הסכם גירושין פיקטיבי שמטרתו הברחת נכסים

אולם, עצם העובדה שבני הזוג הגישו בקשה משותפת לגירושין וצירפו לבקשה הסכם כלשהוא יום לאחר קבלת האזהרה מההוצאה לפועל, אין בה כדי ללמד על הפיקטיביות שבחלוקת הנכסים שביניהם.

בהחלט יתכן שהמבקשת ידעה על הקף החובות של בעלה אך השאלה היא האם ביסוד ההסכם הייתה מונחת מטרתם של בני הזוג להבריח נכסים מנושים.

...

לכן אני דוחה את טענותיו של המשיב 1.

על אף שטענותיה של המבקשת בעניינים אלה נדחות מכל וכל, ליבו של העניין עדיין נותר בשאלת אמיתות חלוקת הרכוש שבין הצדדים.

אני סבור שלא הוכח שכוונתם של המבקשת והמשיב 1 הייתה להבריח נכסים וכי מדובר בהסדר חלוקת רכוש שאינו אמיתי.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התובענה וניתן בזה פסק דין הצהרתי כפי שהתבקש על ידי המבקשת ופורט בסעיף 1 לעיל.

החייב מוסיף וטוען כי גרושתו ידעה על העובדה שהחייב הנו בעל חובות ומדובר בהברחת נכסים כשהסכם הגירושין הנו פקטבי.

כמו כן נטען כי הצהרות החייב בבקשתו לצוו כנוס בכל הנוגע לבעלות בנכס היו הצהרות שקר ואין על כך מחלוקת, אלא מאי, החייב עצמו הודה כי שיקר במטרה להבריח את הנכס מנושיו לטובת רעייתו ובתו וכעת לאחר סיכסוך ביניהם, גילה את האמת.

...

לאור כל זאת הנני קובע כי הגרושה נעדרת תום לב במידה הדרושה לצורך מענה על הוראות סעיף 96 ג(2) לפקודה וכן קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כנדרש תשלום תמורה בת ערך בשווי הזכויות שהועברו ובוודאי שלא ביססו תשלום בסך של כ-1,000,000 ₪ תמורת 50% מהזכויות בנכס.

על כן ולאור האמור לעיל הנני קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כי בוצעה העברה בתום לב, בתה של החייב והגרושה לא ביססה כי היא שילמה תשלומים כלשהם בתמורה לזכויות שהועברו והגרושה לא ביססה ,כאמור, כי היא שילמה את מלוא התמורה בגין העברת זכויות פרט לתשלומים אשר הגיעו לסך של כ-75,000 ₪ ואשר היו נחוצים ודרושים לאפשר לה להעביר את הזכויות על שמה ועל שם בתה ככל שהיא הייתה חפצה בכך.

לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את בקשת הנאמן ומבטל את ההענקה אשר בוצעה לטובת הגרושה ובתה קרי המשיבות בנכס.

האם הוכח כי חוזה המכר עם האחים "פקטבי" ויש לבטלו? לא שוכנעתי כי הסכם המכר של הנתבעת עם האחים נועד לשרת מטרה בלתי חוקית, או בלתי מוסרית או שסותרת את תקנת הציבור, ולא שוכנעתי כי הסכם זה נעשה בניסיון להבריח את נכסיו של הנתבע.

הבנק בסיכומיו מפנה לשורה ארוכה של מקרים בהם נתקבלו טענות בדבר הענקות מירמה, חוזי גירושין פקטביים, הברחת נכסים, הענקות ללא תמורה לבני מישפחה ועוד – וניתנו פסקי דין הצהרתיים כגון זה המבוקש כאן.

...

חלקם נותר בעינו, אך על מרביתם ניתן מענה, ועתה, לאחר ששמענו את כל העדים, מצאתי כי הבנק לא הרים את הנטל שהיה על שכמו, ונותר על שכמו, ולא שוכנעתי כי בכל הנוגע לדירה הספציפית, המדובר בקנוניה ובמרמה אשר אותותיה ברורים, אשר החלה בשנת 1981 וממשיכה עד היום ואשר שותפים לה הנתבעת והאחים של הנתבע.

