הסכם בלעדיות עם חברה בינלאומית

בקצירת האומר טוענת התובעת כי החברה הבינלאומית על שלוחותיה השונות מבצעת כלפיה "סיכול עסקי" כלשונה ונוקטת בפעולות פסולות ובלתי הוגנות כלפיה בתחרות העסקית ביניהן שגרמו לה הפסדים ונזקים כספיים ומעשירות את התאגיד, הנתבע 1, שלא כדין על חשבונה.

טענות התובעת נפרשות בכתב התביעה שהגישה ובו עתרה למתן סעדים הצהרתיים שיקבעו כי הנתבעים נקטו נגדה בשיטות תחרות פסולות; כי גזלו את ההזדמנויות העסקיות שלה, כי התעשרו על חשבונה שלא כדין וגרמו לה לאובדן הכנסות; כי פעלו בחוסר תום לב ועוולו כלפיה בנזיקין לרבות בעוולת תרמית ובעוולת רשלנות; כי הנתבעים 3 ו-4 אחראים לנזקים שנגרמו לתובעת עקב התנהלותם; כי גרמו במעשיהם לפגיעה במוניטין התובעת, וכן כי הנתבעת 5 הפרה את הסכם הבלעדיות שיש לה עם התובעת והפרה את חובת הנאמנות כלפיה, וכי יתר הנתבעים גרמו להפרת הסכם זה. כן עתרה התובעת לקבלת סעד של מתן חשבונות שיורה לנתבעים להעביר לתובעת כל מיסמך הקשור לרווחים שלטענת התובעת הפיקו הנתבעים מהעסקאות נשוא התביעה.

...

אין ספק כי מדובר בהליך רגיל של תביעה לסכום כסף לפי הערכת התובעת את הנזקים שנגרמו לה. ככל ששבתי וקראתי את כתב הטענות עולה בבירור כי התביעה היא לסעדים אופרטיביים בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעת לטענתה, והמסקנה המתבקשת היא כי עניינה של התובעת אינו בסעד הצהרתי בלבד אלא היא מעוניינת כי בית המשפט יקבע כי נגרמו לה נזקים כספיים ובכללם אובדן הכנסות, הוצאות, אובדן הזדמנויות עסקיות, פגיעה במוניטין ועוד (סעיף 92, שם) כך שבהמשך תוכל לתבוע את הסעד הכספי שינבע מהקביעה העתידית בתובענה דנא בלי להסתכן בתשלום אגרה בסכום נכבד שהיה עליה לשלם בהתאם לכתב התביעה הנוכחי שהגישה.

לאור האמור, אני קובעת כי על התובעת להעריך את שווי תביעתה לפי שיקול דעתה ולשלם אגרת בית משפט בהתאם, ממילא מתייתר הדיון בבקשה לפיצול סעדים.

התובעת תשלם את האגרה המתאימה תוך 20 ימים.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי מלבד הסכם זה לא נחתם עם המשיב כל הסכם נוסף ויתרה מכך – בכל טיוטאות ההסכמים שהוחלפו בין הצדדים הופיעה אותה תניית שיפוט והמשיב היה מודע לה. המבקשת טוענת כי הנה חברה בינלאומית הפעילה בעשרות מדינות בעולם ומעולם לא הסכימה להכפיף את עצמה לפורום ולדינים של כל אחת ואחת מהמדינות בהן היא פועלת ועל כן סעיף השיפוט הזר מצוי בכל הסכם עליו חותמת המבקשת.

איני מקבלת טענת המשיב להיות מכתבה של המשיבה בגדר הסכם בלעדיות ואני מקבלת טענת המבקשת כי ההסכם הראשון שנחתם עם המשיב הנו למעשה הסכם מסגרת שיש בו להעיד על ההסכמים הנוספים שהיו נחתמים עימו בעתיד ואשר בכולם נכללת תניית שיפוט זר ובנסיבות אלה, בקיומה של תניית שיפוט זר, דין התביעה להדחות.

...

כן טוען המשיב כי במסגרת בקשתה השיבה המבקשת לבקשה שהוגשה מטעמו לראות במסירת התביעה לנתבעת 2 כהמצאה כדין ודבר זה אין לאפשר ובוודאי שאין כל מקום לאפשר למבקשת לטעון בתשובה לתגובה טענות נוספות באשר לבקשה שהוגשה מטעם המשיב שכן מדובר בזכות תגובה נוספת שאינה מוקנית לה כמשיבה לבקשה.

באשר לטענת המשיב כי מדובר בחוזה אחיד, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.

