בו נאמר: "חלק ממרכיבי תלוש השכר שלך הינו תשלום עבור שעות נוספות על בסיס גלובאלי קבוע".
אולם, המכתב מחייב באופן ברור את ביצוען של השעות הנוספות בפועל.
בדב"ע מד/34-3, דוד אלון-מדינת ישראל, פד"ע ט"ז 76 נפסק, כי מותר למעביד לשלם או להתחייב בתשלום גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול עבודה בעד שעות מעבר למותר לפי החוק וזאת אף אם ידוע שלא תמיד יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן שולם לו. כן נפסק, כי הסדר כאמור אינו בהכרח פיקציה, משום שעסקינן בעובדים העובדים שעות נוספות כדבר שבשיגרה ולכן הוסכם, כי ישולם להם כדבר שבשגרה גמול שעות נוספות מירבי לפי החוק, ללא פקוח ורישום.
בדב"ע נא/4-7 מדינת ישראל-יעקב זכאי ואח', פד"ע כד 19, (שאושר בבג"צ 5572/92) נאמר:
"תשלום כזה יכול להתבצע על בסיס תקופתי, כגון שנה, שהוא משתלם גם בעת חופשה ושירות מילואים, ואף על פי כן הוא עדיין "תוספת".
בדב"ע נז/3-2, דוד ישראל-עיריית ירושלים, כרך ל' (4), 83 נקבע:
"תשלום בגין שעות נוספות גלובאליות אינו פיקציה כאשר כלל העובדים אכן עובדים שעות נוספות ללא קשר לשאלת האם העובד מסוים בקבוצה עובד שעות נוספות." "כאשר...
...
המסקנה היא, שאם המועצה היתה סבורה שפעלה בניגוד לס' 29 לחוק יסודות התקציב וכעת היא מבקשת לתקן זאת, לא נימנע ממנה לעשות כך.
שכן לא יעלה על דעת לחייב רשות מנהלית לפעול בניגוד לחוק.
סוף דבר 1.
סיכומו של האמור לעיל הוא כי התביעה, על כל רכיביה, נדחית ועל התובע, בהתאם להסכמת הצדדים, להשיב את הכספים ששולמו לו ביתר מ-6/99 ועד לחודש 9/00.