שוכנעתי כי הנתבעת רכשה את הדירה, ושילמה את תמורתה, בתקופת זמן שבה לא היה לה קשר עם הנתבע ובוודאי שלא כל אינטרס ל"הסתבך" במערך חוזי "שקרי" ומורכב, שיאפשר לנתבע למלט 1/8 מהדירה מידי הבנק – וממילא ניתן היה להגיש את התביעה כפי שהוגשה – רק לגבי 1/8 מהדירה.

לגבי שנת 2008 ואילך - מצאתי את ההסברים של הנתבעים כמהימנים, והעובדה שהנתבע עבר לדירה, בנסיבות שהוכחו, אין בה כדי לחייב את המסקנה שניתן לרדת אל הנכס של הנתבעת לשם פרעון חובותיו של הנתבע.

המנהל המיוחד טוען כי חתימת המבקשת והחייב על הסכם גירושין ביום 28/6/15 בתום דיון סוער לבקשת "נוי מוצרי טבע בע"מ" לביטול העיקול שהטילה האשה על הנכס שנרכש על ידי "נוי מוצרי טבע", יש בה, כשלעצמה, גם מבלי להתכבד ולעיין בפרטי הסכם הגירושין עצמו, כדי לעורר חשד כבד, שמא בהסכם יש משום "העדפת נושים אסורה" (יצוין כי המנהל המיוחד לא נכח בדיון, כך לפחות עולה מעיון ברשימת הנוכחים המפורטת בפרוטוקול של בית המשפט למשפחה שהדיונים בו הם בדלתיים סגורות).

לטענתה, במסגרת המו"מ עם החייב בה נכח גם בא כוחו, אישר החייב כי עשה קנוניה עם המבקשת בהסכם המכר שעשה וכי העסקה הנה פיקטיבית ומטרתה להבריח את הנכס והעסק מהנושים.

...

אני מאשר לאישה להצטרף והיא רשאית להגיש בקשות כנושה או כבעלת זכווית לבית משפט זה, ככל שתמצא לנכון, ובית המשפט ידון בבקשות ככל שיוגשו.

אולם, לאחר שהכנ"ר הודיע שאינו מתנגד לאישור הסכם המכר בתנאי שיתווסף סכום נוסף כמפורט על ידו, ומאחר ואי אישור ההסכם עלול לגורם נזקים שונים למעורבים השונים, כולל לנושים, לחייב, ולאחר שהמבקשת/"הרוכשת" הסכימה להוסיף על סכום התמורה את הסכום שהמליץ הכנ"ר על פי קביעת השמאי שמונה על ידי בית המשפט, ומאחר וניתן יהיה בהמשך להתחקות אחר הכספים ששולמו במסגרת העסקה, למי שולמו על ידי מי שולמו ומה היתה "התחנה הסופית" שאליה הגיעו, וניתן יהיה להורות על ביטול הענקות והעדפות אסורות גם בהמשך, נראה לי כי ניתן לאשר את הסכם המכר בתנאים כפי שיפורט : אני מאשר את הסכם המכר בין המבקשת לחייב, ובכפוף לתנאי הכנ"ר בדבר תוספת תשלום.

אני מורה לכנ"ר להציע 3 בעלי תפקידים, מתוכם יחליט בית המשפט על בעל התפקיד שימונה כמנהל מיוחד.

צוין כי בהתאם להסכם הגירושין בין היחיד לאישתו הראשונה, נקבע כי עליו לשלם דמי מזונות לילדיו בסך 3,000 ₪ (1,500 ₪ לכל ילד) ואילו בהתאם להסכם הגירושין (הפיקטיבי) שנערך בינו לבין רעייתו הנוכחית היה עליו לשלם דמי מזונות בסך 2,000 ₪ לבנו.

יש בהתנהלותו משום חוסר תום לב מובהק, במטרה להבריח מידע ונכסים מנושיו באופן מודע.

...

הערעור נדחה ביום 5/2/23 בהתאם להסכמה דיונית של הצדדים לפיה צו התשלומים יעמוד ע"ס 3,000 ₪ בחודשים 2-3/23 ומחודש 4/23 ישוב צו התשלומים לעמוד על כנו.

נוכח כל האמור והמפורט לעיל, טענה ב"כ הממונה כי מתחילתו של ההליך מסר היחיד דיווחים כוזבים ביחס למקום מגוריו, עיסוקיו ואף ביחס למצבו המשפחתי.

לאור עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחיד במעמד הדיון בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מקבלת את הצעת הממונה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 163 (ד) לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.