הסדרים פיקטיביים של שעות נוספות גלובליות

הסדר זה לגיטימי כל עוד התמורה בעד שעות העבודה הרגילות והנוספות גם יחד לא תפחת מזו שהייתה משתלמת לעובד אילו נערך בעדו רישום פרטני של שעות עבודתו: "שעה שתשלום שעות נוספות גלובאליות בא כתחליף עבור שעות נוספות מדווחות, והעובד ביצע שעות נוספות בפועל, לא יבוא התשלום בגין השעות הנוספות הגלובאליות במסגרת "שכר היסוד" לצורך חישוב פצויי הפיטורים" (ראו-דב"ע נו/ 224 - 3 רושו נ' כרמל מערכות מיכלים בע"מ (פורסם בנבו, 12.12.96); וכן ר' ע"ע 1072/02 בן יונה נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, פורסם בנבו, 8.8.05).

בהתאם לכך, טען התובע כי לא הייתה כל סיבה כי יקבל בחודשים אלו רכיב שעות נוספות גלובאליות ויש בכך כדי להוכיח כי המדובר בהסדר פקטבי.

...

מעבר לדרוש, נציין כי לאחר ששקלנו את התנהלות הצדדים ואת הטענות ההדדיות אשר הועלו על ידי הצדדים, כמפורט לעיל, לא מצאנו כי מתקיימות בתיק דנן נסיבות המצדיקות פיצויי הלנה מכל סוג, לאור מחלוקת כנה בין הצדדים באשר לרכיבים אשר השנויים במחלוקת.

סוף דבר - התביעה נדחית.

לאור תוצאת ההליך, התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לאחר שבחנו את סיכום השעות שהגישו הצדדים וכן את דוחות הנוכחות, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את סיכום השעות של התובע וזאת מן הטעמים הבאים: הנתבעת לא פירטה את מספר השעות הנוספות לשנים 2011- 2014, על אף שמדוחות הנוכחות עולה כי התובע עבד שעות נוספות.

שמינית, שוכנענו כי הייתה הסכמה אמיתית ולא פיקטיבית בין הצדדים להסדר תשלום גמול שעות נוספות גלובאלי.

...

כאמור, תלושי השכר שהוצגו לנו שיקפו נאמנה את האמור בהם ולא שוכנענו כי היה פיצול פיקטיבי של רכיבי השכר.

בנסיבות אלה, דין טענת הקיזוז להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה בשבת בסך 58,743 ₪.

המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי גמול השעות הנוספות הגלובאלי ששולם לתובע, לא שיקף את סדר הגודל של השעות הנוספות שביצע התובע בפועל; ועל כן, לא ניתן לתת לו תוקף משפטי, נוכח היותו הסדר פקטבי שנועד לעקוף את דרישות חוק שעות עבודה ומנוחה.

...

יתירה מכך, כפי שעולה מקביעותנו לעיל, שוכנענו, כי הנתבעת אכן אפשרה לתובע לנהל את זמנו.

מכל האמור לעיל עולה, כי עקרונות התחשיב הם כדלקמן: התובע עבד במתכונת עבודה של שישה ימים בשבוע.

סוף דבר הצדדים יפעלו כאמור בסעיף 95 לעיל.

ממוצג זה ניתן ללמוד, שהסדר כזה או אחר של שעות נוספות פיקטיביות היה ידוע לדרגים הגבוהים ביותר של שירותי הדואר, כבר בשנת 1974, ואלה, בלשון המעטה, לא אזרו עוז להיתנגד לו. הוכחה לקיומם של הסדרים מסוג זה או אחר של שעות נוספות פיקטיביות או גלובאליות שחלקם היו בידיעת נציב שירות המדינה מצוי בין השאר, גם במוצגים ת/34, ת/35, ו-ת/36.

...

משאלה הם פני הדברים דין התביעה להכללת 'שעת בנין' במשכורת הקובעת - להידחות".

לאור מצב זה מתבקשת המסקנה, שגם "שעת הבנין" תובא בחשבון בבסיס המשכורת הקובעת לצורך חישוב גימלת המערערים, הכל בהתאם לאמות המידה הקבועות בנספח ד' לת/30 על פי הנתונים האישיים של כל אחד מהמערערים.

לסיכומו של נושא זה, אנו קובעים ששעת הבנין תכלל במשכורת הקובעת לצורך חישוב גימלתם של המערערים ובמשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים (למעלה מ-35 שנה) פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה, הכל בהתאם לאמות המידה הקבועות בנספח ד' לת/30 במתואם לנתונים האישיים של המערערים.

בו נאמר: "חלק ממרכיבי תלוש השכר שלך הינו תשלום עבור שעות נוספות על בסיס גלובאלי קבוע". אולם, המכתב מחייב באופן ברור את ביצוען של השעות הנוספות בפועל.

בדב"ע מד/34-3, דוד אלון-מדינת ישראל, פד"ע ט"ז 76 נפסק, כי מותר למעביד לשלם או להתחייב בתשלום גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול עבודה בעד שעות מעבר למותר לפי החוק וזאת אף אם ידוע שלא תמיד יעבוד העובד את מלוא מכסת השעות הנוספות שבעדן שולם לו. כן נפסק, כי הסדר כאמור אינו בהכרח פיקציה, משום שעסקינן בעובדים העובדים שעות נוספות כדבר שבשיגרה ולכן הוסכם, כי ישולם להם כדבר שבשגרה גמול שעות נוספות מירבי לפי החוק, ללא פקוח ורישום.

בדב"ע נא/4-7 מדינת ישראל-יעקב זכאי ואח', פד"ע כד 19, (שאושר בבג"צ 5572/92) נאמר: "תשלום כזה יכול להתבצע על בסיס תקופתי, כגון שנה, שהוא משתלם גם בעת חופשה ושירות מילואים, ואף על פי כן הוא עדיין "תוספת". בדב"ע נז/3-2, דוד ישראל-עיריית ירושלים, כרך ל' (4), 83 נקבע: "תשלום בגין שעות נוספות גלובאליות אינו פיקציה כאשר כלל העובדים אכן עובדים שעות נוספות ללא קשר לשאלת האם העובד מסוים בקבוצה עובד שעות נוספות." "כאשר...

...

המסקנה היא, שאם המועצה היתה סבורה שפעלה בניגוד לס' 29 לחוק יסודות התקציב וכעת היא מבקשת לתקן זאת, לא נימנע ממנה לעשות כך. שכן לא יעלה על דעת לחייב רשות מנהלית לפעול בניגוד לחוק.

סוף דבר 1.

סיכומו של האמור לעיל הוא כי התביעה, על כל רכיביה, נדחית ועל התובע, בהתאם להסכמת הצדדים, להשיב את הכספים ששולמו לו ביתר מ-6/99 ועד לחודש 9/00.