מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסדרת מעמד בן זוג זר של אזרח ישראלי

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביסוד הנכונות לאפשר היתאזרחות של בן הזוג הזר לאזרח הישראלי, בהתאם לסעיף 7 לחוק הנ"ל, עומד שיקול הומניטרי, שעניינו הגנה על התא המשפחתי, והרצון לאפשר לבני הזוג, במידת האפשר, לחיות יחדיו ולהקים משק בית משותף בישראל.
בהתאם לנוהל הפסקת ההליך המדורג, במקרה שבו פקע קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי, כאשר אין לבני הזוג ילדים משותפים, העברת עניינו של בן הזוג הזר לועדה הבינמשרדית, מותנית במילוי התנאים המצטברים הבאים: "בן הזוג היה מצוי בקשר זוגי כן ואמיתי והגיש בקשה להסדרת מעמדו בישראל מכוח קשר זוגי זה"; בן הזוג הזר קיבל רישיון לישיבת אירעי מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג; "בן הזוג הזר עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג. לעניין זה, תקופת ההליך המדורג תחשב החל ממועד השידרוג לרישיון ישיבת אירעי מסוג א/5"; ו"לא היה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג".
...
סבורני, כי הטעמים האמורים, בהצטברותם, מעלים "סיכוי מסוים" לקבלת הבקשה; ואין מדובר בבקשה, אשר על פניה לא מגלה טעמים הומניטאריים ויש לדחותה על הסף.
התוצאה אשר על-כן, הערעור מתקבל; ועניינה של המערערת יועבר לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים.
בהתחשב במכלול הנסיבות ישלם המשיב למערערת הוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

הבקשה נדחתה והוחלט שעל המבקשת לצאת את תחומי ישראל ולאחר יציאתה יוכל המבקש לנקוט בצעדים המתאימים על פי "נוהל הטיפול בהסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין" (להלן: הנוהל), לפיו במידה ואחד מבני הזוג שוהה בארץ שלא כדין, "יש לבקשו לצאת מן הארץ, לאחר מכן יגיש הישראלי עבורו בקשה לאשרת כניסה". בית המשפט המחוזי דחה את עתירת בני הזוג.
...

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ג - המסגרת הנורמאטיבית סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות") קובע כי "בעל ואישתו שאחד מהם אזרח ישראלי .... יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על-ידי היתאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)". הסדרת מעמד בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי נדונה בנוהל 5.2.0008 של רשות האוכלוסין וההגירה שכותרתו "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (המצוי באתר משרד הפנים).
ואכן, "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (נוהל מספר 5.2.2017) קובע, בין השאר, כי על מרכז האשרות לבחון האם יש מקום להעברת עניין הזר לדיון בועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומנטריים, בהתאם לעמידתו בתנאים המצטברים הבאים: "ג.1.7 במקרה בו פקע הקשר הזוגי בשל נתוק הקשר הזוגי ולבני הזוג ילדים משותפים:
...
משכך, אני קובעת כי הסדרת מעמדה של הנתבעת בישראל הנו פרי הבקשה שהגישה התובעת בשמה ולבקשתה של הנתבעת.
מבלי לפגוע באמור לעיל, בענייננו, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה הוסכם בין הצדדים כי תמורת שירותיה תשלם לה הנתבעת שכר טרחה בגובה 15,000 ₪, שמקובל אצל התובעת בתיקים מעין אלה.
ה - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי אני מקבלת את התביעה במלואה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: שכר טרחה בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותרים מפנים אל נוהל המשיב שעניינו הסדרת מעמד בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, בו נקבע כדלקמן: "ככלל, במהלך בדיקת הבקשה ינתן רשיון ב/1 היתר מת"ק עד ל-6 חודשים. עם אישור הבקשה ינתן רשיון לישיבת ארעי (א/5) לתקופה של שנה וזאת למשך 4 שנים, שלאחריהן – בהעדר מניעה – התאזרחות. הכל כפי שיפורט להלן". 17.
לפיכך, הדרישה העיקרית להחלת הליך ההתאזרחות על בן זוג זר של אזרח ישראלי, היא כי בין בני הזוג יהיה קשר זוגי כן ואמיתי והם מקיימים תא משפחתי בישראל.
...
לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובה ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות.
סוף דבר – כנות הקשר בין העותרים אינה נקיה מספקות.
העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותרים פנו למשיב ובקשו לפתוח "תיק חיים משותפים" בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים (מס' 5.2.0009) (להלן: "נוהל אזרחים ישראלים"), אולם נדחו על ידי המשיב, באמצעות לישכת מנהל האוכלוסין בבאר שבע, ביום 5.7.09, בנימוק שהעותרת 2 היא "תושבת" ולא "אזרחית" ולכן אין הנוהל האמור חל עליה.
...
לא יכול להיות חולק כי בענייננו, הזכות להקים תא משפחתי היא זכות יסוד חשובה ולפיכך גם אם מתחייבת, מבחינת המשיב, הכבדה מסוימת בשל הצורך לפקח על כנות הקשר בין בני אותה קבוצה, במסגרת הסדר פרטני, עליו לשאת בנטל זה. באשר לטענת המשיב, כי יש לדחות את העתירה גם מן הטעם שהעותרים יכולים למצוא פתרון חלופי לעניינם, בין אם בדרך של קבלת אזרחות ישראלית על ידי העותרת ובין אם בדרך של יציאה לחו"ל לצורך נישואין, הרי שאין בידי לקבלן.
בנוסף, אינני מקבל את טענת הסף של המשיב בעניין חוסר ניקיון כפיים והפרת חוק מצד העותר, הן בשל אי גילוי העובדה שהעותר, הסתנן, כנטען, לישראל באופן בלתי חוקי ואף פתח בקבלת הליך של קבלת מעמד של פליט, אותו זנח, ואף הפר את תנאי הצו בגדרו שוחרר ממשמורת.
סוף דבר לאור כל האמור, הדרישה הקיימת בנוהל תושבי הקבע ,לפיה צריכים להתקיים, לצורך הכניסה לנוהל, קשר נישואין בין תושב הקבע לבין בן הזוג הזר או לחלופין הודעה של בני הזוג על רצונם לצאת את ישראל על מנת להינשא וכן קיום טקס נישואין בחו"ל בעקבותיה , היא דרישה בלתי חוקתית , בלתי מידתית ובלתי סבירה , שטמונה בה גם אפליה דתית וכלכלית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו