מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסדרת חניה במרתף באמצעות מכפילי חניה משותפים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 6א לחוזה מתחייבת חברת משה כהן, עד להעברת הדירה למר אסף כהן (הדירה נמכרה לפני השפוץ), כי: "לא תעביר ולא תעניק לשום אדם או גוף שום זכות או טובת הנאה בדירה בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בין בדרך של מתן רשות זמנית או קבועה ובין בכל דרך אחרת". סעיף 7 לחוזה, העוסק בהתחייבות לרישום הבניין כבית משותף, מבהיר אילו חלקים יוצאו מהרכוש המשותף ויוצמדו לדירות שבבניין: "שני מחסנים במפלס המרתף, שתי חניות בחצר הבניין ושתי גינות מתוך חצר הבניין, הכל כמפורט בתשריט הרצ"ב לחוזה ומסומן כנספח ט'". בחוזה המקורי צורף החוזה עם מר אסף כהן ללא הנספחים.
קומת מרתף: מחסן לשימוש דיירי הבניין ממ"ק והמשך פיר מעלית קומת קרקע/עמודים: לובי כניסה חדר מדרגות ומבואות פיר מעלית, ירידה למרתף קומה טיפוסית: חדר מדרגות ומבואה משותפים על הגג: חדר מכונות גג פתוח גישה לגג המשותף מחדר המדריגות הכללי גג עליון" הבאתי את הפרוט במלואו כדי להראות כי במסמך שהוגש למפקחת על המקרקעין ע"י הועדה המקומית לתו"ב תל אביב ביום 18.6.07, עולה כי לא היה כל שביל גישה לבלוני הגז בהיתר הבנייה, שהיה חלק מהרכוש המשותף.
יתכן כי מר חי שמש ומר משה כהן, שסיכמו על מרבית ההצמדות בעל פה, הסכימו להצמדת החניות לדירת מר חי שמש מזה, ולהצמדת הגינה לדירת אסף כהן (הדירה שנמכרה לתובעת) מזה, בלי שנתנו דעתם לשאלת המעבר, או שסברו שזה עניין טכני שיוסדר ברשום.
כך מתבקש מר רומנו, בסעיף 2.2 למכתב, בנוגע לקומת הקרקע: "שביל להולכי רגל כדרך גישה למיתקן הגז יבוטל וכל השטח יוצמד כגינה לדירה מס' 3 (סימון 1). יש לפתוח שביל גישה להולכי רגל מתוך החניה הכפולה המסומנת באות ג' כדרך גישה מעבר למיתקני הגז." העתקים מהמכתבים נשלחו לרשויות וכן למר חי שמש.
...
המסקנה מכאן היא שמר רומנו כלל שביל גישה בגינת התובעת לבקשת מי מהשלושה.
מסקנה נוספת היא כי עו"ד טל שחר ידע על כך בעת הגשת הבקשה לרישום הבית המשותף, שהוגשה לאחר שהתובעת רכשה את הדירה, ועשה זאת, כאשר הוא יודע שהדירה נמכרה כשאליה צמודה פיסית ומשפטית גינה ללא כל זכויות צדדים שלישיים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל התובענה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משלא הועילה גם פניה זו, פנתה התובעת ביום 30.6.10, באמצעות באת כוחה, עו"ד מירה וולף, אל הנתבע 2 ואל הנתבעת 1, במכתב דרישה להסדרת הנושא, שאם לא כן, ינקטו הליכים משפטיים, כך נאמר.