לאור כל האמור והמפורט לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

המזכירות תעביר עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

  רקע הנתבעת, חברה בינלאומית, (להלן: "גיזוני"), זכתה במיכרז להנחת צנור גז, מיכרז שנוהל ע"י החברה הממשלתית נתיבי הגז בישראל.

הצדדים צרפו מסמכים שונים אשר העקריים שבהם הנם הצעת המחיר של פרג' מיום 5.2.07, הסכם לדוגמא עם חברת קובי ציון, ספקית חול וחומרי מחצבה, התחייבות תקפה של קובי ציון להספקת חול למקטע 2 בפרויקט מיום 16.10.06, הסכם עבודה מיום 4.3.07, טיוטת הסכם לבלעדיות שהכינה פרג' מיום 10.5.07 (לא נחתם), נספח להסכם מיום 15.5.07 ולפיו גיזוני הוסיפה למחיר בהתאם להסכם 1 ₪ לטון חול מנופה למשך שישה חודשים (31 ₪ במקום 30 ₪), תוספת להסכם העבודה מיום 7.12.07 במסגרתו עודכנו תעריפים להספקת חול, והובאו בחשבון מיקומים גאוגרפיים שונים, תרשים תקן חומרי המילוי לעטיפת צנור הגז מושא הפרויקט, הצעות מחיר של אבן וסיד מיום 27.1.08 להספק חול מחצבות במחיר 28 ₪ לטון למישור רותם, ומחיר 31 ₪ לאתר סדום.

...

מכאן שלא שוכנעתי בטענת פרג' ולפיה יש להעמיק, לחקור ולסטות מהוראת סע' 25 לחוק החוזים שלעיל, שכן בנסיבות ענייננו, אומד דעת הצדדים מפורש, ואין מקום שלא להיצמד ללשון ההסכם.

בענייננו, לא שוכנעתי כי בחישובים שערכה פרג' יש בסיס ממשי.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה.

אין חולק כי המשיבה, חברה בינלאומית, זכתה במיכרז להנחת צנורות גז. הפרויקט חולק למקטעים, והמקטע הרלוואנטי לסכסוך הנו "מקטע 2", במסגרתו הונח צנור גז מאיזור קרית גת, דרך אתר הדודאים ועד לסדום.

מנגד, חזרה המשיבה וטענה כי שאלת הבלעדיות, אותה מעלה המערערת, סביב נוסח ההסכם, אינה מבוססת לא בלשון ההסכם ולא על פי כוונת הצדדים ובכל מקרה הנה מתייתרת לנוכח הקביעה שלא נסתרה לפיה, מעבר לכמות החול שרכשה מהמערערת, בגין המקטע נשוא ההסכם, לא נדרשה ולא רכשה חול מספק אחר, כי אם חומר מחצבה אחר, אותו לא יכלה המערערת לספק לה. המשיבה אישרה כי באותם זמנים עבדה עם ספק חול אחר אולם, חזרה וטענה כי זה סיפק לה חול עבור מקטעי עבודה אחרים.

...

לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי דין הערעור להידחות.

בכתב הגנתה, טענה הנתבעת 1, כי כחברה בינלאומית המוכרת את מוצריה במדינות רבות, היא לא נוהגת לתת בלעדיות למשווקיה, וככל וניתנת בלעדיות, זו ניתנת במפורש, בכתובים ותוך הגבלת זמן הבלעדיות לשנה בכל פעם וכנגד התחייבות המשווק להיקפי רכישה מוגדרים.

לגופה של הבקשה - מקום בו כתב התביעה יוחד לעתירה למתן סעדים בדמות צוי עשה וצוי מניעה אשר עניינם אכיפת ההסכם (תוך ייחוס תניית בלעדיות להסכם 2021 מכוח הוראות הסכם 2016), וכאשר כיום גם התובעת לא חלקה על הטענה על פיה הוראותיו של הסכם זה אינן נפרסות מעבר ליום ה- 31.12.2023, לא נותרה עוד הצדקה להוסיף ולהדרש להליך שבפני, שכן בית המשפט אינו מנהל הליכים תאורטיים.

...

ביום 17.5.2023 ניתנה החלטתי במסגרתה מצאתי לקבל את בקשת התובעת, במלואה, מקום בו פרשנות הנתבעת 1 את ההסדר הדיוני לא תאמה את הנקוב באותו הסדר.

ביום 26.10.2023 הוגשה בקשת הנתבעת 1, נושא החלטתי זו, במסגרתה נטען כי ביום 31.12.2023 יפוג תוקפה של ההתקשרות החוזית בין הצדדים.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.