכה נאותה.

בהסכם בין המזמין/היזמית לבין הקבלן הראשי (מליבו) מוגדר "המפקח" שהוא צד ג' 2 לענייננו, באלו המילים: " כל גורם שיתמנה על ידי המזמין לפי שיקול דעתו הבלעדי על מנת לפקח על עבודות בניית הפרוייקט ועל ביצוע הבקרה לגבי קצב ביצוע העבודות בפרוייקט על ידי הקבלן, מן אישורים לגבי גובה בצוע התשלומים לקבלן לגבי ביצוע העבודות שבוצעו על ידו הכל כמפורט בהסכם זה". לשון אחר, תפקידו של המפקח הוא לשמש ידו הארוכה של המזמין, יזם הפרוייקט, בהתנהלות מול הקבלן הראשי מבצע הבניה.

במסגרת זו, השיב המומחה כי עבודות של שמירה או עבודות ניקיון קלות באתר בניה, עדיין אפשריות עבור עובד שניפגע קשה דוגמאת התובע דנן, אם כי הדבר תלוי ברצון המעסיק להשיבו לעבודה בשירותו.

...

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתאונת עבודה, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות בהן נשא או ישא בעתיד בקשר לתאונה לרבות נסיעות לקבלת טיפולים ככל שיזדקק להם בעתיד, גם לאחר שובו למולדתו ביום מן הימים, בסך כולל של 50,000 ₪.

51293 71סוף דבר 54678313לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמידה את נזקיו של התובע 1 על סכום של 361,000 ₪.

לאור התוצאה אליה הגעתי בחזית שבין שולחת ההודעה לצדדי ג' 2-3 לפיה דין ההודעה להידחות, תישא שולחת ההודעה בהוצאות צדדי ג' בגין ניהול הליך זה בסך 20,000 ₪.

אין חולק כי הנתבעת 4 סיפקה שרותי כוח אדם לנתבעת 1[footnoteRef:3].

הבסיס הנורמאטיבי הדרך המקובלת לבחון את תנאי עבודתו של כל עובד היא באמצעות הודעה על תנאי עבודה או הסכם העסקה.

על כן, מעדותו עולה כי האתרים בהם עבד התובע עבור הנתבעת 1 היו אתר בניה ברמת גן תחילה ולאחר מכן אתר בניה בבת ים. גם מעדותו של העד מטעמו של התובע, עולה כי התובע עבד יחד עמו בשנת 2019 בכפר סבא וברעננה אתרים בהם, התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים בצעו עבודות: "מר Siyoum: היינו עובדים ברעננה, אבי היה מתקשר אלי. מה שקשור לאריתראים, אני הייתי מתקשר ומסדר להם את הסידור עבודה שלהם, מה שאבי היה אומר לי.

גירסתו המתפתחת של התובע ביחס לאתרי העבודה, הקשר עם אבי, הממונים שחתמו על הכרטיסים שצרף, האנשים עימם היה בקשר טלפוני בנוגע לעבודתו ודלות הראיות, לרבות גירסתו הלא עקבית בישיבת ההוכחות כמפורט לעיל, אין בהם כדי להביא למסקנה כי הנתבעת 1 העסיקה את התובע לאחר חודש אפריל 2018.

הנתבעת 1 טענה כי התובע חתם על כתב הויתור מול עורך דין, אך בחרה לא לזמן עדים רלוואנטיים מטעמה, אשר יכלו להעיד על נסיבות מסירת כתב הויתור ובצוע התשלום לתובע.

...

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

לאור האמור מצאנו כי אין מקום לפסוק פיצויי הלנה ויש הסתפק בהפרשי הצמדה וריבית.

ביחס להוצאות, אומנם תביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי, אך מרבית רכיבי התביעה התקבלו, כך שמצאנו לפסוק לתובע הוצאות בסך 10,000 ₪.

התובע הוצב באתרי צוות קרקע אך לטענתה הוא לא היה חלק ממצבת כוח האדם הקבוע שלה, לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיקה בינה ובין התובע, והיא שילמה את כל אשר התחייבה בהתאם להסכם ההיתקשרות עם תדהר.

בכתב התביעה ביקש התובע לחייב את צוות קרקע בהיותה מעסיק בפועל או מעסיק במשותף; מעסיק ישיר לאחר תשעה חודשי עבודה בחברת כוח אדם; משתמש שהתקשר בהסכם הפסד או מזמין שירות שלא פיקח על תנאי עבודתו.

ההיתקשרות בין צוות קרקע ובין הנתבעות - א.א. כהן ותדהר צוות קרקע היתקשרה עם הנתבעות בהסכם לאספקת עובדים לבצוע עבודות בנייה שביצעה באתרים שונים בארץ.

כל שהוצג הוא סיכום חודשי במסמך הנילווה, אשר מהוה היתחשבנות בין צוות קרקע והנתבעות, ותו לא. למקרא המסמך הנילווה מתקבל הרושם שהפיקוח היחיד של צוות קרקע ביחס לעובדים המועסקים בחצריה היה חתימת הנתבעות על התחייבות ברישא למסמך הנילווה.

...

אשר על כן, נדחית התביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את צוות קרקע לשלם לתובע, בתוך 60 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב בדבר פירוט תנאי העסקה בסך 2,500 ש"ח; פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך 5,000 ש"ח; גמול עבודה בשעות נוספות בסך 24,300 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.19.

לא מצאנו מקום לפסיקת הוצאות משפט לתובע, בין היתר מאחר שלא מילא אחר החלטת בית הדין מיום 21.3.23 ולא הגיש לתיק בית הדין עותק נייר של תצהירי העדות הראשית בדרך שהורה לו בית הדין.