כמו כן, כעולה מהתמונות במ/4 ובמ/5 וכן מהתשריט שהכין תמרי ושנשלח על ידו לחברת פרומוט, כמו גם ממפרטי חברת וור הגרמנית שצורפו גם הם (הכל בנספח 10 לתצהירו), המקום המיועד בחניון התת קרקעי להתקנת מכפילי החניה היה ברוחב של 16.65 מ', מקום זה היה מגודר בצד אחד שלו בקיר בטון של מרתף החניה ובצד השני בעמוד בטון, כאשר גם באמצע הדרך פחות או יותר ישנו עמוד בטון נוסף, אשר מצד ימין שלו הותקנה חניית הסינגל (S) של התובעת, אשר מגודרת משני צדיה על ידי מעקות ברזל ואילו בצמוד לחניית הסינגל של התובעת, הותקן מכפיל חניה דאבל (D) שכולל תא עליון לשני כלי רכב שיחנו אחד ליד השני ללא מעקה ביניהם ותא תחתון זהה.
אין מחלוקת כי החניות אינן בבחינת רכוש משותף, אלא רכוש פרטי של בעלי הדירות שאליהם הוצמדו תאי החניה הנ"ל. כדי להזיז (גם אם במטר בלבד), את רכושם וקניינם הפרטי של בעלי החניות הצמודות, יש צורך בקבלת הסכמתם.
...
כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המומחים שפורטו על ידי בסיכומיה ואשר הוכחו בקבלות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולמו הוצאות המומחים ועד לתשלום בפועל לידי התובעת.
סבורני כי בנסיבות העניין , מדובר בשכר טרחה סביר וריאלי וזאת בין היתר לנוכח העבודה הרבה שנאלצה באת כוח התובעת להשקיע בתיק זה. התיק התמשך על פני חמש שנים.
לפיכך, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעת בגין שכר טרחה, סכום של 63,130 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

[ג] " בית המשפט התרשם שאין שתוף פעולה מינימאלי בין הצדדים, וכל ניסיון לשיתוף פעולה נדון לכשלון. התובעים טענו כנגד הנתבעים, שהם עצרו את הליך בחירת היועצים, לא שילמו את שכ"ט האדריכל המשותף, לא הגיעו לפגישות בעריית הרצליה והכשילו את הניסיונות למימוש הזכויות במקרקעין... " [ עמ' 6 להחלטה ].
עו"ד אריאל משה, שמינה ביהמ"ש לצורך הגשת תשריט החלוקה לאישור הוועדה, הודיע בסעיפים 10-11 לדו"ח שהגיש, שהגב' מיכל שרייבר, מנהלת מחלקת תיכנון העיר, הודיעה לו לאחר ההחלטה של הוועדה, שדחתה את הבקשה לאשר את תשריט החלוקה : " לא ניתן לאשר חלוקה של החלקה ללא הכנת תב"ע חדשה אשר תסדיר קוי ביניין ...". אין ודאות שהכנת תוכנית חדשה תביא לאישור חלוקת המיגרש, באשר ביהמ"ש הדגיש בעמ' 6 להחלטתו הקודמת מ-28.5.18: " עיקרה של המחלוקת בין המומחים הנה האם ניתן לבצע חלוקה בעין של המקרקעין ל-2 מגרשים, בהיתחשב בתניות התנועה והחניה. תניית התנועה – האם ניתן להסדיר כניסה עיקרית לכלי רכב לצורך חניה במרתפי החניה בכל אחד מ-2 המגרשים שיווצרו בחלוקה בעין של המקרקעין. האם ניתן להסדיר את התנועה במפלס הקרקע של כל אחד מהמגרשים שיווצרו, לרבות תנועת רכבים תפעוליים : רכב פינוי אשפה, רכב לפריקה ולטעינת סחורה, ורכב כיבוי אש. תניית החניה - מיקום הרמפות והשפעתן על התנועה של הרכבים התפעוליים לרבות התנועה במרתפי החניה, תיכנון החניון, מספר מקומות החניה, לרבות חניות תפעוליות וחניות נכים. האם יש מניעה בהיבט של תניית החניה לחלוקה בעין של המקרקעין ל-2 המגרשים ". ב"כ הנתבעים 1-6 הצהיר בפרוטוקול, עוד לפני ההפניה של תשריט החלוקה לאישור הוועדה לתיכנון ובניה: " אנחנו לא נפנה בשום מקרה למסלול של תב"ע נקודתית" [עמ' 108 שורה 3]; " לא הולכים לתב"ע נקודתית" [עמ' 108 שורה 9].
