הטענה היא כי קולות רבים מאוד לטובת המשיב הושגו שלא כחוק, היינו, בנגוד לסעיף 88 לחוק הבחירות, הקובע עבירה, שכותרתה "שחיתות ואיום", וזו לשונה:
"(1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להמנע מהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת;
המערער צירף לכתב העירעור הוראה נוספת (ר' דף 72 לערעור) אשר לפיה "הערייה לא תחתום, כבעלת נכס, על בקשה להיתר בנייה, אלא לאחר השלמת כל הליך ההקצאה ואישור ההסכם על ידי משרד הפנים".
במקרה שלפניי לא ניתן אישור משרד הפנים כמתחייב, אך היתר בנייה ניתן, והבנייה אף החלה בפועל.
בעוד שבעבר היה כאמור קרע עמוק בין הפלג הירושלמי לבין המשיב, הרי בעקבות האמור לעיל, פורסמה באתר "כיכר השבת" ביום 21.10.18 ידיעה, שכותרתה: רבני הפלג הירושלמי תומכים בפרוש: "אפשר לדבר איתו". בידיעה נאמר כי במהלך כנוס בחירות בביתו של הגר"צ פרידמן, הביע הגר"א דויטש תמיכה במועמדותו של המשיב לראשות העיר, וחשף את בקשת הסליחה של המשיב בקבר הגר"ש אוירבך.
אולם, כב' השופט הנדל מדגיש (בפסקה 21):
"כי כימות כלשהוא- בין כתוצאה מחישוב אריתמטי ובין בדרך של אומדנה – הכרחי הוא .......... יש להעמיד את מספר הקולות הפסולים – בין המספר המדויק, ובין הערכה שלו – אל מול הפער בין המתמודדים. רק כך תתאפשר הכרעה האם הליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות ולשנותן, כדרישת התנאי השני ...... ודוק, הדברים נכונים ונכוחים לכל ליקוי – בין אם מדובר באי סדרים בקלפיות, בין אם מדובר בשוחד בחירות ....... הקושי בכימות אינו יכול לייתר את הצורך, ולו בהערכה, של מספר הקולות שהושפעו מהליקויים. שאם לא כן, כיצד ניתן לומר כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות, כלשון החוק? לשון אחר, על מנת להכריע האם היתקיים הקשר הנידרש בין הליקויים לבין תוצאות הבחירות שהושגו בפועל (תהא אשר תהא דרגת ההסתברות הנדרשת), מתחייבת בחינה מספרית – גם אם לא מדויקת בצורה מובהקת, וגם אם בדרך של הערכה או אומדנה".
בכל המקרים, שנתקלתי בהם, שדנו בשוחד בחירות, הפער בין המועמדים היה קטן (עשרות, לעיתים מאות קולות).
...
לסיכום, וכפי שנאמר בפס"ד יוסי בכר (בפיסקה 52) "הממצאים העובדתיים אינם מבססים כדבעי את האפשרות שתוצאות הבחירות היו משתנות אלמלא הליקויים – אפילו אם מביאים בחשבון את השפעתם המצטברת".
ודברי כב' השופט זילברטל באותה פרשה:
"אין די בסלידה מצדו של בית המשפט מהתמונה המתגלה לו בגדרו של הליך משפטי שמטרתו היא שינוי תוצאת בחירות. ההתמודדות עם תופעות לא רצויות אגב ניהול מערכת בחירות נעשית, בעיקרה, באמצעות מכשירים משפטיים אחרים, כשהסעד הקיצוני והחריג של התערבות בתוצאה שמור למקרים בהם ניתן להוכיח קיומו של ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות. בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. בנדון דידן אין הכמות הופכת בהכרח לאיכות ואין די בהנחות והשערות בדבר פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות או בדבר היקף הקולות הנגועים עד כדי שראוי יהיה לגרוע אותם מקולות המצביעים".
סיכומו של דבר, כדי לבטל בחירות, צריך ביהמ"ש להשתכנע גם, כהוראת סעיף 73(ב)(1) לחוק, שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות.
במקרה שלפניי, לא עלה בידי המערער להוכיח, שהליקויים שהוכחו עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות, ועל כן, דין הערעור להידחות.
ד. הערעור נדחה חרף העובדה שהוכח שוחד בחירות, דבר שללא כל ספק מהווה ליקוי היורד לשורשו של עניין.