בהחלטה, בה התיר ביהמ"ש להגיש תשריט חלוקה לאישור הוועדה המקומית לתיכנון ובניה כדי שהוועדה תאמר את דברה ויתייתר הצורך לידון בהשערות הצדדים, הסביר ביהמ"ש את שיקוליו, שאם לא יאושר התשריט ע"י הוועדה לתיכנון ובניה תוך פרק זמן סביר, יש לפנות לפירוק שתוף בדרך מכירה.
יהיה צורך במרחב מוגן בשטח גדול יותר לשטח המסחרי, ויהיה צורך להכפיל את מספר חניות הנכים.
...
ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה עד 10.9.19 , הנני מורה כדלקמן: [א] פירוק השיתוף יבוצע בדרך מכירה למרבה במחיר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש ספטמבר 2017 הגישו התובעים את התביעה דנא, בה הם עותרים לקבלת הסעדים הבאים נגד הנתבעים כולם, כנגד הנתבעת 1 בגין הפרת התחייבויותיה וכנגד נתבעים 2 ו-3 בגין ערבותם לקיום התחייבויות הנתבעת 1: (1) צו עשה שיחייב את הנתבעים לפתוח את היציאה צפונית של לובי המעליות בקומת החניה; (2) 300,000 ₪ בגין ירידת ערך דירתם, עקב גורמי ירידת ערך הנוגעים לחנייה הכפולה הטורית של התובעים בקומת החנייה התת קרקעית; (3) 363,650 ₪ פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בגין מסירת דירה בשטח הקטן מ-143 מ"ר; (4) 123,000 ₪ בגין איחור במסירת הדירה; (5) 132,534 ₪ בגין איחור ברשום הבית המשותף וכן $500 מדי חודש למן יום 25.9.17 עד לבצוע רישום זה. הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו הם דוחים את טענות התובעים וטוענים כי יש לדחות את התביעה.
התובעים בכתב הגנתם טוענים כי אין מניעה שיחתמו על המסמכים, אולם קודם לכן יש להסדיר את פתיחת היציאה הצפונית בלובי המעליות בקומת החניות ולהתאים את תשריט הבית המשותף לכך וכן להסדיר את נושא שטח הדירה, כך שאם השטח קטן מההתחייבות שניתנה, על הנתבעת 1 לשלם לתובעים את הפצוי המוסכם ואם השטח שווה למה שהתחייבה, יש להתאים את מיסמכי הבית המשותף לשטח זה. כן נטען כי התובעים ויתרו על צו עשה בנוגע לדלת מחסן 8 מאחר והדבר נוגע לזכויות צד ג' ויחייב הליכים משפטיים נוספים וארוכים וכן טענו כי היתנגדותם לרישום זכות נעבר דרך חניותיהם בפני המפקחת על המקרקעין נדחתה, תוך הפנייתם להוצאת צו מניעה.
לטענת התובעים, מדובר בעבירת בנייה, אשר גם גורמת להם נזק, שכן סגירת היציאה הצפונית יוצרת מצב שלפיו כל דיירי הבניין עוברים יחד עם מיטלטליהם (מזוודות עגלות וכו'), דרך המרווח, הצר גם ככה והבלתי חוקי, אשר נותר בין החניות שלהם לקיר הבניין הגובל בקומת המרתף.
זאת ועוד: הן לפי התשריט נספח ה' הנ"ל (ראה במודפס, הניתן בעין בלתי מזוינת בקושי לקריאה, אולם על ידי צלום במצלמת טלפון נייד וביצעו זום, ניתן לקריאה בבירור, רשום 2.70 מ' ועוד 2.70 מ') והן לפי התשריט שצורף לבקשה לרישום הבית המשותף (שם רואים בבירור את הנתון 2.70 מ'), והן לפי האמור בחוות דעת מנדלסון סעיף 11.1.4 לפיה רוחב כל אחת מהחניות הוא 2.70 מ', עולה כי רוחב החניות של התובעים, יחד עם רוחב חניות מישפחת סופר, מקיר הבניין האחד לקיר הבניין מהעבר הנגדי, מגיעות יחד למעט יותר מ- 5.40 מ', כאשר לפי מדידה של המומחה רון במקום, כמשתקף מהתשריט שהכין (בעמ' 24 לחוות דעתו), המרחק מקיר לקיר הוא 5.88 מ' (2.55 מ' + 2.55 מ' + 0.55 מ' + 0.23 מ').
...
לנוכח כל האמור לעיל, התביעה של התובעים לפיצוי בגין איחור ברישום הבית המשותף נדחית וזאת משהם העלו בזמנו דרישות מצטברות כתנאי לחתימתם על מסמכי הרישום ורק חלק מהדרישות הוכרו בדיעבד כלגיטימיות.
התביעה שכנגד מתקבלת, אולם בכפוף לכך שהיציאה הצפונית תיפתח בהתאם להיתר הבנייה, כך שהתובעים מחויבים בזה לחתום על מסמכי הרישום כפי נוסחם האחרון, למעט תשריט קומת החניות שיותאם לפתיחת היציאה הצפונית, וזאת תוך 14 יום מפתיחת היציאה הצפונית בהתאם להיתר והמצאת מסמכי רישום הבית המשותף לידי התובעים המבטאים פתיחה זו. סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל.
בהתחשב בהיקף ההליכים ומשכם וכן בתוצאה, לפיה התקבל חלק מהותי מהתביעה, ושעה שהתביעה שכנגד התקבלה, אך בכפוף לביצוע דרישה שהעלו התובעים עוד קודם לכן ושהייתה מוצדקת, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים 48% מסכומי האגרות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן לגזברות ועד התשלום בפועל לתובעים וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשלב זה החלה התדיינות בין סגמן לבין הנתבעת כשמטרתה של סגמן לבטל את דרישת בניית מרתף החנייה, על דרך הסדרת חנייה עילית תחתיו.
יתרה מזאת, על רצונה החופשי של שקורי לבנות את הפרוייקט כשהוא כולל מרתף חניה, להבדיל מחניה עילית, ניתן להסיק מהסכם הקומבינציה – נ/1 מיום 1.2.00, בו נאמר בסעיף 4 (ג) כי המרתף מוצא מהרכוש המשותף.
כוונתה העצמאית של שקורי לכלול בבניין מרתף חניה איננה מוסקת רק מהסכם הקומבינאציה, אלא עולה אף מההסכמים עם רוכשי הדירות, כאמור בהסכם המכר – נ/2, בו הוגדר הבניין העתיד להיבנות ע"י שקורי בהגדרה הבא: "הבניין – שיוקם ע"י המוכר על המגרש ובו מרתף חניה וקומה מפולשת...
לו נדרשה סגמן להכשיר חניות בהתאם לתקן המחמיר, היתה נדרשת להכשיר לפחות 29 חניות, מספר העולה ממכפלת 19 דירות ב-1.5, מה גם שלפי גירסת הנתבעת, שלוש דירות עולות בשטחן על 120 מ"ר, נתון שהיה מצריך הגדלת מספר החניות בעוד 1.5 יחידות, לאור העובדה שדירה בשטח זה נידרשת לשני מקומות חניה לפי התקן המחמיר.
...
נחה דעתי, כי במקרה דנן לא החמירה הנתבעת עם התובעות, והגם שלא הסתפקה בדרישה הישנה, דהיינו, חניה אחת לכל דירה, אישרה תוכניות שכללו מספר חניות הנופל מן התקן המחמיר, ואף אישרה מקומות חניה כפולים.
נחה דעתי כי התובעות אף לא ניזוקו מן הדרישות המתייחסות למרתף החניה ו/או למספרי החניות.
אני דוחה את התביעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו